"ליד המקום שלי בשולחן יש קומפוסטר וכל מה שאנחנו לא אוכלים - אנחנו מכניסים לשם. קומפוסט זה חומר אורגני, שנותן לצמחים עוד משהו, כמו דשן. הוא מגיע משאריות של אוכל. מפינת האוכל אנחנו מעבירים את הקומפוסט אחר כך לפח גדול שיש לנו ליד הבית ואז אנשים מהקיבוץ אוספים את זה לקומפוסטר הגדול בקיבוץ ומפזרים".
המשפחה שלי
----------------
אני: רון גורפינקל, בן 8, כיתה ג'.
אמא: הדרה ללוש גורפינקל (42), עובדת במועצה האיזורית בני שמעון.
אבא: אמיתי גורפינקל (44), אבא הוא מורה לפסיכומטרי.
אחים ואחיות: אורי, בן 15, צור, בן 12, אלה, בת 5. זה דווקא די נחמד להיות פתאום אח גדול. קודם זה היה מבאס, כי כל הזמן הייתי הכי קטן עד שאלה נולדה. אבל גם קיבלתי כמעט כל מה שרציתי ועכשיו, כשהיא נולדה, ביקשתי לגו ולא הסכימו לי. ההורים כל הזמן מטפלים באלה ואז אומרים לי שאין להם כוח.
משמעות השם שלי: רון זה שמחה. קראו לי ככה כי הייתי שמח מהרגע שנולדתי.
ארוחה משפחתית: יוצא לנו לאכול כולם ביחד מעט פעמים, כי האחים שלי הרבה בחוגים.
המטלות שלי בבית: לפעמים אבא אומר לי להביא לו דלי מלא בקומפוסט ואני מביא לו.
הבית שלי
-----------
הישוב: קיבוץ כרמים. הקיבוץ שלי מאוד מיוחד, קודם כל, כי הוא קיבוץ ירוק, גם מבחינת אקולוגיות וגם מבחינת המראה. למשל, אנחנו ממיינים פסולת לפחים: ברזל, פח, גרוטאות ויש אפילו פח למכשירים חשמליים שאנחנו לא צריכים. חוץ מזה, הקיבוץ שלנו הוא מיוחד גם כי יש בו דתיים וחילוניים שחיים ביחד ומתחשבים אחד בשני. אני למשל מסורתי ואני מגיע לפעמים לקידוש של דתיים.
הבית: בית פרטי בהרחבות של הקיבוץ.
החדר: אני בחדר עם אחותי. לאחים שלי יש חדר לבד לכל אחד. אני לא כל כך אוהב להיות עם אחותי בחדר, אבל קנו לי שעון טאץ' כדי שאני אסכים. זה מבאס כי יש מלא ריבים. למשל, היא עושה מהמיטה שלי מחנה ולא מסכימה לי להיכנס אליה. היתרונות הם שרוב הזמן היא לא בחדר.
בית הספר שלי
------------------
בית ספר יובלי הנגב בגבעות בר. אני נוסע לשם בהסעות.
מה מיוחד בביה"ס שלי? הוא גם בית ספר ירוק, כמו הקיבוץ שלי. יש שם קומפוסטר וגם פחי נייר ופחים רגילים.
למה חשוב להיות ירוק? כי ככה אני עוזר לדורות הבאים. צריך לשמור על הסביבה כדי שהדורות הבאים יוכלו גם הם ליהנות מהסביבה.
המקצוע שאני הכי אוהב: גם ספורט נחשב? אז קודם ספורט ואז חשבון.
המורה האהובה עלי: דורית, שהיתה המחנכת שלי בשנה שעברה, כי היא היתה נורא נחמדה ולא צעקה הרבה. היא לימדה וכל הזמן סיפרה בדיחות.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? את הידע, כי בלי הידע אנחנו לא נלמד.
אוהב ללמוד? לא כל כך.
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? כמו שהמורה שלי למדעים עושה וגם המחנכת שלי עכשיו. הן ממש גורמות לנו לעשות דברים. למשל, כשאנחנו לומדים על חשמל, אנחנו ממש בונים דגם חשמלי או שכשהיינו צריכים לעשות "בילוי נעים" (לכתוב על אתר בילוי), המורה הדגימה לנו ואפילו התקשרה לאתר תוך כדי השיעור.
שיעורי בית: לפעמים אני מכין לבד ולפעמים עוזרים לי.
הזמן הפרטי שלי
-------------------
אחר הצהרים: אני הולך לחברים או נמצא בבית. לפעמים יש משחק כדורגל במגרש בקיבוץ ואני הולך. אנחנו קיבוץ קטן יחסית ואני מכיר את רוב האנשים בקיבוץ. רק את החדשים אני לא מכיר. בקיבוץ שלנו כולם יחד. למשל, אם אנחנו משחקים ומישהו רוצה להצטרף – אף פעם לא אומרים לו לא. אפילו אם צריך לשנות את כל הקבוצה.
הכי אוהב לעשות בעולם: לבנות לגו.
מאכל אהוב: סושי.
טלוויזיה: אני צופה הרבה.
מחשב: אני משחק הרבה. יש לי מחשב משלי.
הכי אוהב לעשות עם אמא: אם נגיד היה לנו קצת זמן בחדר – הייתי מוציא משחק קופסא.
הכי אוהב לעשות עם אבא: או-ווא - יש הרבה. לעזור לו בגננות; ללכת איתו לדואר; ללכת למשרדים של הקיבוץ ששם אנחנו לוקחים את החבילות שאנחנו מקבלים.
הכי אוהב לעשות עם האחים: עם אורי – אוהב לשחק קטאן. עם צור – גם אוהב לשחק קטאן וגם מנצ'קין. עם אלה אני אוהב לשחק מחבואים.
הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר מחנכים וגם יותר חברותיים, כי החינוך הוא גם חברותי. חינוך זה גם להיות פתוח. ההורים מחנכים אותי להיות חברותי, כי הם בעצמם יותר חברותיים.
החבר הכי טוב: בקיבוץ החבר הכי טוב שלי זה בר, שהוא לא בכיתה שלי, אבל בגילי. הוא דתי ולפעמים בשבת בבוקר כשאני בא אליו הוא צריך ללכת לתפילות ואז אני הולך הביתה וגם אי אפשר לשחק אצלי בדברים חשמליים. בכיתה החבר הכי טוב שלי הוא דניאל, שהוא מאוד-מאוד חכם, מצחיק וחברותי והוא גם חבר ממש טוב (עוזר לי כשאני נפצע וזה קורה המון פעמים כי איכשהו משהו תמיד קורה לי באמצע משחק כדורגל).
החלום שלי: יש לי שני חלומות: אחד להיות מפורסם והשני להיות מנהל חברת לגו.
כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: יצירת לגו מהידיים. למשל, אני אם רוצה שתצא לי חרב – אני פשוט עושה ככה ויוצאת לי חרב מלגו שיכולה להתחבר.
כשאהיה גדול: אני רוצה לעבוד בחברת לגו.
מתי כועסים עלי? כשאני עושה דברים רעים, כמו למשל מציק לאחים שלי או לאחותי הקטנה.
הרגע הכי כיפי שהיה לי: היום מצאתי עשרים שקל.
חיות: יש לי חמוס וכלבה.
חוגים: קרטה ואורגנית. בקרטה קיבלתי מדליה.
הייתי רוצה לחיות ב: כרמים.
לגדול או להישאר ילד לנצח? לגדול, כי אני מתפתח, גדל, לומד דברים חדשים וממשיך גם את השושלת של המשפחה.
ההמלצה שלי לספר: הדב פדינגטון, כי זה ספר טוב, כמו בסרט, אבל הסרט מפחיד לילדים קטנים והספר לא. כי הוא ספר שאתה קורא אותו והוא לא מלחיץ.
טקס שינה: אני הולך לבד ונרדם.
