מקלחת, אוכל ולישון: מתקתקים עניינים בערב? זה לא בריא לילדים

ארוחת הערב מכנסת לתוכה את הרעב והעייפות של כל בני הבית. במקום להיות זמן של אכילה ביחד, הארוחה הופכת לעוד מטלה ממטלות סוף היום - לקלח, לאסוף את הצעצועים, להכין אוכל, לאכול, לצחצח שיניים, להשכיב לישון.  

ארוחה עם טעם רע

ההורים רוצים לסיים כבר את טקסי הערב כדי שכולם יכנסו למיטות ולשמור, באופן לגיטימי, כמה שיותר משעות הלילה לעצמם, לשקט ולפרטיות שלהם. לבהילות לסיים הכל, מצטרף גם אלמנט של לחץ. ההורים לחוצים ומלאים דאגות שונות: "כמה ומה הילדים אוכלים", דאגה "שישארו רעבים ולא יאכלו מספיק", דאגה "שיאכלו יותר מדי" או ש"לא יאכלו את הירקות". ההורה כמו נקרע בין הרצון שלו לפקח, לדאוג לכל מחסורם של ילדיו, להקשיב להם, לבין הרצון לנוח בשקט ולדאוג לעצמו.

הילדים, בנוסף לרעב ולעייפות, עמוסים בחוויות ורגשות מהיום שעבר עליהם ורוצים לפרוק אותם בכל מיני דרכים. לפעמים, כשפקעת הלחץ והמתח נסדקת, נוצרים גם עימותים, מה שגורם לאווירה עכורה בארוחה או אחריה. האוכל, בין אם נאכל ובין אם לאו, בין אם בריא ובין אם לאו, מקבל טעם אחר; טעם שנוצר כתוצאה מהחוויה של הארוחה.

וכאמור, אם החוויה היתה עכורה ועם תקשורת לא נעימה, כך הטעם הטוב מהארוחה לא יישמר וירחיק את בני הבית מתקשורת נוספת סביב השולחן או בשעות העמוסות הללו של היום.

זו הסיבה שכדאי להקדיש לפחות ארוחה אחת בשבוע, בה כולם יושבים ביחד סביב שולחן האוכל ואוכלים יחד. הטלפונים הניידים מונחים בצד. הטלוויזיה ושאר המסכים כבויים. מחליטים שזוהי הארוחה בה לא ממהרים לשלוח את הילדים לישון. זוהי ארוחה שבה אפשר לקחת את הזמן ולדבר, לספר סיפורים לצד האכילה. כך הארוחה היא האמצעי שמכנס את כל בני הבית ביחד.

מזון העל שלנו

חוץ מליצור זמן ספציפי בו אוכלים ביחד על מנת לתקשר זה עם זה ושחושפים בו את הילדים למגוון מזונות, כדאי לזכור עוד דבר - אוכל הוא אמצעי ליצירת תקשורת בהיבט נוסף. למעשה, ברגע שמניחים את הצלחת לפני מישהו (או לפני עצמכם), כאילו אומרים לו "שלום". זה בעצם להביע כוונה בפני מישהו ולומר לו - אני כאן איתך. בשבילך. וכשאתם מגישים לעצמכם, אתם מביעים כוונה להיות עם עצמכם.

לכן, להגיש אוכל למישהו (או לעצמנו) זה אינו דבר מובן מאליו. כאן כדאי לשאול את עצמנו - איזו תקשורת אנחנו רוצים לקיים עם ילדינו (כמו עם עצמנו)? כיצד כל שלבי הארוחה המשפחתית - החל מהתכנון שלה וכלה באכילתה, יכולה לתרום לנו ולתקשורת אותה אנו מעוניינים ליצור?

לכן, בארוחה המשפחתית, מה שנמצא על הצלחת חשוב מאוד, אבל הכוונות שלנו כאשר אנו מגישים את האוכל ליקירנו חשובות לא פחות, כי הכוונות שלנו בסופו של דבר יוצרות את חווית הארוחה. זוהי החוויה שנצרבת בתודעת הילדים ובתודעה שלנו, הרבה מעבר ל"מה אכלנו או לא אכלנו" באותה ארוחה.

כוונות טובות יוצרות הוקרת תודה ונותנות כבוד לזמן הארוחה, כבוד לעצמנו ולילדינו, כך שגם אם נכנסות תחושות של לחץ, עצם ההבנה שלנו, ההורים, שהגשת האוכל היא להגיד לילד "שלום", כבר תשנה את האוירה והלחץ יפנה מקומו לתקשורת נעימה יותר. הלחץ לא "יבוטל", אך יתאפשר מרחב נשימה שייתן מענה רחב יותר לצרכי התקשורת שלנו עם יקירנו.

אז בפעם הבאה שתגישו אוכל ליקיריכם, קחו נשימה עמוקה ותיזכרו בכוונות שלכם, באמירת ה"שלום". הביטו בעיני ילדיכם כשתניחו לפניהם את הצלחת ואם זה אפשרי, חייכו אליהם ותגידו מילה טובה. אני בטוחה שזו תהיה ארוחה עם חוויה מעצימה וטעמים נפלאים.

להקליל את הסעודה

ולסיום, הנה כמה רעיונות לסגנונות שונים של ארוחות ערב שיכולים להכניס אוירה קלילה יותר אצל כולם וכך אולי גם לאפשר לכם לשים לב לתקשורת בהגשת הארוחה ובמהלכה:

ארוחת פיצה בהרכבה אישית

מכינים בצק פיצה ביתי (העדיפו עם קמח מלא ו/או קמח כוסמין). כל סועד מקבל כדור מהבצק, מרדד אותו ומניח עליו תוספות המוצגות לפניו, לפי בחירתו האישית. תוספות אפשריות לדוגמה (ששווה להכין מבעוד מועד וכך יהיו לכם במקרר לשימושים בארוחות נוספות):

• שלל ירקות חתוכים המתאימים לאפיה (היו יצירתיים והשתמשו בירקות מגוונים).
• גבינת מוצרלה איכותית או טופו מגורד.
• רוטב עגבניות בהכנה ביתית.
• רוטב פסטו בהכנה ביתית.
  

רול של דפי אורז ממולאים בשלל הפתעות

מה צריך?

• דפי אורז.
• צלחת עם מגוון ירקות בכל מיני צבעים - חתוכים לרצועות.
• צלחת עם קוביות טופו / גבינה איכותית / חביתה / ביצה קשה / שאריות מתבשיל כלשהו.
  

איך מכינים?

1. כל סועד מקבל דף אורז, מרטיב אותו קלות במים עד שמתרכך דיו על מנת שיהיה מוכן למילוי.
2. פורסים את דף האורז על משטח העבודה ומאפשרים לכל סועד למלא לעצמו את דף האורז, לגלגל ולאכול.
3. מומלץ להגיש עם מטבלים מגוונים, כמו סלסה עגבניות / רוטב סויה וכדומה.
   

רעיונות נוספים לארוחות לא שגרתיות:

• השתמשו בכלים שונים, מפה שונה.
• אפשרו גם לאכול בחברת חברים, בארוחה כל חבר מביא מנה לארוחה וכך נוצר מגוון שיכול לפתות גם סרבני טעימות לטעום מאכלים חדשים.
• הכינו תפריט כתוב לארוחה. אפשר לעשות זאת יחד עם הילדים, לפני מועד הארוחה החגיגית.
• לאמיצים מביניכם: אפשרו לילדים לאכול עם הידיים (רק אם הם ואתם נינוחים עם הרעיון הזה).
• ארוחת "ניגובים": ממרחים כגון חומוס ביתי, טחינה, פסטו, ממרח עדשים ו/או כבד קצוץ וכיד הדימיון, לצד לחם או פיתה מלאים ועלי חסה וירקות, שגם איתם "מנגבים" את הממרחים.
  

* רוב הרעיונות תודות לשיתופיהם של חברי קבוצת הפייסבוק "מזון למשפחה בדרך הלב".

בתיאבון!