לשימוש הבלוג בלבד
    אנשים

    "כן, אני זוכרת שביקשת את המתכון של סלט הסלק. זה כל כך פשוט"

    הבמאית המיתולוגית שוב מגלה סודות מהמטבח. "לפעמים, בגלל משך הבישול, הירק יוצא מעולף, אבל אני אוהבת שאפשר עדיין לנגוס את הנתחים הקטנים". פרק כ"א

    דליה גוטמןפורסם: 29.02.16 00:04
    סלט הסלק של נעמי. "נחמד לאכול אותו צונן, אבל לא מהמקרר. אני אוהבת אותו גם חמים, כתוספת. אני אוהבת לטרוף אותו כאוות נפשי" (צילום: רחל מפטש)
    סלט הסלק של נעמי. "נחמד לאכול אותו צונן, אבל לא מהמקרר. אני אוהבת אותו גם חמים, כתוספת. אני אוהבת לטרוף אותו כאוות נפשי" (צילום: רחל מפטש)

    אוי, לא שמעתי את הצלצול. הייתי בחצר. טיפלתי בשני צמחים. אחד נטוע כבר למעלה משנה, ואחד טרי-טרי.

     

    העתיק יותר הוא חרוב, והוא מתפתח כל כך יפה. העלים שלו נוצצים-נוצצים. פעם, מישהו שיש לו קילשון חשמלי עזר לי לנקות עשבים. לא הזהרתי אותו

    מפני החרוב, שהיה לגמרי צעירניק, והוא השחית אותו. גדע אותו. היה לי כאב אדיר, אבל החרוב התחיל להצמיח עלים צעירים. בצמח הגדוע הייתה חיוּת ממשית, אז הוא התפתח. הוא כבר חרוב צעיר כזה.

     

    השני הוא קלמנטינה שקיבלתי מתנה. הרבה מדברים עכשיו בקלמנטינה. כנראה זן חדש שמפיצים אותו, ויש לו את כל המעלות שבעולם: מתוק מאוד, קל לקלוף אותו, ומינימום חרצנים. העץ הזה הוא מהנטיעות הראשונות בבוסתן. הוא מתפתח נהדר, עמוס פירות בעונה אבל חמוץ לעייפה. אני לא מכריתה אותו בגלל הנדיבות שלו. הוא מעמיס על עצמו המון פירות יפהפיים, והוא יפה מאוד. בגלל זה אני לא שמה לו קץ. כל מי שבא לבקר אותי ומבקש כמה פירות, אני מייעצת לו לוותר על הבקשה הזו.

     

    כן, כן, אני זוכרת שביקשת את המתכון של סלט הסלק, אבל זו בושה לטעון שאני נותנת לך מתכון, כי זה כל כך פשוט. פעם חיפשתי תיבולים מגוונים כי אהבתי אותם ורציתי לקבל ציון של בַּשָלִית המצויה בעניינים. עכשיו, בקשישותי, אני אוהבת לטעום את הטעם שהירק מציע, אז אני ממעיטה בתיבול. בעיקר שני מרכיבים, וגם מהם מעט מכל מין: לימון ומלח. שניהם הולמים את השאיפה שלי לטעם הרצוי, שהוא טעם הירק.

     

    אני משייפת היטב את הקליפה של הסלק כיוון שהוא מירקות השורש והוא היה באדמה. משתדלת להשאיר אותו שלם. אחרי ששייפתי, מכניסה לסיר שבו מים רותחים, ומבשלת.

     

    אם רוצים להכין ממנו מרק, אז מכניסים לסיר עם מי ברז, כי ההתחממות שואבת מהירק את הלשד שלו. לפעמים אני מגחכת על הקפדנות שלי לשמור על הכלל הזה, ולפעמים, בגלל משך הבישול, הירק יוצא מעולף, אבל אני אוהבת שאפשר עדיין לנגוס את הנתחים הקטנים.

     

    טוב, ניקינו את הסלק כהלכה, הכנסנו לסיר עם מים רותחים, מכוסה ברובו. צריך להתבונן מדי פעם שקו המים לא יורד יותר מדי, וחלק מסוים מהסלק, באוויר.

     

    אני נועצת קיסם לראות אם הסלק מוכן, ואז אני שולפת אותו, לוקחת סכין קלילה ותופסת את שולי הקליפה ומושכת. הקילוף קל מאוד. מגרדת על פומפייה גסה ומוסיפה מעט לימון ומעט מלח. כן, אפשר גם שמן, אבל הטעם לא משתנה.

     

    כסלט, נחמד לאכול אותו צונן, אבל לא מהמקרר. אני אוהבת אותו גם חמים, כתוספת. אני אוהבת לטרוף אותו כאוות נפשי.

     

    השיחה היום הייתה רק פטפוטית ונעימה, נכון?

     

    >> מתכון לריבת משמש של נעמי

     

    >> ולעוגת השוקולד הטובה בבנות מינה

     

    >> ולעוגת גבינה משובחה במיוחד

     

    >> ולשני קינוחים פשוטים וקלים, פשוט תאווה

     

    נעמי והסלט. "לפעמים אני מגחכת על הקפדנות שלי לשמור על הכלל הזה" (צילום: רחל מפטש)
      נעמי והסלט. "לפעמים אני מגחכת על הקפדנות שלי לשמור על הכלל הזה"(צילום: רחל מפטש)

       

      >> לכל השיחות של נעמי פולני ודליה גוטמן

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      דליה גוטמן היא בעלת הבלוג פוסט פלמ"חניקי, הכולל שיחות שהיא מקיימת עם המוזיקאית והבמאית-כוריאוגרפית נעמי פולני, מי שהחלה את דרכה כזמרת ושחקנית בצ'יזבטרון, להקת הבידור של הפלמ"ח, ומזוהה במיוחד כבמאית של הרכב מיתולוגי אחר – התרנגולים.

      נעמי פולני נולדה ב-1927, גרה במושבה כינרת ואם לשניים, יותם ואיה, מנישואיה לזמר ליאור ייני. היא משוחחת עם גוטמן מדי יום שישי, לקראת שידור של תוכנית בעריכתה ברדיו ללא הפסקה.

      דליה גוטמן הייתה מפיקה בכירה ברשות השידור. בין השאר, ערכה והפיקה מופעי הוקרה לכמה מהאייקונים הגדולים של התרבות הישראלית, בהם נעמי שמר, חיים חפר, אלכסנדר פן, משה וילנסקי ואברהם שלונסקי. היא אם לבת, נועה, שאביה הוא הסופר יעקב שבתאי. שיחותיה עם פולני התפרסמו לראשונה בעמוד הפייסבוק שלה.