אופנה

    ספר הזיכרונות של גלית: 27 שנות דוגמנית בתמונות ותובנות

    מהשער הראשון ועד המסלול האחרון, ממידה 38 גאה עד 36 בלית ברירה, מתצלומי עירום ועד בגדי ים אחרי לידה – גוטמן נזכרת ברגעים הכי גדולים, ולעתים הכי מביכים

    איתי יעקב

    |

    21.04.16 | 10:25

    הבגדים, האיפור והשיער משתנים, אבל זו תמיד גלית גוטמן  (צילום: עדו לביא, דודי חסון, ענת מוסברג, רפי דלויה, רוני ינקוביץ, בן לם)
    הבגדים, האיפור והשיער משתנים, אבל זו תמיד גלית גוטמן (צילום: עדו לביא, דודי חסון, ענת מוסברג, רפי דלויה, רוני ינקוביץ, בן לם)

    1989: השער הראשון שלי, לאישה

    "אני נזכרת באותה ילדה בת 17 שירדה מהאוטובוס"
      "אני נזכרת באותה ילדה בת 17 שירדה מהאוטובוס"
       

       

      "בכל פעם שאני עוברת בתחנת האוטובוס של קו 5 בדיזנגוף ליד סטודיו פרג', אני נזכרת באותה ילדה בת 17 שירדה מהאוטובוס, ונעצרה על ידי הצלם אלדד מאסטרו, שאמר לי: אני חייב לצלם אותך דחוף'. החיים הם דלתות מסתובבות, ואני חושבת מה היה קורה אם לא היינו נפגשים.

       

      "השער הזה של לאישה היה הצילום הראשון שעשיתי אחרי שזכיתי בתחרות תגלית השנה. זה היה אחד הימים המרגשים בחיי, כי עד אז הייתי מסתכלת על דוגמניות שער אחרות של לאישה, ורציתי להיות כמותן, שיגלו אותי, שיראו אותי.

       

      "אני זוכרת את עצמי מאוד בתקופה הזאת, נחשפת ונפתחת למשהו שכמה שנים קודם היה חלום שלא העזתי אפילו לספר, מהחשש שיגידו לי, 'נראה לך שאת יכולה להיות דוגמנית?' התחרות הזאת היתה כרטיס הכניסה לעולם של עצמאות, וזה אחד הדברים שהכי חשובים לי עד היום"

       

      1992: פעם דוגמניות היו במידה 38

      "אני חושבת שאפילו רואים כאן את העצב בעיניים" (צילום: רוני ינקוביץ)
        "אני חושבת שאפילו רואים כאן את העצב בעיניים"(צילום: רוני ינקוביץ)
         

         

        "התמונה הזאת מקמפיין מאצ'תונים של דלתא, מוכיחה שפעם כולנו היינו מלאות יותר. אני חושבת שאפילו רואים כאן את העצב בעיניים", היא צוחקת. "כשהתחלתי לדגמן ב-1989 דוגמניות נשאו בגאון מידה 38, אבל כמו הרבה דברים שהגיעו מחו"ל, דוגמניות במידה 36 הפכו להיות הנורמה"

         

        1996: התמונה שחשפה את סיפור האהבה שלי עם זיו

        "איזה ילדים חמודים אנחנו בתמונה, נכון?"  (צילום: איציק בירן)
          "איזה ילדים חמודים אנחנו בתמונה, נכון?" (צילום: איציק בירן)
           

           

          "לדעתי זאת התמונה שהוציאה את הזוגיות עם זיו החוצה. אני חושבת שהיא צולמה במועדון השחיתות בתל אביב. כשהתחלנו לצאת גרתי בניו יורק ורק הגעתי לביקור בארץ, וכל כך התאהבנו, שיום אחד התעוררתי והחלטתי לעזוב הכול ולחזור לארץ. ב-1996 התחיל סיפור האהבה שלי עם זיו, והיינו יחד 17 שנה. איזה ילדים חמודים אנחנו בתמונה, נכון?"

           

          1998: הפעם הראשונה שלי בשידור חי בטלוויזיה

          "בהפסקת הפרסומות הראשונה אני מתקשרת לאמא שלי, ואם היא בוכה אז הכול בסדר" (צילום: צביקה טישלר)
            "בהפסקת הפרסומות הראשונה אני מתקשרת לאמא שלי, ואם היא בוכה אז הכול בסדר"(צילום: צביקה טישלר)
             

             

            "זאת הפעם הראשונה שהנחיתי אירוע, לצד דנה דבורין, שהיתה אז אחת המנחות הגדולות בארץ. אני לא זוכרת הרבה מתחילת דרכי בטלוויזיה, למעט זה שמרוב לחץ בשידור חי, אני מדברת ושומעת רק את דפיקות הלב שלי, ובהפסקת הפרסומות הראשונה אני מתקשרת לאמא שלי, ואם היא בוכה אז הכול בסדר"

             

            2000: שער האימהות הראשון שלי

            "בכל פעם שאני רואה את התמונה אני רואה אותה, אבל גם אותי, כמה שהייתי ילדה בת 27 כאן"
              "בכל פעם שאני רואה את התמונה אני רואה אותה, אבל גם אותי, כמה שהייתי ילדה בת 27 כאן"
               

               

              "בתמונה הזאת שירה בת חודשיים בלבד, וכבר אז אפשר היה להבין שהיא הכוכבת של הסט. כשרצינו לצלם היא נרדמה, ואז היא היתה רעבה, ולקח המון זמן להפיק את זה. בדיעבד, זאת אחת המתנות הכי יפות שיכולתי לתת לה. בכל פעם שאני רואה את התמונה אני רואה אותה, אבל גם אותי, כמה שהייתי ילדה בת 27 כאן. האימהות זה הדבר הכי גדול שקרה לי בחיים, ואני שמחה שיש לי את המזכרת הזאת"

               

              2000: התקופה הכי יפה להיות דוגמנית בישראל

              "ואוו, איזו נוסטלגיה, לקח לי זמן למצוא את עצמי בתמונה" (צילום: אייל לנדסמן)
                "ואוו, איזו נוסטלגיה, לקח לי זמן למצוא את עצמי בתמונה"(צילום: אייל לנדסמן)
                 

                 

                "ואוו, איזו נוסטלגיה, לקח לי זמן למצוא את עצמי בתמונה. זאת היתה התקופה הכי יפה להיות דוגמנית בישראל. היו פה המון שנים שתעשיית בגדי הים המקומית פרחה ופרצה כל גבול אפשרי בחו"ל, והיינו נוסעות עם אוברזון וגוטקס לתצוגות בכל העולם. אז, כדי להיות דוגמנית היית צריכה להיות עם נתונים אמיתיים, ולא כאלה שעוברים פוטושופ, ואפשר היה ממש להתפרנס מזה. היום, כדי לעשות כסף דוגמניות צריכות לצאת מכאן, כי כדי לקבל את הדברים השווים היא צריכה להיות טאלנט"

                 

                2003-2000: סוף מסלול

                "אני מאמינה שאם אתה לא נהנה צריך להמשיך הלאה, והדבר הבא מגיע" (צילום: ענת מוסברג)
                  "אני מאמינה שאם אתה לא נהנה צריך להמשיך הלאה, והדבר הבא מגיע"(צילום: ענת מוסברג)
                   

                   

                  "בגיל 30 בול החלטתי לרדת מהמסלול. פתאום גיליתי שכל הדור שלי כבר לא שם. הייתי מגיעה לתצוגות ויושבת מאחורי הקלעים יחד עם בנות מקסימות בנות 19, 20, והפסקתי ליהנות. יום אחד התקשרתי לסוכנות שלי וביקשתי שיבטלו את כל הבוקינג. זה היה באמצע עונה והייתי סגורה לכל התצוגות קדימה. חשבו שירדתי מהפסים, אבל אני מאמינה שאם אתה לא נהנה צריך להמשיך הלאה, והדבר הבא מגיע. עד היום אני מקבלת הצעות לעלות על המסלול באופן חד פעמי, ולכולם אני אומרת לא. נפרדתי מהמסלול לפני המון שנים, וזה הדבר היחיד שאני שומרת עליו באדיקות עד עכשיו. ועדיין, 'נבר סיי נבר'"

                   

                  2001: הטראומה מהקיץ הראשון על החוף

                  "הדרך שלי בטלוויזיה היתה ארוכה, וההתחלה היתה לי קשה מאוד" (צילום: רפי דלויה)
                    "הדרך שלי בטלוויזיה היתה ארוכה, וההתחלה היתה לי קשה מאוד"(צילום: רפי דלויה)
                     

                     

                    "זה אחד הדברים הראשונים שעשיתי בטלוויזיה. עודד מנשה הנחה את התוכנית, ולי היתה שם פינה. הייתי בוסר לגמרי, פריים טיים בערוץ 2, 'מיליון' אחוז רייטינג, ואני זוכרת את זה כטראומה איומה. רק רציתי שזה ייגמר. הדרך שלי בטלוויזיה היתה ארוכה, וההתחלה היתה לי קשה מאוד, עם לחץ נפשי גדול מאוד. אני מניחה שלא ראו את זה בחוץ. לאט לאט התאהבתי במדיום, עד שהרגשתי שאני נמצאת במקום הבטוח שלי"

                     

                    2005: שער בגדי ים, מיד אחרי שילדתי

                    "זה היה השער הראשון שעשיתי לבלייזר בבגד ים, מיד לאחר הלידה של אמה"
                      "זה היה השער הראשון שעשיתי לבלייזר בבגד ים, מיד לאחר הלידה של אמה"
                       

                       

                      "זה היה השער הראשון שעשיתי לבלייזר בבגד ים, מיד לאחר הלידה של אמה. אני מאוד נהנית להצטלם בבגד ים. אני שומעת נשים שאומרות, 'יו, איזה לחץ', אבל הלחץ הזה עושה לי טוב, כי הוא משאיר אותי דרוכה לאכול בריא, לעשות כושר ולהיראות תמיד הכי טוב שאני יכולה"

                       

                      2008: תצלומי עירום, לפני שהגוף שלי ישתנה

                      "היום אפשר לומר שלא באמת הייתי עירומה, אלא עם חוטיני קטן ומדבקות על החזה" (צילום: עדו לביא)
                        "היום אפשר לומר שלא באמת הייתי עירומה, אלא עם חוטיני קטן ומדבקות על החזה"(צילום: עדו לביא)
                         

                         

                        "אלה תצלומים מפרויקט יום העצמאות של פנאי פלוס. מכיוון שאני אדם פסימי, חשבתי שכדאי לעשות תצלומים חושפניים, כי תכף הגוף ישתנה ואי אפשר יהיה להצטלם. הרעיון שהגתה עורכת המגזין דאז, נירית וייס, היה לקחת תצלומים היסטוריים של איקונות אופנה, ולייצר להם תרגום מחודש. התצלום עם המגפיים זה טייק-אוף על קרלה ברוני, וזה עם החצובה והמצלמה זאת מחווה לתצלום של ג'יזל. היום אפשר לומר שלא באמת הייתי עירומה, אלא עם חוטיני קטן ומדבקות על החזה, וצוות מצומצם בסטודיו, אבל זה עשה רעש מאוד רציני כשזה התפרסם"

                         

                        2009: מלכת היופי או מלכת הקרח?

                        "מאוד מחמיא לי הכתרים שמעניקים לי, וזה גורם לי להסמיק כאחד" (צילום: יניב אדרי)
                          "מאוד מחמיא לי הכתרים שמעניקים לי, וזה גורם לי להסמיק כאחד"(צילום: יניב אדרי)
                           

                           

                          "זה שער שאני מאוד אוהבת, שצולם לקראת טקס מלכות היופי שהנחיתי באותה שנה. להיות מלכת יופי היה חלום של אמא שלי שנים רבות, דור כזה שחשב שאם את לא מלכת יופי, אז איך תצליחי? היום הריאליטי החליף את זה. בכל אופן, רצינו לעשות טייק אוף על מלכות יופי, והרמתי טלפון לדני מזרחי, שאצלו שמרו את כל הכתרים, ואת התמונה הזו הבאתי ממוסגרת לאמא שלי. מאוד מחמיא לי הכתרים שמעניקים לי, וזה גורם לי להסמיק כאחד. האם אני מתחברת לתואר מלכת הדוגמניות? זה החליף את מלכת הקרח, אז אני מעדיפה אותו"

                           

                          2014: הפעם הראשונה שלקחתי את יגאל "לעבודה"

                          "לפני זה היו תמונות פפראצי, אז לדעתי היה לו זמן להתרגל" (צילום: רפי דלויה)
                            "לפני זה היו תמונות פפראצי, אז לדעתי היה לו זמן להתרגל"(צילום: רפי דלויה)
                             

                             

                            "זאת תמונה שצולמה בשבוע האופנה של גינדי, כשאני ויגאל רק התחלנו לצאת. זאת גם הפעם ראשונה שלקחתי אותו "לעבודה", לאירוע של תעשיית האופנה . לפני זה היו תמונות פפראצי, אז לדעתי היה לו זמן להתרגל לזה. אתה שאלת אותי שם 'איך זה לצאת עם גבר שיש לו טעם אופנתי יותר טוב ממך', וצדקת, אני לא מכירה הרבה גברים שיודעים להתלבש כמוהו. יגאל מתייחס לאופנה כחלק מתרבות, וזה פן משמעותי בחיים שלו"

                             

                            2014: הכי קרוב לאיך שאני נראית באמת

                            "אני אוהבת מאוד את התמונה הזאת" (צילום: דודי חסון)
                              "אני אוהבת מאוד את התמונה הזאת"(צילום: דודי חסון)
                               

                               

                              "זה צילום של דודי חסון לפנאי פלוס בלי הרבה איפור, ושיער טבעי לגמרי. אני אוהבת מאוד את התמונה הזאת, כי היא הכי קרובה לאיך שאני נראית באמת"

                               

                              2015: הפפראצי זה החלק הפחות נעים בלהיות הבנות שלי

                              "בכל פעם שאני מגיעה לאירוע עם הבנות, יש שנייה כזאת של לחץ" (צילום: ענת מוסברג)
                                "בכל פעם שאני מגיעה לאירוע עם הבנות, יש שנייה כזאת של לחץ"(צילום: ענת מוסברג)
                                 

                                 

                                "בכל פעם שאני מגיעה לאירוע עם הבנות, יש שנייה כזאת של לחץ, כי אני יודעת שיש פפראצי וזה ייכנס לאתרים, ויהיו טוקבקים, והן ישבו ויקראו את זה. זה החלק הפחות נעים בלהיות הבנות של גלית גוטמן, על אף שהן מחייכות לתמונה"

                                 

                                2015: קמפיין ראשון בחו"ל, עם תפרים מעל העין

                                "בדרך כלל את הקמפיינים שלי מצלמים בארץ" (צילום: דודי חסון)
                                  "בדרך כלל את הקמפיינים שלי מצלמים בארץ"(צילום: דודי חסון)

                                   

                                  "זה אחד הקמפיינים הכי יפים שעשינו לקרייזי ליין. בדרך כלל את הקמפיינים שלי מצלמים בארץ, אבל כאן צילמנו ברומא, ובפעם הראשונה שנסעתי לצילומי קמפיין בחו"ל, נפלתי במדרגות, עפתי על הפרצוף ופתחתי את הראש. בכל התמונות אני עם תפרים מעל עין שמאל. אני זוכרת שבמיון אמרתי לרופא שאני חייבת להיות עוד יומיים בצילומים ברומא, והוא אמר לי: רומא תהיה, אבל לא השבוע. ורומא היתה ועוד איך"

                                   

                                  2015: חשוב לי לפרגן למעצבים ישראלים

                                  "בתמונה הזו אני לובשת שמלה של המותג מיס גיישה" (צילום: ענת מוסברג)
                                    "בתמונה הזו אני לובשת שמלה של המותג מיס גיישה"(צילום: ענת מוסברג)

                                     

                                    "אלינור דביר, שמלבישה אותי לתוכנית הבוקר, מביאה לי מדי שבוע בגדים, ויש כאלה שאני לוקחת בשבילי. אני משלמת על הכול, אגב. בתמונה הזו אני לובשת שמלה של המותג מיס גיישה. מאוד חשוב לי לפרגן למעצבים ישראלים, ואני מאמינה שזה חלק מהתפקיד שלי, ושיש כאן כישרונות ברמה עולמית, אז אני עושה זאת בשמחה גדולה"

                                     

                                    2015: זאת באמת אני?

                                    "אני חושבת שרואים שאני מאוד נבוכה כשאני עומדת ליד התמונה הזאת" (צילום: רפי דלויה)
                                      "אני חושבת שרואים שאני מאוד נבוכה כשאני עומדת ליד התמונה הזאת"(צילום: רפי דלויה)

                                       

                                      "זאת אחת התמונות האחרונות שלי, מתערוכה של מגזין סטילטו על נשים מובילות וחזקות תחת השם Standing on my feet. אני חושבת שרואים שאני מאוד נבוכה כשאני עומדת ליד התמונה הזאת. למרות שאני המון שנים בתעשייה, עד היום מביך אותי לפתוח טלוויזיה ולראות אותי בפרסומת או לצפות בעצמי בתוכנית טלוויזיה. אני מפרידה בין גלית גוטמן האדם לגלית גוטמן האימג'. לפעמים זה מתחבר לי, אבל רוב הזמן אני מסתכלת בהשתאות ושואלת: זאת באמת אני?"

                                       

                                      ומה גילינו על גלית גוטמן כשביקרנו בביתה ובארון הבגדים שלה?

                                      לחצו כאן לביקור המלא בביתה של גלית גוטמן (צילום: ענבל מרמרי)
                                      לחצו כאן לביקור המלא בביתה של גלית גוטמן (צילום: ענבל מרמרי)

                                       

                                       

                                       
                                      הצג:
                                      כל התגובות לכתבה "ספר הזיכרונות של גלית: 27 שנות דוגמנית בתמונות ותובנות "
                                      אזהרה:
                                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
                                      ביגדיל