זוכרים איך פעם היה רק ערוץ טלוויזיה אחד וכולנו ישבנו מרותקים סביב אותן תכניות? אם אתם לא זוכרים, אז כנראה שאתם צעירים מדי וזה כבר מעצבן אותנו. אז מי שזוכר תכניות כמו "פרפר נחמד", "שעת כושר", "רכבת ההפתעות" ו"פיצוחים" - יכול להמשיך לקרוא.
כל התכניות האהובות הללו היו נותרות בגדר זיכרון רחוק ונעים, אלמלא עמוד הפייסבוק הדינמי והמוטרף של הטלוויזיה החינוכית, שמוציא מהארכיון קטעים נדירים בשילוב טקסטים הומוריסטיים משובחים.
העמוד, שעומד היום על 87,000 לייקים, הוקם על ידי מיה זיו-סילבר וסתיו זיו (אין קשר משפחתי), ולמרות שהוא לא מקודם, ללא תקציב עתק ואין מעצב גרפי מאחוריו, הוא הפך לאחד העמודים האהובים ברשת החברתית.
בועטים בממסד
את תפקיד מנהלת העמוד קיבלה מיה זיו-סילבר (40) אחרי שנים רבות של עשייה תקשורתית: היא עבדה כעיתונאית באתר נענע10, ואף שימשה כתחקירנית בתכניות טלוויזיה. "החיבה שלי לעיסוק בעולם הדיגיטל התפתחה לאחר שעבדתי באתרי אינטרנט", היא מספרת. "מאז לא הסתכלתי אחורה. אני קצת גיקית ואני מתחברת לסיפוק המיידי שיש בעולם הזה".
כששמעה שמקימים מחלקת דיגיטל בחינוכית בניהולו של רוני צייג, היא החליטה להגיש מועמדות והתקבלה לעבודה. המחלקה אמונה, בין היתר, על תפעול ערוץ יו-טיוב שמאפשר צפייה במגוון תכניות בצפייה ישירה ועל עמוד הפייסבוק המדובר, שהפך בתוך מספר חודשים מעמוד זניח עם 7,000 עוקבים לסנסציה ברשת.
את זוכרת את הרגע בו הבנת שהדף הפך להצלחה מסחררת?
"סתיו ואני התחלנו לרוץ יחד וזה התפתח מאוד יפה. הקהל של הפייסבוק הבין מהר מאוד את השפה ואת הקטע וגם בחינוכית הכירו בערך של זה. הרגע שבו התחילה ההיסטריה הייתה בבחירות האחרונות לכנסת. ראינו שזה נושא מדובר ברשת אז נגענו בו בדרכנו. אנשים קלטו שיש חתרנות והתחילו להתלהב. עשינו פוסט של כפילים לפוליטיקאים של דמויות מהחינוכית וזו הייתה נקודה מפנה משמעותית בעמוד".
ואז נכנסתן למלכוד: יצרתן עמוד אנטי-ממסדי לערוץ טלוויזיה ממסדי, המופעל מטעם משרד החינוך.
"ולא ידענו שמי שצחקנו גם על חשבונו בימי הבחירות יהיה לימים שר החינוך! אבל נתנו ונותנים לנו גב ויד מאוד חופשית ללכת על מה שאנחנו רוצות. היו כמה 'פאלטות', קיבלנו טלפונים ממשרדים ממשלתיים והיו פוסטים שנאלצנו להוריד - אבל גם אנחנו הבנו שבשביל לרוץ עם זה אנחנו צריכות לשמור על גבולות גזרה.
"היה פוסט עוקצני על חשבון ראש הממשלה ורעייתו בימי הבחירות שזכה לאלפי לייקים ותוך מספר דקות החלטנו בתוך הצוות שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להשאיר אותו באוויר. אנחנו פוליטיים לשני הצדדים: כמו שאצחק על משפטים מגוחכים של בצלאל סמוטריץ', אני אצחק על משפטים מגוחכים של סתיו שפיר. כולם מגוחכים בעיניי באותה מידה ומספקים את אותו הבידור.
"הקהל בישראל בשל לצחוק, ומה שמגניב זו לא החתרנות, אלא החיבור בינה לבין הגוף הממסדי ששייך למשרד החינוך. זה כמו שביטוח לאומי יפתח דף דאחקות. זאת יציאה. מותר לגוף רשמי לצחוק על עצמו. המסר של החינוכית מאוד נקי ואין סתירה בין זה לבין להיות יותר משוחררים בפייסבוק ולספר בדיחה שתוסיף גוון רלוונטי ואקטואלי לזיכרון ילדות מתוק".
קיבלת תגובות מפתיעות מאוהדי העמוד?
"עד עכשיו אני מופתעת כשאני פוגשת אנשים שאומרים לי: 'וואו! את חינוכית! אני רוצה להתחתן איתך!'. יצרנו דמות שהיא 'החינוכית' וחשבנו היטב על התגובות שלה ועל המשלב הלשוני הגבוה שבו היא משיבה לתגובות הגולשים. היה לנו מאוד חשוב שהיא תהיה מאוד ידידותית לקהילה הלהטב"ית, כי ערכי החינוכית תמיד היו על טהרת קבלת האחר ואהבת אדם.
"בעבר תכניות ילדים היו מבוססות על ערכים אלו, ואילו היום יש מחשבה בחוגים מסוימים שזה מסר שכאילו שייך רק לאנשים מאוד ליברליים במדינת ישראל. הדמות הפיקטיבית של חינוכית מצליחה לרכך את הגולשים בהומור וגם מוכנה להתנצל בפניהם כשהם נפגעים או מביעים התנגדויות להתבטאויות שלה. בשילוב הדמויות של החינוכית, שיושבות לכולנו על משהו מתוק וחמוד מהילדות, זה מרכך את המסר ומאפשר להגיד את הדברים".
איזה פרט טריוויה מגניב גילית בזכות העבודה בחינוכית?
"מלא! קודם כל שלתיאל קוואק הוא יהודי, חפי החפרפרת הוא חסיד אומות עולם ודולף מסמל את היטלר. זה המבנה וזה כבר די ידוע. יש המון מסרים שהיוצרים של תכניות ילדים מעבירים, וכשאתה צופה בהם כילד זה עובר לך מעל הראש. 'המומינים' היא גיי פרינדלי והיא סובבת סביב קבלת האחר. היוצרת טובה ינסון הייתה לסבית שחיה עם בת זוג, וכל בן אדם הגיוני שצופה בנערה החכמה דינורה המופיעה בסדרה מבין שהיא הכי בוץ'. הסתבר לי שבינבה הייתה סדרה מאוד נוצרית וחתכו ממנה חלקים נרחבים החוצה מחשש שלא יתאימו לקהל המקומי. היא הייתה מסמנת צלב עם האצבעות, למשל. בכלל היו בה אלמנטים מאוד שמרניים והיא הייתה אדוקה וכל הזמן התפללה".
הילדות שלי קיבלה תפניות חדות כרגע.
"זה עוד כלום. זה שאימא של מרקו לא שרדה בספר שעל פיו הסדרה אתה יודע? אבל זה לא הגיע לסדרה המצוירת. ויש גם תיאוריות יותר חתרניות, כמו שהשיר 'כך נולד הצבע' שכולל תיאורים כמו 'התערבו-בו-בו-בו-בו' ו'התגלגלו-לו-לו-לו-לו-לו' הוא למעשה שיר שמסביר יחסי מין, ולא רק איך נולד הצבע הכתום. אם תראה את פינגי מ'פרפר נחמד' כמבוגר אתה לבטח תמליץ לו לקחת ריטלין. אבל רוב העניין הוא סביב תכניות הרכש, כי תכניות המקור נוצרו כשלכל פרק היו שורה של יועצים חינוכיים ופסיכולוגיים".
מעשה בחולצת פסים
זיו-סילבר מאוהבת בעבודתה ומספרת כי היא בודקת את התגובות בעמוד גם בשעות הקטנות של הלילה. היא גם מוסיפה שהיא כואבת את מה שהיא מכנה "תסמונת הפיד הרגיז" – הרצון העז של אנשים לגלול מטה את הפיד מתוך מחשבה שיגלו תוכן חדש ומעניין במקום להיות מסוגלים לצפות בקליפים ארוכים ולהתרכז בדבר אחד.
כמה זה כיף לנבור בארכיונים של החינוכית?
"אני פריקית של ארכיונים וזו אחת הסיבות שאני כל כך נהנית מהעבודה הזו. אנחנו כל הזמן מחדשים ומרחיבים את הארכיון הדיגיטלי שלנו, ואני מוצאת אוצרות מטורפים ומתאימה אותם לרוח התקופה. פתאום אתה רואה פרק של 'פרפר נחמד' עם ספי ריבלין וחנה לסלאו בצעירותם. קליפ שאני לוקחת ממנו את הדקה הכי קרועה. אברהם שלונסקי מדבר על החזון שלו לגבי מחשבים בשנת 1967. דברים מטורפים שעף לי הסכך".
אז את חוזרת לילדות כל יום מחדש.
"לגמרי. כילדה הערצתי את שבי מ'פרפר נחמד' והתחפשתי אליו בפורים יותר מפעם אחת. כשהתחלתי לעבוד בחינוכית מיד הצטלמתי עם הבובה שלו ושלחתי לכל החברים. יום אחד הבנתי שהמדובב של קישקשתא בגרסא החדשה היה גם המדובב של שבי, ושהוא עובד בחינוכית עד היום. ממש התרגשתי. גם פעם אחת במזנון ופתאום שמעתי את קולו המוכר של מוישה אופניק מ'רחוב סומסום'. ניגשתי למדובב ז'יל בן דוד ואמרתי לו: 'אופניק! אתה אופניק!'".
מה הסיפור סביב חולצת הפסים הצבעונית של החינוכית?
"מה עושים כשעלייך לעבוד תחת תנאים של דלות החומר? צוחקים על זה. זה התחיל כשגולש אחד גילה שמחזרו פריט הלבשה ב'פרפר נחמד', חולצה צבעונית מזעזעת שלבשו גם אבי קושניר וגם עופרה ויינגרטן. עלינו על זה שיש קטע והתחלנו לחפש באובססיה איפה עוד היא מופיעה. יום אחד נתקלתי באיזה קליפ של רמי קליינשטיין בשם 'היי וומן' ופתאום פיזז מאחוריו השחקן יחזקאל לזרוב, שהיה בנערותו רקדן, עם החולצה. מצאנו עד היום 14 מופעים שלה ומעריץ פתח דף פיקטיבי לחולצה. מצאנו אותה במחסנים והחזרנו אותה לתוכניות החדשות, כך שהיום כל תכנית של החינוכית יש בה לפחות פרק אחד עם חולצת הפסים.
"כשמייסד ויקיפדיה ביקר בישראל צילמנו אותו עם החולצה קורא את הערך עליה וזה עורר את זעם הטהרנים שטענו שזה מוריד מהרצינות של ויקיפדיה כמקור ידע והעמוד הוסר. גם ניסינו לפנות למעצב שיעצב לנו עוד, והסתבר שהאחראי לה הוא לא אחר ממעצב העילית דורון אשכנזי, אז פחות מתאים לו לחזור לזה היום".
אז מה, פעם היה פה טוב יותר?
"אני לא חושבת. לאנשים יש נטייה להביט אחורה בגעגוע אבל גם פעם היו פה אינתיפאדה ואינפלציה. ההבדל הוא שהיום אנחנו יודעים יותר כי המידע עובר במערך תקשורת הרבה יותר טוב בין אנשים והם יותר מודעים. פעם המידע לא עבר אז היו בטוחים שמעולה פה".
