"אני מנגנת בפסנתר לפחות שעתיים בכל יום אחר הצהרים ובימי שלישי אני לא הולכת לבית הספר, כדי לנגן יותר שעות. יש לנו פסנתר בסלון, עוד פסנתר בחדר העבודה, אורגן גדול נוסף בסלון ועוד אחד בחדר העבודה השני ועוד אחד במטבח, אבל אותו נעביר לסבתא כדי שנוכל להתאמן גם שם בסופי שבוע. כבר יש אצל סבתא פסנתר אחד בשבילנו, אבל אנחנו צריכות עוד אחד, כדי שאחותי ואני לא נצטרך לעשות תורות".
המשפחה שלי
----------------
אני: קטרינה (קטיה) גרביץ, בת 8, כיתה ג'.
אמא: לובה ינפולסקי (37). מורה לפסנתר.
אבא: אלי גרביץ (42). עורך דין.
אחותי: ליזה, בת 9. ליזה ואני הופענו יחד בשבת האחרונה במופע "קטנים כגדולים", של להקות מורן. במופע הסבירו על שוברט ואיך שהוא היה גאון והלחין מוזיקה בגיל צעיר ואז אני ניגנתי קטע ואחר כך הסבירו על מוצרט ואיך שהוא שלט בכלי מגיל צעיר ואז ליזה ניגנה קטע ואחר כך שתינו ניגנו יחד קטע ב-4 ידיים, כדי להראות איך אפשר, כמו המלחינים הגדולים, לשלוט בכלי מגיל צעיר. במופע שרו גם 40 ילדים ממקהלות מורן.
משמעות השם שלי: פירוש השם שלי זה מלכה.
הילדוּת של אמא ואבא: אבא עלה לארץ בגיל 16 וכשאמא היתה בת 24 היא יצאה לטיול דרך "תגלית" ואבא הדריך שם בשפה הרוסית ואז הם הכירו והתאהבו. אחר הוא בא לבקר אותה בלטביה ובסוף היא עלתה לארץ כדי להיות איתו.
<<< רוצים להכיר עוד ילדים בפרויקט? לחצו כאן והיכנסו לעמוד 100 ישראלים קטנים >>>
הבית שלי
-----------
הישוב: תל אביב. אני אוהבת לגור בתל אביב כי יש ליד הבית שלנו גינה ולפעמים אנחנו יוצאות לשחק.
הבית: אנחנו גרים בדירה בקומה הראשונה, בבנין דירות.
החדר: יחד עם אחותי. אנחנו ישנות במיטת קומותיים. אני בקומה למטה.
בית הספר שלי
------------------
בית ספר גיבורי ישראל. אני לא מגיעה לכל השיעורים, כי אנחנו מתאמנות הרבה שעות על הפסנתר ובהחלקה על הקרח ואם היינו בכל יום בבית הספר לא היה לנו מספיק זמן להתאמן. כל בוקר אנחנו קמות בחמש ונוסעות לחולון להחליק על הקרח עד תשע. אנחנו מגיעות לבית הספר רק ב-10:00. בימי שלישי אנחנו בכלל לא באות לבית הספר, כי אין כל כך שיעורים חשובים שם. אנחנו משלימות אחר כך את החומר שלמדו בכיתה ויש לנו מורות פרטיות שבאות ללמד אותנו בבית.
המקצוע שאני הכי אוהבת: ספורט, אנגלית וחשבון.
המורה האהוב עלי: ארנון, שמלמד אותי ספורט, כי הוא אף פעם לא צעק עלי וכי הוא מורה כיפי. וגם אהרון, שמלמד אותי אנגלית, שגם הוא ממש כיפי. למשל, במקום לצעוק על כולם "יאללה, כולם, תוציאו מחברת", הוא אומר את זה מצחיק כזה ובשקט ואנחנו מוציאים.
מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם לא יצעקו, אלא יגידו את הדברים מצחיק, כמו המורה אהרון.
אוהבת ללמוד? כן, אבל אני לא ממש אוהבת שפה.
שיעורי בית: אין הרבה ואני מכינה עם אמא או אבא ולפעמים לבד.
הזמן הפרטי שלי
-------------------
אחר הצהרים: אני מנגנת בבית, מתאמנת עם אמא או מחליקה על הקרח. רק בשישי-שבת אני נפגשת עם חברות.
הכי אוהבת לעשות בעולם: לרקוד כל מיני ריקודים סתם שאני ממציאה.
מאכל אהוב: אורז ופירה.
טלוויזיה: אני לא צופה הרבה. אין לנו טלוויזיה בבית. רק מחשבים ואייפדים.
הכי אוהבת לעשות עם אמא: לישון במיטה.
הכי אוהבת לעשות עם אבא: לנסוע על אופניים.
הכי אוהבת לעשות עם אחותי: לריב. וגם לבנות בתים. למשל, בנינו בית במיטה שלנו עם שמיכה. ליזה ואני המון ביחד, כי שתינו מנגנות על הפסנתר הרבה שעות ביום ושתינו מחליקות על הקרח גם המון שעות ביום ואנחנו ביחד בעצם כל הזמן. לפעמים אנחנו מופיעות יחד כשאנחנו מנגנות שיר ב-4 ידיים או עם ריקוד משותף בהחלקה על הקרח.
הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: הם צריכים להיות גם וגם, כדי שזה יהיה כיף ומעניין. הם לא צריכים לעשות את זה בכל הכוח. חשוב שהילד יהיה מחונך, אבל אפשר לעשות את זה בקלות ובכיף – שיהיה לו מעניין.
החברה הכי טובה: ליזה אחותי ואדל, שהאמהות שלנו חברות וגם אנחנו חברות מאוד טובות.
החלום שלי: להיות אלופת הארץ בהחלקה על הקרח ושתהיה לי כלבה כי לאבא שלי יש אלרגיה אז לא מרשים לנו וגם להיות שחקנית תיאטרון.
כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: הייתי רוצה שיהיה לי כוח על של מוזיקה, כמו בסדרה שאני מכירה, שיש בה פיות ולפיה אחת קוראים מוּזָה והיא פיית מוזיקה ויכולה לשיר יפה. אני רוצה שיהיה לי כוח על כמו למוזה.
כשאהיה גדולה: זאת שאלה שאני לא יכולה לענות עליה, כי כל הזמן, כשאני אומרת דבר אחד, אני חושבת על דבר שני שאני רוצה ואז דבר שלישי ורביעי וחמישי ואז אני לא יודעת מה לבחור. למשל, רציתי להיות כוריאוגרפית של ריקודים בהחלקה על הקרח ואז רציתי להיות מורה לתיאטרון וגם מורה להתעמלות אומנותית.
מתי כועסים עלי? כשאני לא מבינה משהו ואמא חושבת שכבר הבנתי והיא כבר לא רוצה להסביר לי מיליון פעמים.
הרגע הכי כיפי שהיה לי: כשהיינו עם חברה מאילת בפארק מים.
תחרויות: אני משתתפת בהמון תחרויות וקונצרטים בפסנתר וגם בתחרויות של החלקה על הקרח. בפסנתר זכיתי במקום שני בתחרות בביילרוס וגם בכמה תחרויות בארץ. בהחלקה גם הייתי בתחרות בריגה (איפה שאבא שלי נולד) וזכיתי במקום שמיני.
הייתי רוצה לחיות ב: תל אביב, אבל שיהיה כאן שלג.
לגדול או להישאר ילד לנצח? כשאתה גדול אתה יכול להחליט לבד, אבל כשאתה קטן מחליטים עליך ואתה רוצה להחליט לבד, אבל אתה לא רוצה להיות גדול, אז אני לא יודעת מה לבחור.
ההמלצה שלי לספר: דוד אריה, כי זה ספר מעניין ומצחיק. הכי אהבתי כשמכשף הפך את דוד אריה לנמלה ואז הוא מצא אישה והתחתן איתה ואז היו לו מלא ילדים ולאחד קראו נמלת מקרונים.
טקס שינה: אבא משכיב אותי לישון ולפעמים הוא שוכב איתי במיטה ואז אני נרדמת ואז הוא הולך ולפעמים הוא נרדם אצלי במיטה וישן איתי כל הלילה.
* * * * * * *
מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?
ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם. שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכיר ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.
