"הדרך הטובה ביותר לאם ולתינוק"
הקרבה הפיזית בין התינוק לאמא מעודדת ומאיצה את החלמת גוף האם מהלידה, את יצור החלב אצל האם, את התפתחות מערכת החיסון אצל התינוק הרך ועוד ועוד. להיפרד אחרי הלידה? זה פשוט לא טבעי ולא בריא. אפס הפרדה היא מגמה שממשיכה את הביות המלא והופכת אותו להוליסטי, למקיף. לא רק אשפוז משותף של האם והתינוק, אלא ממש מדיניות מכוונת ונהלים ברורים שמטרתם לאפשר לאמא ולתינוק להיות בלתי נפרדים ככל רצונם ויכולתם, ממש מרגע הלידה. בית החולים מאיר הם הראשונים שמבינים את חשיבות הנושא ואף עושים שינויים אמיתיים, מתוך הבנת החשיבות של אפס הפרדה.
"חשוב להבין שאפס הפרדה זו באמת דרך ולא רק טרנד אופנתי", מסבירה ד"ר טל בירון-שנטל, מ"מ מנהל מחלקת נשים ויולדות ומנהלת היחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי מאיר. "לאפס הפרדה יש משמעות אמיתית. התינוק ואימו, שהיו מחוברים לאורך כל ההריון, לא נפרדים, אלא ממשיכים את הקשר והקרבה גם לאחר הלידה. ההורים יכולים להיות שותפים לכל תהליך הבדיקה והטיפול בתינוק שלהם ולחוות איתו ביחד את המעבר מהחיים התוך רחמיים לחיים בעולם שלנו. ההסתגלות להורות טבעית יותר; ההבנה לצרכי התינוק וההיכרות הראשונית של האם והתינוק נעשית כבר בבית החולים, תוך תמיכה של צוות רפואי מנוסה, שיכול לייעץ בלבטים הראשונים.
"מחקרים מוכיחים שתינוק הנמצא ליד אימו ישן טוב יותר, רגוע יותר ויונק טוב יותר. גם החוויה של ההורות החדשה נעימה ונינוחה יותר. הצוות שלנו באמת מאמין שזו דרך טובה ונכונה, כל עוד מדובר באם וביילוד שאינם נזקקים לטיפול חריג".
לא להיפרד כלל
אז למה בעצם זה כזה "סיפור", לאפשר אפס הפרדה? אם יש בבית חולים ביות מלא, מה הבעיה בעצם? ובכן, הבעיה היא במעברים בין המחלקות, מחדר הלידה להתאוששות, משם למחלקת יולדות ולמחלקת ילודים.
עד היום, גם אם חדר הלידה היה מעודד מאוד את ההיקשרות הראשונית בין האם לתינוק, מעודד הנקה ו"עור לעור" ולא מפריד ביניהם, הרי שההפרדה היתה מגיעה במעבר להתאוששות או לכל הפחות במעבר למחלקות האשפוז, מעבר שדרש מהאמא ללכת למחלקת יולדות ומהתינוק להיות מלווה על ידי מיילדת למחלקת ילודים.
המפגש ביניהם יכול היה להיות כשעה לאחר הפרידה ואפילו פחות, אך מבחינה הורמונלית המצב המיטבי עבור האם והתינוק הוא שלא תהיה פרידה כלל. זה דורש מבית החולים נהלים מותאמים, אם המוסד מעוניין לאפשר את מה שנשים רבות היום רוצות – לא להיפרד כלל מהתינוק.
צריך להגיד גם שזוהי זכותו של התינוק להיות מלווה בכל רגע ורגע במלווה מטעמו וזאת על פי חוק זכויות החולה. הרי גם התינוק כמטופל בבית החולים מרגע הלידה ועד השחרור הביתה הוא ישות שהחוק חל עליה. כלומר, זכותו של התינוק מופרת על ידי ההפרדה הכפויה ואילו מצב של אפס הפרדה הינו למעשה מצב של מימוש זכויות בסיסיות המעוגנות בחוק במדינת ישראל.
פתיחת מחלקת אפס הפרדה הראשונה בישראל היא נקודת ציון במאבק לזכויות היולדת והילוד, שהחלה תנועת "נשים קוראות ללדת" בשנת 2001 ונמשך לאורך כל השנים על ידי נשים וגברים שלא ויתרו על זכויות נשים בהריון ובלידה ועל זכויות התינוקות ללידות רכות, בריאות ומחוברות לאמא.
מחלקה עם אוריינטציה נשית
בשנים האחרונות, עם עליית השפעתה של רשת הפייסבוק על חיינו, כמו כל מאבק על זכויות, גם זכויות היולדת והילוד קיבלו רוח גבית חזקה מהרשת החברתית והנה אנחנו רואים בשטח דרישות לאפס הפרדה, לקיסרי ידידותי, למרכזים ללידה טבעית ועוד היד נטויה, אשר מקבלות מענה יותר ויותר.
והנה, עכשיו גם מחלקה שלמה, המאפשרת אפס הפרדה. אגב, בי"ח מאיר היה גם הראשון באיזור המרכז שפתח חדר לידה טבעי, אשר מאז ומתמיד היה בחינם.
מאיפה נבעה ההחלטה להקים מחלקה כזו?
"אנחנו מחלקה עם אוריינטציה נשית" מסבירה ד"ר בירון-שנטל. "יש לנו בצוות הרבה רופאות, שבנוסף על היותן רופאות, הן גם הרות ויולדות. יש לנו הרבה מיילדות שחוות הריונות ולידות ותפיסת העולם של אפס הפרדה, תואמת את תפיסת העולם שלנו. בנוסף, אנחנו מאמינים בהקשבה ליולדות ולבקשותיהן ואנחנו מעריכים יולדות מעורבות ומודעות, המעוניינות לקחת חלק פעיל בלידה שלהן. גם הקולות העולים מן השטח – מהרשתות החברתיות ומהשיח התרבותי החדש, עודדו אותנו להקים מחלקה של אפס הפרדה".
מה המשמעות מבחינת הפרוטוקולים?
"מחלקה של אפס הפרדה מתנהלת קצת אחרת. יש בה תינוקות כל הזמן, יש בה מלווה צמוד לכל יולדת על פי בחירתה. המחלקה אינה מתאימה לאימהות או ליילודים אשר זקוקים לטיפול רפואי אינטנסיבי ולכן האשפוז בה מחייב הערכה רפואית הולמת, ללא סיבוכים משמעותיים בהריון או בלידה, לאם או ליילוד".
למה בעצם צריך מחלקה נפרדת?
"במחלקות הרגילות יש רופאי נשים המטפלים בנשים, רופאי ילדים המטפלים ביילודים, אחיות לנשים ואחיות נפרדות ליילודים. במחלקת אפס הפרדה עדיין תשמר המקצועיות של רופאי הנשים ורופאי הילדים וכמובן, גם של האחיות, אבל צוות האחיות יטפל באם ובתינוק יחד. האחיות הוכשרו במיוחד לטיפול המשולב. כולן יודעות לתת מענה הן לאם והן ליילוד, לרבות ייעוץ להנקה ולטיפול ביילוד. כל הטיפול בתינוק, לרבות בדיקות, חיסונים, רחצה, טיפול והליכים משרדיים, נעשים ליד מיטת היולדת ובנוכחותה המלאה.
"אנחנו מאמינים ומקווים שהמודל של אפס הפרדה יהיה מוצלח, כך שנוכל בהמשך להגדיל את מספר מיטות האשפוז בגישה של אפס הפרדה בין האם ליילוד ונוכל לשלב גם אמהות ותינוקות הזקוקים לטיפול קצת יותר אינטנסיבי וזאת כמובן מבלי לפגוע בבטיחות או באיכות הטיפול הרפואי".
אהבה ותשומת לב
במחלקת אפס הפרדה במאיר יהיו שתי יולדות בחדר, כשבכל חדר מחיצה לשמירת פרטיות האימהות והתינוקות; כורסא נוחה למלווה, אשר יכול להישאר עם האם והתינוק לאורך כל שעות היממה ולתמוך בתהליך ההיקשרות הראשונית, ההנקה והטיפול בתינוק.
מה יקרה כשמישהי תרצה אפס הפרדה והמחלקה תהיה מלאה?
"אנחנו מקווים שהמחלקה תתמלא ותאפשר לנו להתקדם עם בניה של מחלקות יולדות נוספות בגישה של אפס הפרדה. אם המחלקה תהיה מלאה ולא יהיה מקום, עדיין קיימת האפשרות של ביות מלא במחלקת היולדות של בית החולים מאיר. במחלקה הקיימת, שאינה אפס הפרדה, אין לנו אפשרות לשכן מלווה למשך כל הלילה, כיוון שיש שלוש נשים במרבית החדרים. גם במסגרת ביות מלא, עדיין האם נשארת עם התינוק כמעט כל הזמן וחווה הורות פעילה מהרגע הראשון. חשוב לזכור שלא לכל יולדת מתאימה הגישה של אפס הפרדה ולכבד גם את רצונן של נשים המעדיפות להיעזר בתינוקייה לאחר הלידה. גם התינוקות בתינוקיה של בית החולים מאיר, מטופלים במקצועיות, עם אהבה רבה, תשומת לב ואכפתיות".
מה יקרה אם מישהי תרצה אפס הפרדה ואז תתחרט?
"המטרה שלנו היא לתת ליולדות ולמשפחות טיפול מקצועי באווירה נעימה, בדרך בה הן בוחרות. אנו מקווים שמי שתבחר באפס הפרדה לא תתחרט, אבל אם כן – יש תינוקיה, יש צוות שיטפל בתינוק ובאמו, ביחד ובנפרד, כל מה שצריך, בכל שעות היממה. גם מי שתתחרט, עדיין תקבל טיפול חם ומקצועי".
הכותבת היא בעלת האתר "זהר כבר בדקה", המנגיש מידע ליולדות איפה ללדת ומה המדיניות בכל חדר לידה. רוצות לדעת איפה ללדת? היכנסו לכאן: איפה ללדת?
