בואו ניפרד: גם אני לא רוצה ללדת ולהתאשפז לצד נשים ערביות
אחרי 11 לידות, חלקן בצל אוטובוסים מתפוצצים וחלקן בצל פיגועים ומלחמות - מלי גרין מרגישה שאכן הגיע הזמן להפריד בין יולדות יהודיות לערביות
שיכחישו כל בתי החולים בארץ, שיגלגלו עיניים צדקניות ומזועזעות: "הפרדה? לא במחלקותינו", אבל אין ספק שישנה הפרדה שבשתיקה. ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי עורר השבוע סערה כשאמר שהוא תומך במדיניות ההפרדה ואני יודעת שאני הולכת לקומם נגדי יפי נפש רבים - אבל גם אני בעד הפרדה. כמי ששהתה במחלקת יולדות מספר פעמים לצדן של נשים מדהימות ומקסימות מהמגזר היהודי והערבי, אני רוצה לבקש: "הבה ניפרדה".
לידה בתוך תופת אוטובוסים מתפוצצים
לעולם לא אשכח את הלידה של בתי, לפני כעשור, בתוך תופת האוטובוסים המתפוצצים, כשהוכנסתי לחדר עם שתי יולדות שאינן יהודיות. הרדיו שידר דיווחים עקובי דם מהשטח ואני בחדר בו נחגגת כרגע חפלה ערבית. מבלי להבין את השפה, יכולתי לקלוט את המילים. לא אשכח את המבט מזרה האימה שנתן בי בעלה של אחת היולדות הערביות, שהגיע עם 'כל הכפר', למעלה מעשרה מבקרים, לערוך חפלה אמיתית, עם שתיה, אוכל ודיבורים. ואני חלשה, אחרי לידה, ביקשתי מהם באדיבות, בבקשה, אנא, לצאת לחדר האוכל, שם יש מקום מרווח יותר לשבת ואין צורך להידחף על הווילון שלי והמיטה שלי. בתגובה, זכיתי למבט מפחיד ומאיים. אין זה מכליל את כולן. אני בטוחה שלא עורכים חפלה לכל אחת, כן? פניתי לאחות המחלקה וכשראתה את מצוקתי, העבירה אותי כעבור שעתיים לחדר אחר.
כל אישה שחוותה לידה יודעת עד כמה התקופה הזאת רגישה, עם כל 'רכבת ההרים' ההורמונלית, הבייבי בלוז ומה שמתלווה אליו. בתקופה עדינה שכזו, אנחנו מעדיפות באופן טבעי לבלות עם מי שקרובה לנו בדעות ובמנהגים.
הפרדה: גם בין חילונים לדתיים
באותה מידה, אני יכולה להבין גם יולדת חילונית שתבקש לשהות בחדר עם יולדות חילוניות ולא חרדיות, במיוחד אם מדובר בשבת. זה לא אומר שיולדת חילונית פוסלת דו קיום עם אישה חרדית או להיפך. יולדת חרדית תעדיף לשהות עם נשים שומרות מצוות כמוה, שמדברות את אותה שפה ומבינות את אותם ניואנסים. בתקופה הזאת הכל רגיש ושונה. תשאירו לנו את הדו קיום לזמנים אחרים - בהם אני מקיימת אותו ובגדול.
אני זוכרת אחרי הלידה הראשונה, כשנחתם הסכם אוסלו. שכבתי אז במחלקת יולדות, שם שררה אווירת אופוריה. בחדר האוכל נשים ערביות ויהודיות שמחו שהנה, אולי השלום הגיע. בלידה הבאה, בצל הפיגועים, כבר שכנה עוינות גדולה. איך הגדירה לי זאת יולדת שאחיה ובן דודה נפלו בעזה? זו מן תחושה של הנה, לכי תדעי מיהו התינוק השוכב ליד התינוק שלך, רק שלא יהיה מדור המרצחים הבא. "בואי נקווה שהוא מדור של שלום", עודדתי אותה והיא נתנה בי מבט עצוב ואמרה: "הלוואי".
יחד עם ההפרדה, אני יכולה להעיד שהצוות הרפואי בכל בית חולים שאני מכירה, מתייחס אל כל יולדת באשר היא, בין אם היא יהודיה או ערביה, חילונית או חרדית, בכבוד ובחמלה, באהבה, במסירות ובהבנה. וחלק מההבנה הוא, שלפעמים צריך דווקא להפריד.
