אם הגעתם לניו יורק בעת האחרונה ותהיתם מהו המחזמר המדובר עכשיו, זה שאסור להחמיץ, סביר להניח שקיבלתם את אותה תשובה מכל מי שנקרה בדרככם: "המילטון". הבעיה: אין להשיג אליו כרטיסים עד ראשית 2017. המחזמר על חייו של אלכסנדר המילטון – מדינאי, עיתונאי ועורך דין, שנחשב לאחד האבות המייסדים של ארצות הברית והיה שר האוצר הראשון שלה - הפך לסנסציה שלא נראתה כמותה זמן רב. ההפקה הצליחה היכן שרבים נכשלו והתחבבה על מבקרים אליטיסטיים לצד צופים מן השורה, על צעירים מעודכנים וגם שוחרי תיאטרון מסורתיים. בין המהללים: ברק אובמה (שגם אירח את צוות ההצגה בבית הלבן), דיק צ'ייני, לנה דנהאם, ביונסה וג'יי-זי. נראה שכבר לא מדובר בסתם מחזמר, אלא בתופעה חברתית ותרבותית.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
והתופעה שוברת שיא אחר שיא: מספר בלתי נתפס של 16 מועמדויות לפרס טוני; פרס פוליצר ופרס הגאונות על שם מקארתור לכותב המחזמר; פרס גראמי לאלבום המחזמר הטוב ביותר; יש כבר מערכון ויראלי שגורס כי אם תשיגו כרטיסים להצגה, החברים שלכם יתלהבו מכך יותר מאשר אם תספרו להם שיש לכם תינוק חדש; ועוד עניין אחד - הצלחת המחזמר גרמה לכך שדמותו של המילטון תישאר כנראה על שטר של עשרה דולרים ולא תוחלף בדמות אישה, כפי שתכנן משרד האוצר האמריקאי במסגרת מהלך מקיף שנועד לקשט את שטרות הכסף של ארצות הברית בדמויות נשיות.
האיש שעומד מאחורי הטירוף הזה הוא לין-מנואל מירנדה (36), מי שהגה, כתב והלחין את המחזמר וגם משחק בו בתפקיד הראשי של אלכסנדר המילטון. ברזומה שלו יש מחזמר בשם "In The Heights", שעסק בקהילה ההיספאנית משכונת וושינגטון הייטס במנהטן, ושזכה להצלחה נאה, כמו חלק מהפרויקטים האחרים שבהם היה מעורב, אבל שום דבר לא הכין אותו להיסטריה שעימה הוא מתמודד כעת.
צפו בקטע מהמחזמר:
הפתעה בחתונה
הוא גדל בשכונת אינווד שבצפון מנהטן, בה גרים מהגרים רבים, וכמעט מדי שנה בילה בבית סבו וסבתו בפורטו ריקו, שם נולדו הוריו. אביו, שמתואר מפיו כאחת ההשראות המרכזיות למחזמר, הצליח בזכות לימודים ועבודה קשה להפוך ליועץ פוליטי בכיר ועבד בין השאר עם מי שהיה ראש עיריית ניו יורק, אד קוץ'. בצעירותו סייע לאביו ליצור ג'ינגלים לקמפיינים ובהמשך למד באוניברסיטת ווסליאן היוקרתית. כשחקן הופיע בתפקידים קטנים בסדרות שונות ("הסופרנוס", "משפחה מודרנית", "רחוב סומסום"), ובין לבין עבד כמורה לאנגלית בתיכון, כתב ביקורות מסעדות למגזין והלחין מוזיקה לפרסומות.
כבר בילדותו הוא התאהב בתיאטרון המוזיקלי, שמע אלבומים של מחזות זמר והקפיד לצפות בהפקות מרכזיות. במהלך לימודיו בבית הספר היסודי החל להופיע בהצגות, ובתקופת התיכון כבר כתב חומרים בעצמו. בגיל 17 לקחה אותו מי שהייתה אז חברתו לצפות במחזמר המצליח "רנט", והוא חזר מוקסם. שנים לאחר מכן הלך עם עו"ד ונסה אדריאנה נדאל למחזמר "וויקד", והפעם הוא התלהב גם ממנה. בחתונתם אירגן לה הפתעה בצורת השיר "לחיים" מהמחזמר "כנר על הגג", והסרטון נעשה ויראלי וזכה למיליוני צפיות:
ב-2009 הוזמן לערב של קריאת שירה בבית הלבן בנושא החוויה האמריקאית. הרעיון היה שהוא יקרא שיר פרי עטו שיבטא את הקול ההיספאני, אבל הוא בחר לבצע שיר שכתב בהשראת ביוגרפיה של אלכסנדר המילטון. כשמירנדה קרא את הספר, הוא זיהה שסיפור החיים של המילטון מזכיר ביוגרפיות של ראפרים ידועים רבים, שהגיעו מרקע קשה וזכו להצלחה מסחררת בזכות יכולת כתיבה ורצון עז לכבוש את העולם. מירנדה קלט שהסיפור של המילטון הוא נושא ראוי למחזמר; הוא גם החליט שהסגנון המוזיקלי של ההצגה יהיה היפ-הופ. ההפקה עברה מספר גלגולים בשנים האחרונות, וביולי האחרון עלתה בברודוויי כשברקע ביקורות מפרגנות מקיר לקיר ומאות אנשים שהשתתפו בהגרלה לרכישת כרטיס מוזל להצגת הבכורה.
האירוע בבית הלבן שבזכותו הכל התחיל. מישל וברק אובמה נראים מרוצים:
מעבר לחלומות הפרועים ביותר
מה הפך את "המילטון" של מירנדה להצלחה גדולה כל כך? נראה שיש לכך מספר סיבות אפשריות. הראשונה: השילוב המקורי בין מוזיקת היפ-הופ וריתם אנד בלוז לבין סיפור היסטורי, שהצליח למשוך ולסקרן קהלים חדשים. השנייה: הרכבת צוות של שחקנים שמתבסס על בני מיעוטים לצורך הצגת סיפור מההיסטוריה של אמריקה, שבדרך כלל מתוארת מנקודת מבט לבנה. השלישית, והמפתיעה מכולן: ההקפדה של מירנדה על צניעות ונגישות לקהל.
רבים בניו יורק מחו על כך שדווקא מחזמר שאמור להעצים את בני המיעוטים הפך מצרך לעשירים בלבד; זאת, בשל פעילותם הנמרצת של הספסרים, שמוכרים כרטיסים להצגה בסכומי עתק שעלולים להגיע לאלפי דולרים. מירנדה ואנשי ההפקה הקשיבו לטענות הללו והחליטו לא לשכוח את האזרחים שלא יכולים להרשות לעצמם לרכוש כרטיסים במחירים כאלה. כמו הפקות רבות בברודוויי, גם "המילטון" מקיימת הגרלות יומיות לכרטיסים במקומות מצוינים במחירי רצפה, אבל במקרה הזה נהנים המשתתפים בהן מתוכנית אמנותית מפתיעה: מירנדה וצוותו נוהגים לצאת לרחוב, אל העומדים בתור להגרלות, ולבצע בפניהם קטע מההצגה כפיצוי למי שלא זוכה בכרטיס. לעתים מצטרפים אליהם אמנים אורחים.
מירנדה שמר על צניעות גם כשזכה בפוליצר, ובהודעה הרשמית מטעמו הקפיד להזכיר את שותפיו להצלחה. "גם להיות רק מועמד לפרס היוקרתי הזה, זה כבוד עצום", הוסיף. "זה מעבר לחלומותיי הפרועים ביותר. תראו איפה אנחנו עכשיו. תראו איפה התחלנו". הצניעות נשמרה גם כשהוא נשאל על ידי כתב המגזין "רולינג סטון" מה הוא חושב על כך שרבים מכנים אותו "גאון". תשובתו הייתה: "אתה יודע מהי הדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים לחשוב שאתה גאון? פשוט לכתוב מחזה על גאון".
______________________________________________________
מזהים אותה? גם היא שם חם עכשיו בארה"ב, ויש לה סבא מפורסם. הקליקו על התמונה:
