יולדת התלוננה - וכעת גם בבילינסון
לא תהיה הפרדה בין אמהות לתינוקן

"לא נטפל בתינוקת אם לא תצאי מהתינוקיה", אמרה לה האחות, אבל הילה סטי לא הסכימה להשאיר את בתה לבד. בעקבות המקרה, הבינו בבילינסון שהגיע הזמן לשינוי

זהר כרמי

|

07.03.16 | 11:30

הילה סטי והתינוקת החדשה: שמחה לשמוע על השינוי ומחכה לשמוע סיפורים שמחים וחיוביים מבילינסון
הילה סטי והתינוקת החדשה: שמחה לשמוע על השינוי ומחכה לשמוע סיפורים שמחים וחיוביים מבילינסון

מהפכה בבית החולים בילינסון בעקבות פניית ערוץ המשפחה של Xnet, שמביא את סיפורה של הילה סטי, אם לשתיים, שעברה חוויה קשה בבית החולים. סטי ביקשה שלא להיפרד מהתינוקת לאחר הלידה, אך נתקלה בסירוב ואף במתקפה נגדה מצד האחות האחראית, שלא הסכימה לטפל בתינוקת עד שהאם תצא מהתינוקייה. לאחר הפנייה, הנהלת בית החולים החליטה לשנות את המדיניות רבת השנים ולאפשר להורים אפס הפרדה מהתינוק אחרי הלידה. התגובה המלאה של בית החולים בהמשך, אבל נתחיל בסיפורה של הילה.

 

אמא ליולדות - התינוק לתינוקיה

הילה סטי התכוונה בכלל ללדת באיכילוב. לאחר לידה ראשונה בבילינסון, עם חוויית הפרדה קשה מבתה הבכורה, הילה נשבעה שלעולם לא תסכים להיפרד שוב מתינוקה לאחר הלידה ותכננה את מיקום הלידה בהתאם. היא חקרה היטב את הנהלים והמדיניות והשתכנעה כי באיכילוב יאפשרו לה להיות צמודה לבייבי ולא להיפרד כלל.

 

כשהגיע זמן הלידה, התברר שלתינוקת יש תוכניות אחרות. הלידה התפתחה מהר מאוד והזוג, המתגורר בפתח תקווה, חישב מסלול מחדש ושם פעמיו לבילינסון. "גם לבילינסון בקושי הספקנו להגיע בזמן", מספרת הילה. "הקטנה יצאה תוך דקות ואפילו הדולה שלנו התייצבה במקום דקות לאחר הלידה. כמובן שלא הספקתי לעדכן את המיילדת שקיבלה אותנו בתכניותינו לא להיפרד מהתינוקת לאחר הלידה. למרות זאת, המיילדת ניסתה ללכת לקראתנו. היא לא העבירה אותי להתאוששות כפי שנהוג, אלא נתנה לי להישאר בחדר עם התינוקת. שהינו יחד "עור לעור" בחדר הלידה ובעלי חיבק את התינוקת בזמן שאני התקלחתי. התכוונתי לעבור מחדר הלידה יחד עם התינוקת, לקבלה בתינוקיה ואז למעבר לביות מלא".

 

כאן החלו הבעיות וכאן גם המקום להסביר עד כמה נהלי בית היולדות קריטיים להצלחת או כישלון זמן ההקשרות הראשונית בין האם לתינוק. כעיקרון, אחרי לידה, היולדת אמורה לשהות שעתיים באחריות חדר הלידה להשגחה. שעתיים אלו מוקדשות בדרך כלל על פי הנוהל גם להקשרות הראשונית (בונדינג) בין האם לילוד. בסיומן אמורים השניים לעבור למחלקות האשפוז - מחלקת יולדות ומחלקת תינוקות.

 

גם הורים שבוחרים בביות מלא, אמורים לבצע קבלה של התינוק בתינוקיה למעקב ושחרורו לביות ורק אז למעשה להיות באשפוז משותף, הנקרא "ביות מלא". "אבל זה הנוהל", אחד המשפטים הפופולאריים, ללא ספק. נכון, זהו בדיוק, הנוהל הוא קריטי. דוגמא לנוהל תומך היקשרות בריאה בין האם לתינוק: במעבר לאשפוז, יעברו אם ותינוק יחד למחלקת יולדות, שם יקבלו אותם אחות ממחלקת יולדות ואחות ממחלקת תינוקות. כך תישמר הבטיחות והבריאות וגם ההיקשרות. דוגמא לנוהל בלתי תומך באותה היקשרות: אמא ליולדות, תינוק לתינוקיה, בעת קבלת התינוק בתינוקיה לא יתאפשר להורים להיות לצדו כי זה מפריע לצוות.

 

בואו נראה איך זה קורה, כשהנוהל הוא בלתי תומך. נחזור להילה. "בערך שעה ורבע לאחר הלידה הצוות התחיל לזרז אותנו לצאת מחדר הלידה להתאוששות. כלומר, לשלוח את התינוקת לתינוקיה. ביקשתי להתלוות אליה. האחות האחראית סירבה ואמרה "אצלנו אין אפס הפרדה". לאחר דין ודברים ויתרה לי בכל זאת על המשך השהות בהתאוששות, כדי שאוכל לבצע קליטה מהירה במחלקת יולדות ולהצטרף לבעלי ולתינוקת בתינוקיה".

 

מתדפק על דלתות התינוקיה

בינתיים בתינוקיה, בעלה של הילה מוצא את עצמו נאבק על מנת להישאר לצדה של בתו. "בעלי התעקש ולא הסכים לצאת ולהיפרד מבתנו, בזמן שהאחות המשיכה להתעקש שיצא. היא קראה לרופאה ולה לא היתה התנגדות לבדוק את התינוקת כשהוא נמצא בפנים. האחות המשיכה לא להסכים, אבל הוא לא ויתר ולבסוף הבדיקה התקיימה בנוכחותו. בסיום הבדיקה, בעלי יצא לרגע עם הרופאה כדי לשוחח איתה על תוצאות הבדיקה הרפואית וכשרצה לחזור לחדר – האחות הראשית סירבה לפתוח לו את הדלת. הרופאה ניסתה לעזור לו ולדבר איתה, אבל האחות סירבה לפתוח".

 

"כשהגעתי לשם, מצאתי אותו מחוץ לתינוקיה, מנסה להיכנס. גם לי האחות סירבה לפתוח את הדלת. לבסוף ניצלתי איזו הזדמנות ונכנסתי. איתרתי את בתי, מכיוון ששהיתי איתה קודם וידעתי איך היא נראית והנחתי עליה יד. האחות ציוותה עלי לזוז ואמרה: 'זו לא הבת שלך'. כמובן שזו היתה בתי, אבל המשפט הזה הוא המטריד ביותר עבורי מכל הסיטואציה באותו יום. לא יאומן שבנוהל הקיים ההורים באמת לא יכולים לזהות את תינוקם. ואכן, בלידת בתי הראשונה, בניגוד ללידה הנוכחית, לא יכולתי לזהותה מכיוון שהיא נלקחה והופרדה מאיתנו לאחר דקות ספורות בחדר הלידה".

 

כתבות נוספות בנושא אפס הפרדה:

 

"אל תשקלי אותה"

גם אחרי שהילה הצטרפה, המאבק להישאר עם התינוקת נמשך: "האחות הורתה לי בכעס לצאת ואני, כמו בעלי, הודעתי לה שהבת שלנו לא נשארת לבד. היא טענה בכעס טענות שונות, כולל הפרעה לטיפול בתינוקות האחרים, חיסיון רפואי, פגיעה ועלבון מכך שאנחנו לא סומכים על הצוות המקצועי ועוד. לכל אחת מטענותיה, הגבתי בנימוס ואמפתיה. הסברתי שאני מצטערת על ההפרעה ואני מבינה את הקושי ולכן מוכנה לקבל כל פתרון שנוח לה. אני מוכנה לצאת עם בתי החוצה או להיות בחדר אחר איתה, אבל הבת שלי לא נשארת לבדה".

 

עד כאן, לצערי, מדובר בסצנה די שכיחה. ההתנגשות בין צמד אם-תינוק שרוצה להישאר יחד ולא להיפרד, לבין נהלי בתי החולים, היא התנגשות בלתי נמנעת, כשנהלי המוסד הרפואי אינם מכוונים לטיפוח ההיקשרות הראשונית של האם והתינוק, אלא לשמירה על שיקולים אחרים, חשובים גם הם ככל שיהיו. הורים רבים מצאו עצמם לאורך שנים רבות נאבקים, מתווכחים ומוּצאים בעל כורחם מהתינוקייה.

 

אלא שבמקרה של הילה ובתה, הפרת הזכויות רק החלה. להתווכח זה דבר אחד. לסרב להעניק טיפול למטופל זה דבר שונה בתכלית וכמובן לא תקין בלשון המעטה: "כשהאחות האחראית חזרה, היא פחות או יותר 'זרקה' אליי את הילדה בכעס, הורתה לאחות השנייה שניסתה לסייע לנו לתת לי אותה בלי לטפל בה והעבירה ביקורת בקול רם על ההחלטות שלנו לא לרחוץ את הילדה ולא לחסנה. כשהאחות השניה לקחה את התינוקת לשקילה, היא צעקה עליה שלא תשקול אותה, כי ההורים מסרבים לטיפול וכשרצתה להניח אותה בחימום (התינוקייה קפואה!) האחראית שוב העדיפה להעניש אותי ולמנוע מבתי את החימום שקודם לכן כל כך התעקשה שהיא צריכה".

 

"לא עוזבת את בתי"

כמו הילה, נשים רבות מבררות ובודקות היטב טרם הלידה, היכן יאפשרו להן להיות צמודות לתינוקן ולא להיפרד כלל. וכאן, אליה וקוץ בה, שמו של בילינסון ידוע כבית יולדות שאינו מאפשר אפס הפרדה בין האם לתינוק, מה שאף נאמר מפורשות להילה בחדר הלידה ממש. משום כך, נוצר מעגל קסמים בו נשים המעוניינות באפס הפרדה בוחרות מלכתחילה ללדת בבתי יולדות אחרים ובילינסון נותר בנהליו.

 

הילה, בכל מקרה, המשיכה בשלה. "במהלך השהות באותו חדר קבלת היילודים בתינוקיה לא הורדתי את ידיי מבתי, אשר שכבה בעריסה. היא נראתה טוב ולא בכתה. לעומתה תינוקות רבים סביבה בכו ללא הפסקה. ברגעים האלו הייתי מכוונת מטרה: לא להסיר את ידיי מבתי ולא לעזוב אותה לבדה. דיברתי אליה בשקט. 'אני לא יכולה לעבוד ככה', האחות האחראית זעפה והלכה לקבל אישור לשחרר את בתי, למרות שהיא אמורה להיות כמה שעות במעקב אצלה. 'אני אשחרר אותה, כי אתם מסרבים לקבל טיפול' היא אמרה".

 

"אחרי כמה שניות, היא חזרה עם אישור לשחרר אותה" ממשיכה הילה לספר לי. "היתה שם אחות אחרת שרצתה לשקול אותה ולשים אותה בחימום, אבל האחות האחראית הורתה לה להפסיק, כי ההורים מסרבים לקבל טיפול. אחרי ויכוח, האחות השניה כן שקלה אותה. האחות האחראית מצדה, החליטה לוותר על הטיפול שתינוקות אמורים לקבל במחלקה שלה במשך כמה שעות לאחר הלידה, לשחרר אותה ולהעביר למחלקת התינוקות של הביות המלא. כשהעבירה אותה לאחות המחלקה שם, היא פירטה בפניה את כל הבעיות שהיו לה עד כה עם ההורים שלא מסכימים לטיפול ואף הוסיפה אבחנה רפואית: 'הם לא הסכימו לרחוץ אותה וגם לא מחסנים, אז בטח תהיה לה צהבת. כדאי שתעשו לה בדיקות וספירות דם".

 

"כשסופסוף יצאתי מהתינוקייה עם בתי והגענו לחדר, חיבקתי אותה קרוב אלי, עור לעור. כמו קסם היא התחממה ואצבעותיה וציפורניה, שקודם לכן היו קפואות וצהובות, קיבלו מראה ורדרד ובריא. היא חיפשה ופתחה פה עד שהתחברה והחלה לינוק. במהלך היום היא היתה לסירוגין עלי ועל אבא שלה וכולנו התאוששנו יחד מהלידה".

 

והנה, שמחה להביא לכם כאן, לראשונה, את ההודעה של בילינסון על השינוי במדיניות:

בבית החולים לנשים בבילינסון ערים למגמות ולצרכים של הנשים המגיעות ללדת ולאור זאת מטמיעים תהליכים חדשים למטרת חווית לידה טובה יותר ליולדת, ליילוד ולבן הזוג / המלווה. עבור הורים המבקשים אפס הפרדה מרגע הלידה, נעשות מספר פעולות. חלקן כבר ישימות וחלקן תכנסנה לתוקף בחודש הקרוב:

 

  • התינוק מונח על בטן האם לאחר הלידה - "עור לעור", לפרק זמן, בהתחשב ברצונה של היולדת.
  • לאחרונה הוטמעה גישה זו של "עור לעור" גם עבור נשים לאחר ניתוח קיסרי, מתוך אמונה של הצוות כי יש חשיבות רבה לחיבור ראשוני זה.
  • בן זוג / מלווה של היולדת מוזמן להיות נוכח בתהליך קליטת התינוק במחלקת יילודים, כולל בדיקת רופא.
  • בדיקת רופא נערכת עפ"י נוהל משרד הבריאות עד 6 שעות מהלידה. זוגות המבקשים אפס הפרדה יציינו זאת בפני הצוות המטפל, כמו כל דרישה אחרת המועלית בפני צוות חדר לידה או צוות מחלקת יולדות ויקבלו מענה לצורך זה.
  • כאשר הרופא מתרשם מבעיה רפואית, יישאר היילוד במחלקת יילודים ולא יוכל לשהות ליד אימו במחלקת יולדות. זאת לצורך קיום בירור רפואי / טיפול / מעקב רפואי הולם. מצבו הרפואי של היילוד הוא בראש סדר עדיפות הצוות.
  • לאחרונה נפתחה מחלקת יולדות חדשה בבילינסון (יולדת ד'), המציגה תפיסה חדשנית במסגרתה היילוד נמצא עם אמו בביות מלא, יחד עם מלווה נוסף שיכול להישאר לצד האם והיילוד בכל שעות היממה. בית החולים לנשים נמצא בשלבי הרחבה ובנייה של מחלקה נוספת כזו, כדי לתת מענה לביקוש זה.

   

ועוד תגובה חשובה:

אני שמחה להביא לכם גם את התגובה של הילה, שזכתה לשמוע מאתנו ראשונה, ממש הבוקר, על השינוי במדיניות ארוכת השנים של בילינסון. תפסנו אותה בבית, מטפלת בתינוקת בת שבוע וחצי ואי אפשר היה לפספס את ההתרגשות בקולה: "אני מאוד שמחה על השינוי. אני חושבת שזה צעד מתבקש ומחכה לשמוע סיפורים שמחים וחיוביים מבילינסון בקרוב".

 

עומדת ללדת בבילינסון ולבקש אפס הפרדה?

ממש נשמח לשמוע גם את סיפורך, עם שינוי המדיניות. ניתן לפנות אלינו למייל .

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

זהר כרמי, בעלת האתר זהר כבר בדקה , הבודק את כל העובדות לגבי בתי יולדות בישראל, למען חופש בחירה של היולדת בלידתה.

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אמא, דולה, אספנית כפייתית של מידע והאדם היחיד בארץ שבדק באישית-לוחצת את כל בתי היולדות - מצפת ועד אילת. חוץ ממידע, יש לי גם ים תובנות על הריון ולידה בארץ הקודש ואיך לעשות את זה בטוב. מכשירה דולות, מרצה בתחומי הריון ולידה לאנשי מקצוע ולקהל הרחב.עוסקת ביעוץ לנשים בהריון לקראת לידה, כי לכל אחת יש לידת חלומות שמחכה לה.את מביאה את החלום, אני את הידע והקשרים שיגשימו לך בדיוק את הלידה שאת רוצה.לאתר של זהר כרמי.