"ממש שמחתי כשהציעו לי להצטרף לנבחרת האקרובטיקה, למרות שכולן שם גדולות ממני. זה הרבה עבודה, אבל אני ממש מתמידה באימונים, מתאמנת 3 שעות ביום ואפילו כשהייתי חולה וכולם אמרו לי לנוח ולא לבוא, הלכתי לאימון בכל זאת – ובסוף לא הרגשתי כלום והכל היה בסדר".
המשפחה שלי
----------------
אני: ליה קורקוס, בת 8.
אמא: דורית קורקוס. אמא עובדת בבנק.
אבא: שמוליק קורקוס, איש צבא – סגן אלוף בהנדסה קרבית.
אחים ואחיות: מאי בת 5 ודניאל בת 3. זה כיף להיות הכי גדולה, כי אמא משקיעה בי הרבה. היא מסיעה אותי לאימונים 4 פעמים בשבוע ואני מרגישה שהיא עושה את זה כי אני הכי גדולה.
משמעות השם שלי: אחד הפירושים של השם שלי זה לי-האלוהים.
ארוחה משפחתית: רק ביום שבת – אבא מכין ארוחת בוקר ממש טעימה. באמצע השבוע לא יוצא לנו, כי אני חוזרת מהאימונים מאוחר.
המטלות שלי בבית: לסדר את החדר, כי הוא תמיד מאוד מבולגן ולהעסיק את האחיות הקטנות שלי כשאמא עסוקה.
סבתא: אני רוצה לאחל לסבתא שתהיה בריאה, כי היא בבית חולים.
הבית שלי
-----------
הישוב: רחובות. אני אוהבת את העיר כי יש לי הרבה חברים ומאוד התחברתי לשכונה. יש לי חברות שגרות ממש קרוב ובאות אלי לטרמפולינה.
הבית: בית פרטי.
החדר: יש לי חדר לבד והאחיות שלי ביחד.
בית הספר שלי
------------------
בית ספר נבון.
מה מיוחד בביה"ס שלי? שזה בית ספר שיש בו מנהלת מקסימה, יפעת, שאף פעם לא צועקת. היא תמיד בנושא של חברות ואיך אפשר שיהיה לנו הכי טוב בבית הספר. יש לי גם הרבה חברים בכיתה ואני אוהבת את המורות בבית הספר. הן ממש נחמדות.
המקצוע שאני הכי אוהבת: מוזיקה.
המורה האהובה עלי: חגית, שמלמדת מוזיקה, כי היא ממש נחמדה ומלמדת מוזיקה טוב.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם ילמדו טוב.
אוהבת ללמוד? כן.
איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? הייתי רוצה שכשאני משלימה שיעורי בית ופתאום אין לי כוח להמשיך, שהחוברת תשלים את עצמה.
שיעורי בית: יש הרבה ואני שוכחת ואמא שואלת אותי כל יום ודי חופרת. אחר הצהרים אני בדרך כלל באימונים, אז אני משתדלת לסיים את השיעורים בכיתה. אם אני לא מספיקה, אני משלימה בשבת.
מועצת התלמידים: השנה היו בחירות למועצת התלמידים ואני נבחרתי. קיבלתי 23 קולות מתוך 34. הבטחתי בקמפיין שלי שיהיו בהפסקה מכונות שתייה וארטיקים וכריכים ואם מישהו שכח להביא אוכל, אז הוא שם רק שקל ומקבל אוכל או ארטיק.
הזמן הפרטי שלי
-------------------
אחר הצהרים: כל יום חוץ מיום רביעי אני נמצאת באימונים בנבחרת אקרובטיקה בערך 3 שעות ביום. ברביעי אני יכולה לקבוע עם חברות ולפעמים אנחנו נוסעות לפארק.
האימונים: בנבחרת יש לי הרבה מאמנים ואני אוהבת את כולם. הם מצ'פרים אותי כי אני הכי קטנה. הם הצליחו ללמד אותי המון דברים. זה ממש כיף שמאמנים אותך. יש לי מאמנת שקוראים לה ענת, שמשנכנסתי לנבחרת הצעירה, הרגשתי שהיא ממש קלטה אותי. היא מאמנת ממש טובה. בנבחרת יש יותר תשומת לב מאשר בחוג רגיל.
המדליות: אני משתתפת בהרבה תחרויות וזכיתי כבר המון פעמים במקום ראשון וגם בשני ושלישי. אנחנו מתאמנות בזוגות. יש לי תמיד בת זוג גדולה ממני. עכשיו אני מתאמנת עם שיר (14) וליאור (13), שמרימות אותי ואנחנו עובדות יחד.
הכי אוהבת לעשות בעולם: לבלות עם המשפחה.
מאכל אהוב: פסטה בולונז של אמא.
טלוויזיה: אין לי זמן לצפות הרבה, כי אני כל יום באימונים, אבל אם אני מתעוררת בבוקר ממש מוקדם, אז אני מיד קופצת על הטלוויזיה. גם בימי שבת.
הכי אוהבת לעשות עם אמא: זה לא קורה הרבה שאני לבד איתה, אבל לפעמים אנחנו מדברות קצת סתם על בית ספר ועל האימונים ולפעמים היא מאמנת אותי בכפל וחילוק.
הכי אוהבת לעשות עם אבא: שהוא מדגדג אותי. זה כיף. ושאני רואה איתו סרטים.
הכי אוהבת לעשות עם האחיות שלי: עם מאי אני הכי אוהבת לעשות צחוקים. זה ממש כיף. היא ממש טובה בצחוקים. היא קורעת אותי. אם נגיד היא עכשיו תצחיק אותי, רק בעוד שנה אני אגמור לצחוק. את דניאל אני אוהבת להקפיץ בטרמפולינה. היא צוחקת וזה כיף.
הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר מחנכים, כדי שכשהילדים יהיו גדולים הם ידעו לחנך את הילדים שלהם וגם שהם ישתפרו בלימודים. אבל הורים צריכים להיות גם נחמדים וגם מחנכים, שלא יהיו ממש מעצבנים.
החברה הכי טובה: יש לי שלוש הכי טובות, כולן מהכיתה שלי. נעמה בוהדנה (אני מכירה אותה הרבה זמן. היא חכמה וחברותית), נעמה מיכאלוביץ' (מהשניה שהכרתי אותה קלטתי שזאת חברה טובה ממש. היא כל הזמן היתה לצדי והיא חכמה. אם אני טועה במשהו, אז היא מיד מספרת לי) ונעם נחום (בגלל שמשהיינו ממש צעירות, היינו בגנים נפרדים ותמיד שיחקנו ביחד ואז העבירו אותנו לאותו גן).
החלום שלי: שיהיה שלום בין כל המדינות ושאני אדע לעשות את כל התרגילים באקרובטיקה – כל מה שאני לא יודעת.
כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: להפוך לבלתי נראית, כי זה נשמע לי כיף. אם לדוגמא מישהו פורץ הביתה, אני מיד הופכת לבלתי נראית ומחטיפה לו כאפות.
כשאהיה גדולה: הייתי רוצה להיות בנקאית או מישהי בצבא בדרגה מאוד גבוהה.
מתי כועסים עלי? כשאומרים לי דבר עשר פעם ואני לא מקשיבה.
הרגע הכי כיפי שהיה לי: מסיבת ההפתעה שעשו לי בגיל 7 - כל המשפחה משני הצדדים. הבית היה מפוצץ רק באנשים.
הייתי רוצה לחיות ב: תמיד בישראל.
לגדול או להישאר ילד לנצח? לגדול, כדי לראות טלוויזיה עד מאוחר בלילה ולא ללכת לישון בערב.
ההמלצה שלי לספר: ממציאים ומגלים - הסדרה של תומאס אדיסון – גלילאו גליליי, האחים רייט וצ'ארלס דרווין, כי אלה ספרים שיש להם מסר ואני אוהבת שאני קוראת את זה ושומעת על אנשים שלקחו יוזמה ורצו ממש לעזור לעולם.
טקס שינה: לפעמים אמא ואבא באים להגיד לי לילה טוב ומכסים אותי, נותנים לי נשיקה וחיבוק.
* * * * * * *
מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?
ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם. שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכיר ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.
