"מה שקרה לי יכול לקרות לכל אחת. זה לא קשור למה שלבשת או למה שעשית. תמיד ידעתי לשמור על עצמי. אם יצאתי לדייט ראשון זה היה במקום ציבורי, מעולם לא נתתי להבין שיכול לקרות משהו שאני לא רוצה בו, ולכן זו הייתה הפתעה עוד יותר גדולה בעבורי, כי זה קרה עם מישהו שהכרתי שבע שנים".
"יניב נחמן ואני הכרנו באתר היכרויות, התחלנו בצ'ט, עברנו לטלפון, נפגשנו פעם או פעמיים. כשנכנסתי למערכת יחסים עם גבר אחר הקשר בינינו נותק. בהמשך חזרנו להיפגש ולעתים היה גם קשר אינטימי. לפעמים היינו רק צופים יחד בטלוויזיה ומשוחחים. בשנתיים האחרונות של הקשר לא נפגשנו כמעט, כך שכשהמקרה קרה והוא בא אליי הביתה, בוודאי לא היה לי ממה לחשוש".
"באוגוסט 2009, יומיים לפני פתיחת תערוכת יחיד של צילומיי, הוא הגיע אליי הביתה בערב כדי לחגוג. בא עם בקבוק וודקה, שתינו שני צ'ייסרים והדבר הבא שאני זוכרת הוא שהתעוררתי במיטה שלי עירומה והוא לידי. עבר לי בראש: 'מה קורה פה? ווט דה פאק?' ישר התרוממתי כדי להתלבש וביקשתי שילך. הוא לא הגיב. רק תפס אותי בכתפיים בכוח ועשה בי כרצונו. אני לא יודעת אם זו הייתה הפעם השנייה כי אין לי מושג מה קרה לפני כן".
"השתוללתי, ניסיתי להעיף אותו ממני, ביקשתי שיפסיק. הוא המשיך עד ששחרר. רצתי לאמבטיה עירומה, שמעתי אותו מתלבש, לוקח את המפתחות והולך. הייתי בהיסטריה מוחלטת. בהלם. ואז הוא פתאום חזר. פתח את הדלת של חדר האמבטיה, התנצל, הרים אותי על הידיים והחזיר אותי למיטה. לא ידעתי מה לעשות. הוא דחף אותי למיטה ושוב תקף אותי. בעטתי בו בכל הכוח, צרחתי, השתוללתי ורק אז הוא הלך".
"לקח לי שנים להבין שעברתי אונס. בגלל שזה דבר לא נתפס - כשהוא קורה לוקח הרבה זמן לעכל. למחרת קמתי, התראיינתי לעיתונים על התערוכה, אמרתי לעצמי: 'לא אתן לזה לשבור אותי'. מצד אחד הייתה רוני שתפקדה כרגיל, ומצד שני רוני המרוסקת. הלכתי לטיפול, אבל הייתי בהכחשה עצומה. אני אפילו לא בטוחה אם סיפרתי בטיפול על המקרה. לימים התחתנתי, וכשהנישואים נגמרו נסעתי לדרום אפריקה, שם אמא שלי חיה".
"נסעתי הכי רחוק שאפשר, ודווקא שם המציאות תפסה אותי. ראיתי באינטרנט שהגיעו תלונות על יניב, שעצרו אותו ומחפשים עוד נשים שידברו. באותו רגע הבנתי מה קרה לי. מיד יצרתי קשר עם המשטרה, ניהלנו שיחות בסקייפ ולקח כשנה עד שנפתח המשפט. מכל המתלוננות נשארתי רק אני. אחרות פחדו להעיד, והיו עדויות בעייתיות מבחינה ראייתית. ברגע שנשארתי רק אני בתיק, הבנתי שזו המילה שלי מול שלו, והוצעה עסקת הטיעון שבמסגרתה הוא הודה באישומים. הוא הורשע במעשה אונס ובביצוע מעשה מגונה בכוח וקיבל שישה חודשי מאסר, שהומרו לעבודות שירות. לאחרונה הוגש ערעור לעליון מטעם הפרקליטות על קולת העונש".
בגזר הדין כתבו השופטים בין היתר: "השתכנענו שהפרסומים הנרחבים והמקיפים על אודות פרטי החקירה, תוך חשיפת זהות הנאשם ותמונתו והעמדתו במרכז פרשה של ביצוע סדרתי של עבירות מין רבות וקשות על רקע העבירות שבהן הורשע בסופו של הליך, פגעו פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב".
גזר הדין טלטל את ריבר: "קראתי על זה ב־ynet, כשהייתי כבר בארץ, נשואה ואמא לבן שבועיים. זה הסעיר אותי מאוד — אדם שכמה נשים מגיעות לתחנת המשטרה להתלונן עליו, והוא יוצא חזרה לרחוב.
"החלטתי להיחשף בתוכנית 'עובדה' בשמי ובפניי. זה לא היה פשוט. חששתי. אחרי הריאיון הראשון חטפתי התקף חרדה. רציתי לבטל. היום אני מבינה שלחשיפה יש חשיבות, כי יש בה משהו מאוד משחרר. זה לצאת ממצב של קורבן ולחזור להיות אדם מהשורה".
