מה למעשה קובע החוק לחלוקת חסכון פנסיוני?
החוק החדש מדבר על הדרך בה בני הזוג שמתגרשים מחלקים ביניהם את הזכויות הסוציאליות שצברו במהלך חייהם המשותפים כזוג נשוי. על פי חוק יחסי ממון הזכויות הסוציאליות שצברו בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, מתחלקות ביניהם ללא הבחנה על שם מי רשומה הזכות.חסכון פנסיוני הינו זכויות סוציאליות כגון: קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחים שונים. לרוב, מדובר בהרבה כסף.במהלך חיי הנישואין, בני זוג צוברים כל אחד על שמו זכויות סוציאליות. כאשר בני הזוג מזדקנים יחדיו וצולחים את כל שנות העבודה הקשה, גידול הילדים, והחיים שבין לבין, זוכים הם לצאת לפנסיה ולקצור את הפירות יחדיו. הם יכולים לנצל את תקופת הפנסיה בכל דרך בה יבחרו "לבזבז" את הכספים אותם הרוויחו בעבודה קשה כל שנות עבודתם.
השאלה היא מה קורה כשבני זוג החליטו להתגרש לפני יציאתם לפנסיה?
הרי לכל אחד מבני הזוג יש כבר את הזכויות הסוציאליות שצבר על שמו (במצב בו שניהם עבדו).
אז מה קורה שמתגרשים? שלוש אופציות:
- "היוון הזכויות" - אפשרות לקבל תשלום חד פעמי מופחת במיידי על ידי בן הזוג שבעל הזכויות, "החוסך", ואילו הוא נותר עם הזכויות שלו כפי שמופקדות בקופה. לרוב, אפשרות זו אינה מעשית משום שלבן הזוג אין מאיפה לשלם את הכספים באופן מיידי לבן הזוג השני, וכך כל אחד מחזיק בזכויות של בן הזוג השני שנים רבות עד לגיל הפרישה, מה שמוביל אותנו לאופציה 2.
- חלוקת הזכויות רק במועד הקבוע על פי גילו של בן הזוג החוסך, כשבן הזוג החוסך ייצא לפנסיה יהיה עליו להעביר לגרושה שלו את חלקה בזכויות. המשמעות היא שאת תלויה בו! כאשר מדובר בבני זוג שנפרדים בגילאים צעירים כמו 40, עליהם להמתין למעלה מ-20 שנה כדי "להיפרד" סופית. לדוגמא: אם בן הזוג שכיר למשל בהיי-טק, הרבה פעמים מדובר בסכומים גבוהים מאוד, שנותרים אצל הגרוש עד לגיל פרישה. במצב של אפשרות זו, יוצא שבני הזוג למעשה לא "מפרידים כוחות" באופן מוחלט, בגלל שכל אחד מחזיק עבור השני בכספים משותפים המופקדים בקרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח וכד'.
- האופציה הפחות פופולרית, "ויתור כל צד על חלקו בזכויות הצד השני"- כל אחד מבני הזוג נשאר עם זכויותיו והצדדים לא מתחלקים או "מתחשבנים" ביניהם על הכספים שיש לכל אחד בקופות.
אז איך בעצם החוק החדש משנה את המצב הזה ו"משחרר אותך מעבדות לחירות"?
המטרה של החוק החדש הינה לאפשר לכל אחד מבני הזוג להתחיל בחיים עצמאיים, כמעט מיד עם הגירושין, ולא להמתין עד למועד פרישתו לפנסיה של בן הזוג החוסך. החוק מאפשר לעשות הפרדת הכספים תוך פתיחת שתי קופות - כל אחת על שמו, כך שבן הזוג הזכאי לכספים יוכל לפתוח קופה נפרדת בה יופקדו הכספים בהתאם לאחוזים המגיעים לו כפי שנצברו בתקופת החיים המשותפת, בלי התעסקות חודשית וללא דאגה מיותרת על העתיד.
התגרשת לפני שהחוק נכנס לתוקף?
לדבריהן של הכותבות: ״את עדיין יכולה לפנות לעורך דין בתחום דיני המשפחה כדי להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט שתאפשר לך להפריד את הקופות, ולהינות מהטבת החוק החדש״
בחודש פברואר האחרון הוארכה תחולת החוק עד לחודש פברואר 2018 ולכן יש למהר ולמצות את מלוא הזכויות שהחוק מציע, כי לאחר מכן לא תינתן האפשרות להגיש עוד בקשות בהתאם לחוק, ותהיי שוב כפופה לחוק הישן.
הגרושה או האשה החדשה - אז מי זוכה בפנסיית השארים?
המצב מסתבך לעניין "פנסיית השארים". פנסיית שארים הינה קצבה שניתנת לאחר מותו של אדם לשאריו - ילדים מתחת לגיל 18 ו/או בן/ת זוג. הבעיה העיקרית שנוצרה הינה שתקנוני הקופות השונות מגדירות מיהו "שאר" של אדם, כאשר גרושה אינה נכנסת בהגדרה זו.
״החוק החדש, מאפשר לגרושה להגן על הזכויות שצברה יחד עם הבעל לשעבר במהלך החיים המשותפים״ באופן שבו אף ובמועד הפטירה יהיה לבן הזוג לשעבר אשה חדשה, הדבר לא יפגע בזכויותיה של הגרושה. לשם ההדגמה: משה ורותי היו נשואים 22 שנה ונולדו להם שלושה ילדים. בשנות ה-50 לחייהם החליטו השניים להתגרש, הם ניהלו הליכים משפטיים ממושכים עד שבית המשפט נתן את פסק דינו וקבע חלוקה שוויונית של הזכויות בין שניהם, לרבות הפנסיה של משה מעבודתו.
משה ורותי שניהם המשיכו בחייהם ופתחו "פרק ב'" עם בן זוג חדש. לימים משה נפטר, ורותי ביקשה לקבל את הזכויות שמגיעות לה מהפנסיה של משה. על אף שבידי רותי היה פסק דין של בית המשפט שקבע כי היא זכאית לחצי, קופת הפנסיה סירבה בטענה שלמשה היתה אשה חדשה - רבקה, והיא זו אשר הפנסיה מכירה בה כשארים.
באם רותי הייתה פועלת על פי החוק לחלוקת חסכון פנסיוני ומפרידה את הקופות שלה מהקופות של משה, היא היתה מגנה על הכספים שלה, מנתקת את תלותה במשה ולא היתה צריכה כיום לנהל מאבק מול קרן הפנסיה.
מקרה דומה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון בטרם חקיקת החוק, השאלה הוכרעה בהחלטה של כבוד השופט מזוז – שם תבעה גרושה את אלמנתו של המנוח לקבלת חלקה בפנסיית השארים של בעלה לשעבר שנפטר. בהסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים נקבע שהגרושה תהא זכאית לכל ימי חייה למחצית מהפנסיה של הגרוש. העניין הגיע תחילה לבית המשפט לענייני משפחה עקב מותו של הגרוש והתגלגל עד לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע שגם אם נכתב בהסכם כי הגרושה תהא זכאית לכספים מפנסיית הבעל לשעבר לכל ימי חייה, היא לא תהיה זכאית לפנסיית השארים של הגרוש לאחר מותו. למעשה הגרושה הפסידה את זכותה לקצבת השארים, אותה תקבל האשה החדשה של הגרוש, אשר הוכרה כ"שארים".
״על כל אשה, בין אם היא עתידה להתגרש, גרושה או ידועה בציבור לדעת את כל זכויותיה ולפעול במהרה לשמירתן! המועד האחרון להגשת בקשות לתיקון לבית המשפט הינו חודש פברואר 2018״.
אין באמור בכתבה בכדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. הכותבות הן עורכות דין ומגשרות מוסמכות בתחום המשפחה העוסקות בדיני המשפחה והירושה.
