היישוב הוא אחד היקרים שבאזור המרכז, והבית נבנה על שטח של דונם עבור זוג עם שני ילדים. הבעלים עובדים בתעשיית ההייטק, וזהו הבית הראשון שבנו. כשפנו לאדריכלית שרון נוימן (נוימן חיינר אדריכלים) הדגישו שחשוב להם שהתוצאה תהיה אישית ושתשקף את העדפותיהם ואת סגנון חייהם. "הבעלים ביקשו לתכנן את הבית כלופט", מספרת נוימן, "ואחד האתגרים הגדולים שניצבו בפנינו היה להגדיר את המושג לופט. בדקנו המון תמונות ולא מצאנו את הלופט שרצינו, אבל בסופו של דבר הבנו שכולנו מכוונים ליצירת אווירה מסוימת".
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
העיצוב פרום בקצוות כאידיאולוגיה, והוא עונה להגדרות של התפיסה האסתטית היפנית הקרויה וואבי-סאבי: חמרים טבעיים, לא מושלמים ולא קטלוגיים. נוימן חיפשה אחר חומרים "כנים", כהגדרתה, ובבית שולטים עץ אלון, עץ אורן צבוע לבן, בטון וברזל; הקירות צבועים בטיח ווגה (טיח מינרלי עבה עם מרקם דקורטיבי); החלונות ממוסגרים בברזל בלגי שחור; ורצפת הפרקט מורכבת מקורות במידות לא סטנדרטיות ובגימור שמעניק לה מראה ישן.
הבית, ששטחו 380 מטרים רבועים, כולל שלוש קומות (בהן מרתף) ומורכב משתי קוביות שיוצרות את צורת האות ר'. הקובייה הקדמית עומדת במקביל לרחוב: גובה התקרה בה הוא שישה מטרים, וכולה מרחב פתוח שכולל את הסלון, פינת האוכל והמטבח. בקובייה האחורית מוקמו חדרי השינה: למעלה ההורים ולמטה הילדים. בין שני חלקי הבית מחבר קטע צר וארוך: בקומה העליונה זהו גשר מרחף ובקומת הכניסה זהו שביל בטון המלווה את הגשר העליון כצל.
דלת הכניסה נפתחת מול החצר, משני צדיה המטבח ופינת האוכל.
הסלון כולל מערכת של ספות רביצה אפורות וכורסה שקופה שנתלתה מהתקרה. בעלי הבית התלהבו מהדגם של הספה ורכשו אותו גם עבור חדר המשפחה והספרייה שבקומת הגלריה. ליד קמין מברזל הורכבה ספרייה לבנה מעץ צבוע; בתוכה מוקמו מערכות המדיה והחשמל, ולצידה כלי הנגינה של אב המשפחה. מתחת לתקרה הגבוהה תלוי צינור מיזוג תעשייתי חשוף, ועל הקירות צילומים של שרון נוימן ועמית גושר - היחידים שעבודותיהם תלויות בבית.
קיר חופשי ועבה נצבע באפור ומשמש כגב הסלון. מצידו השני הוא מכיל ארון כלים שמשרת את פינת האוכל ונסגר בעזרת דלתות שנתונות במסגרת ברזל. שולחן האוכל עשוי מפלטת בטון על רגלי פלדה ומואר באמצעות נורות פחם חשופות בייצור עצמי על פי תכנון של נוימן. ארונות המטבח עשויים עץ, ובהתאם לסקאלת הצבעים ששולטת בבית נבחר להם גוון אפור כהה. מעל משטח העבודה נתלו מדפים מברזל שחור. האי משמש בחלקו לאחסון ובחלקו כדלפק אכילה שעשוי פלטת עץ אלון גולמי ועבה, מונחת על משטח בטון. האי ממוקם בדיוק על שביל הבטון שמחבר בין שני חלקי הבית ומוביל לחדרים הפרטיים. האזור מואר על ידי שלוש מנורות שנראות כמו פנסים של אונייה; הן נקנו בשוק הפשפשים ונתלו בעזרת שרשראות מהגשר שבקומה העליונה, ושמקביל לשביל הבטון.
לשביל נבחר בטון כחומר שמנוגד לקורות העץ הצבועות בלבן, שמרכיבות את רצפת הגשר העליון. אורכו ארבעה מטרים וכולו משחק של חומרים: מול כל קיר זכוכית נבנה קיר בלוקים. על הרצפה פוזרו בבית ומחוץ לו קליפות עצים, שתוחמות את השביל ומחזקות תחושה של חיבור בין חוץ לפנים:
בחצר מוקמו ספה, שולחן אוכל ומרבץ תלוי על חבלים - אלמנט שחוזר בחלקים שונים של הבית. החומרים בין החוץ לפנים הפוכה: בפנים רצפת עץ ושולחן בטון, ובחוץ רצפת בטון ושולחן עץ.
השביל מוביל לאגף הפרטי; שירותי האורחים מוקמו באמצע הדרך וגרם המדרגות שמולם עשוי מבטון ותחום מצד אחד בקיר שלא מגיע עד לתקרה, ומהצד האחר במעקה ממוטות במבוק. הגרם מואר באמצעות חלון ארוך:
המיטה תלויה מהתקרה
חדר המשפחה (ראו למעלה) הוגדר באמצעות רצפת קורות עץ לבנות. הקיר המרחף שמפריד בינו לבין המדרגות משמש כנישה לארון אחסון ומדיה מעץ לבן. מולו הוצבו ספת רביצה כמו זו שבסלון, ארון לוקרים לצד דלת יציאה לגינה ומאוורר תעשייתי שחור.
אחרי חדר המשפחה תוכננו חדר כביסה ופטיו שמאיר את המרתף. בקצה הקובייה שובצו חדריהם של הילדים - שניהם תוכננו בקווים ובצבעים דומים, עם פרקט לבן וחלונות ממוסגרים בשחור. בחדר אחד נתלה על חבלים בסיס מיטה מעץ, בחדר השני יש מיטת ברזל ואת אפקט התלייה מספקת נדנדה. הרהיטים והאביזרים שנקנו נאמנים לסקאלת הגוונים המונוכרומטיים ועשויים מברזל ומעץ.
בחדר הרחצה הצמוד רצפה של אריחי בטון מעוטרים בגוונים של לבן ושחור, ארונות מעץ אלון ומראה שנתונה במסגרת מאצות ים.
חצר מינימליסטית
הקומה העליונה הוקדשה להורים וגרם המדרגות חוצה אותה לשניים: בצד אחד ספרייה המשקיפה לסלון ובצד השני חדר שינה עם חדרי רחצה, ארונות וכושר צמודים. בקצה הגשר נפתחת הדלת לאמבטיה בהעמדה חופשית: היא פתוחה לחלל החדר, שקירותיו ורצפתו חופו במרבליט (טיח מיוחד לחיפוי חדרים רטובים), ושבהמשכו יש חדר כושר.
מול האמבטיה יש מקלחון ושירותים סגורים, וסמוך לה ניצב ארון מצעים מברזל בלגי ומזכוכית. מנורה תלויה בסגנון עתיק מאירה את החלל.
הבית טויח גם מבחוץ בטיח ווגה. המבנה חף מקישוטיות, וכך גם החצר, שתוכננה בצורה מינימליסטית.
הבריכה, שאורכה 18 מטר, מוקמה במקביל לקובייה האחורית: מצדה האחד שתילי במבוק, ומצדה האחר דק שעוטף אותה ומופרד מהחצר בעזרת מעקה. במרכז מוקם בר שמסתיר מטבח חיצוני ועשוי מעץ טיק ומברזל.
בניית הבית הסתיימה לפני כשנה. חודשים אחדים קודם לכן הקימה שרון נוימן משרד משותף עם האדריכל יפתח חיינר, שעבד בעבר כאדריכל עמית במשרדו של יואב מסר. השניים ממשיכים לתכנן יחד בתים פרטיים ומתכננים גם פרויקטים גדולים יותר. על הפרק בנייה רוויה בקו הים בחיפה וברחוב ביאליק בתל אביב, מלון מאופס אנרגיה ומרכז מבקרים ברמות, אולם אירועים באזור בנימינה ומבנה משרדים בקיסריה.
- פיקוח: גדי גודוביץ', נעם יעקובסון
- תכנון נוף והקמת גינה: נובט
- קבלן: אלי רחום
- חשמל: קובי רחום
- חלונות פלדה בלגית: חיים – בלג'יו
- נגרות: אורי הורוביץ
- בריכה: אקוופולקו
- דק, פרגולות וריהוט גן: רמי בן שבת
- פרקט: PARQUETEAM
- כלים סניטריים, ברזים וריצוף: חזי בנק
- בטון: פלס
- גופי תאורה: אס טי אור, יאיר דורם
- רהיטים: קנה קש, הרמוני
- ספרייה: BambOOks
- משטחי מטבח: ארטן/בטונדה
הקליקו על התמונה ותגיעו לווילה מרהיבה בגליל:
