מינהל ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו מעכב תוכניות בינוי של בניינים ברוטליסטיים בעיר, לאחר חשיפת תוכנית השימור בערוץ האדריכלות של Xnet בראשית השבוע. גורם בתחום האדריכלות סיפר השבוע, כי כמה תוכניות של מבנים, שלא נדרשו עד כה לשום התייחסות בתחום השימור, מתעכבות כעת. עורכי התוכניות התבקשו לפנות למנהל מחלקת השימור העירונית, ירמי הופמן, כדי לבדוק את מעמדם.
בתוך כך, הרשימה של הופמן שנחשפה ב-Xnet מעוררת מחלוקת בענף האדריכלות. "עשו לי אינתיפאדה בבניין, ועכשיו העירייה - במקום לתת דוגמה ולשמור עליו - משחררת את עצמה ולא מכניסה אותו לרשימת השימור, בגלל שזה נוח לה". כך מתלונן האדריכל מנחם כהן, בתגובה להחלטה שלא לכלול ברשימת השימור החדשה לעיר, שנחשפה ב-Xnet בתחילת השבוע, את בניין עיריית תל אביב-יפו שאותו תכנן.
הופמן, ראש מחלקת השימור בעירייה ועורך התוכנית, אמר ל-Xnet כי אין צורך להכליל ברשימה את בניין העירייה, אף שהפך לאחד מסמלי העיר ושל אדריכלות הברוטליזם, משום שעבר שיפוץ לאחרונה ולכן אין חשש כי יפגעו בו בעתיד הקרוב. כהן, מצדו, טוען כי השיפוץ שהושלם לפני שנתיים נעשה רק בחלקו באופן נאמן למקור, אך בחלק אחר שבו לא שיתפו אותו נפגע האופי של הבניין.
"שמו בצורה פראית כל מיני מזגנים על הגג ובחזית המזרחית של הבניין", אומר כהן, "זה פשע כי אין שום סיבה לשים אותם שם חשופים. בכל פעם שאני עובר שם כואב לי הלב. מדי פעם אני כותב לעירייה ואפילו שלחתי להם פתרון למזגנים, פעם עוד היו עונים לי בנימוס אבל היום בכלל לא מגיבים וזה גועל נפש". מהעירייה נמסר בתגובה: "פנייתו של אדריכל מנחם כהן מוכרת, והיא תיבדק ותישקל בשלבי עבודות שיפוץ/שינויים עתידיים".
אמנון בר אור: העירייה מנותקת
"אני רואה כאן רמייה וציניות, בדיוק בעניין הזה של בנייני ציבור", מצטרף לעמדתו של כהן האדריכל אמנון בר אור, מבכירי אדריכלי השימור במדינה. "שהעירייה תאכוף את עצמה כמו שהיא דורשת מאיתנו", הוא דורש. לדבריו, העירייה מתחמקת בכל דרך מקבלת אחריות על מבנים לשימור, למשל במתחם שרונה: לטענתו, רשות מקרקעי ישראל ביקשה להעניק לעירייה שמונה מהמבנים הטמפלריים ההיסטוריים כדי שתפעיל אותם כמבני ציבור – אך העירייה סירבה לקבלם. "התרגזתי נורא, זה פשוט הקפיץ לי את הדם", הוא מספר. "לעשות סקרים (סקרי שימור, מ"י) זה מאוד נחמד. גילית את רמת אביב – בוקר טוב. אבל אין פה שום הבנה בשימור. כנראה שכל ראש צוות שימור צריך להשאיר אחריו מורשת".
בר אור מציין, כי העירייה טרם השלימה את הטיפול במבנים שעליהם הכריזה בעבר לשימור, קודם שהיא מתחילה ברשימה חדשה. בנוסף, הוא סבור שהכרזות השימור מדגימות נתק בין הפקידות העירונית לבין עולם המעשה שאיתו נדרשים להתמודד בעלי הנכסים והאדריכלים: הבטון מתקלף ומתפוצץ במהירות ו"הוא החומר הגרוע לאורך זמן, ואני לא יכול לקרוא לרעיון אחרת ממופרע. במגדל השן לא באמת רואים את התושבים, אלא את הבטונים".
לכן, סבור אדריכל השימור, תוכנית השימור צריכה לוודא שחומרי השימור יהיה עמידים, ולאו דווקא זהים למקור – הן משום שאינם עמידים מספיק, והן בגלל השינוי בסגנון החיים ובצרכי התחזוקה. "העירייה לא נמצאת שם כדי לבדוק שהשימור מתקיים", הוא אומר. "הכוח של העירייה הוא בזמן קבלת ההיתרים, כשמחייבים אותך להתקין תריסים וחלונות עץ, להשתמש בטיח, סיד ועוד כל מיני דברים שהיו נכונים בתחילת המאה שעברה אבל לא נכונים להיום. אני מתבייש לבקר בבניינים שעשיתי רק לפני ארבע או חמש שנים. זה מה שקורה כשהשימור הופך לאובססיה. השימור הפך לכלי דיכוי, שלכאורה פועל לטובת הציבור, אך הוא לגמרי לא לטובתו. עד כמה העיר הזו תמתג את עצמה לדעת דרך שימור?"
הוא מוסיף וטוען: "ירמי הופמן, שמחויב להכין תוכנית ממשק לטווח ארוך ל'עיר הלבנה', לא הגיש כזו. איך נופלים עלינו עם תכנית שימור חדשה כשעדיין לא עיכלנו את התכנית הקיימת? איפה ראש העיר? איפה מהנדס העיר? את כל ההשקעה בתוכנית החדשה תשקיעו בתוכניות הקיימות".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה על הדברים בעניין שרונה: "הכנת תוכנית שרונה התבססה על הסכם מורכב בין חמישה גורמים ממשלתיים. במהלכה הובהר כי יש חשיבות בהשארת הטיפול בכלל המבנים בידי גורם אחד, תוך הסכמה שהטיפול יהיה באחריות המדינה. העירייה מפקחת על העבודה בכלל המבנים ומבקרת את השימוש במבנים שהיו צריכים לעבור לחסותה וייעודם ציבורי".
ניצה סמוק: רשימה מעולה
תגובה חיובית לתוכנית מגיעה ממי שהניעה את תוכניות השימור של תל אביב בשנות ה-90 והקימה את מחלקת השימור העירונית, האדריכלית ניצה סמוק. "נפגשתי לפני חודשיים עם עודד גבולי, מהנדס העיר, ששאל אותי 'מה את אומרת, צריך לתת לברוטליזם גיבוי?' - עניתי שבוודאי", מספרת סמוק.
"אני מכה על חטא שלא עשיתי רשימה של 4,000 בניינים לשימור, כי הרשימה שעשיתי בסופו של דבר מצומצמת ולא מצליחה לשמור על רקמה, כך שנוצרו למעשה מעין 'מזכרות' או סוכריות שמפוזרות בשטח". מניסיונה, ירמי הופמן יתמודד עם לחצים לצמצם את היקף הרשימה. "כבר לפני חמש שנים הייתה לו רשימה", אומרת סמוק, "אבל הוא לא יצא איתה כי הוא היה צריך כנראה לשמן את המערכת. ירמי אוהב להימנע מעימותים, וזו דרך יפה לשרוד וגם להצליח. ההישג של הרשימה הוא מעולה. גם אם נפלו מבנים זה לא נורא וכל מה שנכנס טוב שנכנס, רשימת שימור תמיד מתפתחת וגדלה".
מה דעתה על כך שדווקא בניין העירייה לא בתוך הרשימה? "את היכל התרבות ואת ביתן הלנה רובינשטיין הבאתי שלוש פעמים לוועדת השימור", היא נזכרת, "ורק בפעם השלישית הסכימו להכניס, אבל בלי התראה של מגבלות מחמירות. העירייה מאוד זהירה ולא רוצה לחסום לעצמה אופציות עתידיות, ואפשר להבין את זה. ניסינו להכניס לשימור את מוזיאון תל אביב, את בית IBM ואת בית המשפט ולא הצלחנו, ועכשיו אני אשמח אם הם ייכנסו".
אגב, מחקרה של סמוק על המבנים לשימור בתל אביב הוביל לתערוכה הנודדת White City, שתגיע בקרוב לאחד המוזיאונים הבולטים באירופה: ב-24 ביוני תיפתח התערוכה במוזיאון הלאומי לאמנות המאה ה-21 (MAXXI) ברומא, שאותו תכננה האדריכלית הבריטית זאהה חדיד.
