עיר הבה"דים בנגב תכשיר עשרות אלפי חיילים מדי שנה, וירוחם הסמוכה מתחמשת בשנים האחרונות באלפי יחידות דיור, כשהיא תולה תקווות בכוח הכלכלי של החיילים, הסגל והמשפחות בבסיסי ההדרכה הצה"ליים. אדמת ירוחם רועדת לא רק מרקיעות נעלי החיילים במגרשי המסדרים הסמוכים, אלא מרעש הבנייה שהולם את גובה הציפיות לעתיד נדל"ני חדש.
וכך, שכונות-לוויין שמרוחקות מהמרכז הוותיק מוקמות במהירות בכניסה המערבית ליישוב, במרחק בולט בין 8,500 תושבי השכונות הוותיקות לבין אלפי התושבים העתידיים. "ירוחם החדשה" מאמצת את מודל הפרוור האמריקאי, כשהחלום המוצע לרוכשים (ולמשקיעים) הוא וילות משוכפלות בפרישה מונוטונית.
ובזמן שהציפיות הנדל"ניות נוסקות, גם בתחום ההיי-טק מסרבים להישאר בעורף הכלכלי ומנסים לפרוץ קדימה. בעזרת תרומה בסך 20 מיליון שקל שקיבלה העירייה מקרן מנדל האמריקאית, עומד לקום בירוחם מרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), בהפעלתה של חברת MindCET, המנסה לרתום יזמי הייטק לשדה החינוך. MindCet היא זרוע של מטח, שמפתחת מוצרים טכנולוגים למערכת החינוך, ופועלת בירוחם זה כמה שנים. מטרתו: חממה ליצירת פתרונות חינוכיים שישפיעו על עיצוב מערכת החינוך באמצעות פיתוח חומרי הוראה ולמידה, כלים טכנולוגיים, מודלים פדגוגיים, וכלי הערכה ומדידה. מועמדים שמעוניינים להשתתף בתוכנית יוכלו להגיש מועמדות ולהעלות נושאים למחקר ופיתוח, וחלקם יוכלו לזכות במלגה.
הוראה, אפליקציות ועוד
המרכז יזמין חיילים, תלמידי בתי ספר וגם בדואים מהאזור להצטרף לחממה ולפתח מתודות הוראה להשבחת תהליכי למידה, אפליקציות בתחום החינוך וכך הלאה. משרד "אורבך הלוי אדריכלים" מתכנן את הפרויקט, שיצטרף למתחם ירוחם-טק (מרכז יזמות טכנולוגי) הממוקם בין שכונות המגורים לאזור התעשייה. המרכז החדש יתמקם במיקום בולט: רחוב צבי בורנשטיין, החוצה את ירוחם, מוביל לעיר הבה"דים ומשם צפונה לבאר שבע.
"מרכז מנדל ו-MindCET לחדשנות בחינוך" (2,000 מטרים רבועים) ישמש כמבנה רב-תכליתי. יהיו בו אזור עבודה פתוח (אופן ספייס) לחברי החממה, מעבדת ייצור, חלל תצוגה להתנסות מעשית בטכנולוגיות חינוך (EdTech), כיתת ניסויים ומחקר, קפיטריה ואולם שישמש את העובדים ויאכלס כנסים והשתלמויות לצוותי בתי ספר, עמיתים ובוגרים של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, ודרגי הפיקוד של קמפוס ההדרכה של צה"ל.
הגג ירחף מעל החזיתות, כדי להעניק צל לפוסעים ברחוב ולסנן את קרני השמש הלוהטות שייכנסו פנימה. רוב הבניין יכיל את חלל העבודה של חברי MindCET. החלל חף ממחיצות פנימיות, כדי לאפשר גמישות מרבית לפי הצורך, שיתופי הפעולה של העובדים והגודל המשתנה של קבוצות המחקר. רצפה צפה, שאינה צמודה לבטון ומורמת ממנה בקונסטרוקציה בחלל הכלוא בין הבטון והרצפה, תאפשר להסתיר את כבלי החשמל והתקשורת – ובכך לאפשר שינויים תכופים בסידור השולחנות, לא לפי הקרבה לנקודות החיבור הקבועות, אלא בצורה ספונטנית (האריחים שמונחים על הקונסטרוקציה הם פריקים, ואפשר לגשת דרכם להזנה של הכבלים.
תוף פורץ מהגג ופטיו ירוק
שני "אירועים" אדריכליים יתבלטו בעיצוב הפנים. האחד הוא תוף בנוי שיפרוץ את התקרה (כ-7 מטר בקומה אחת), ושסביבו תתרחש התנועה בין החללים. הגג יתרחק מדפנות התוף תוך יצירת חריץ, שדרכו יחדרו קרני השמש וישטפו את הנוכחים באור טבעי מלמעלה. בתוך התוף ימוקמו חלל התצוגה האינטראקטיבי, שיכלול קרוב לוודאי את משקפי המציאות המדומה שנמצאים בפיתוח חברי הקבוצה, אפליקציות ותחנות עם הפיתוחים העכשוויים שעובדים עליהם. גודלו מספיק לאירוח המבקרים העתידיים – כ-50 איש, גודל ממוצע של כיתת בית ספר על מוריה ומלוויה.
ה"אירוע" האדריכלי השני הוא פטיו מוצל ומקורה (כ-250 מ"ר) בתוך המבנה. הגן הזה מוצמד לפינה שאליה מתכנסות שתי חזיתות המשרביה, ומעליו קירוי מחורץ שיזין את הצמחייה באור יום טבעי. חזית המשרביה תיפתח כשערים, ודרכה ייכנסו למרכז הטכנולוגי. לגן הכלוא יש תפקיד נוסף, הנאמן לשליחות המרכזית של המרכז: מתקנים עם היבט חינוכי שיתממשקו עם הפיתוחים שיושגו כאן. "ילדים יוכלו ללכת בו עם אפליקציה שתגרום לעץ מולם לדבר, או לפענח את הצמחייה בזמן אמת לפי הפירוש והזיהוי של התוכנה", מדמיין הלוי את פיתוח יצר הסקרנות והעידוד ללמידה.
קופסה עם חזיתות משרביה
מבחינת תכנון, המבנה ייראה כקופסה פשוטה עם שתי דפנות משרביה בחזית המערבית (שפונה לרחוב) ובחזית המזרחית (שפונה לחלל הפתוח ולמבנה הקיים באתר). "המשרביות, שנוכחות בשפה העיצובית העכשוויות, יוצרת שקיפות וחושפת את המבנה לחיי הרחוב", מסביר האדריכל אורי הלוי. "ביום, חללי העבודה נהנים מכניסה של אור טבעי, ובלילה החזיתות פולטות אור מבפנים כאבוקה, והופכות אותו לנקודת ציון מסקרנת ומזמינה". שתי החזיתות הנוספות יהיו עבות יותר, וייבנו מחומר מקומי - אבן חול או אדמה נגוחה (Rammed Earth, שיטת בנייה עתיקה בבוץ), עם פתחים מעטים במקומות מבוקרים. יש קשר בין אופי החזיתות לתוכנו של המקום. שתי החזיתות ה"טכנולוגיות" משקפות את הקדמה והפיתוחים הדיגיטליים; שתי החזיתות המקומיות, שעשויות מחומרים מקומיים ובני קיימא, מבטאות את ההתייחסות ליישוב הקיים ולסביבתו הטבעית.
הקונסטרוקציה יכולה לשאת התפתחות עתידית של המבנה. כדי לא לפגוע בצורת הקופסה הנקייה, ההתפתחות תהיה בפנים - קומת גלריה בשטח של כ-600 מ"ר תוכל להיבנות מעל חלל העבודה הגבוה ולרחף מעליו.
הכניסה מוקמה בחזית הפונה לבניין הקיים ולמרחב הפתוח המשותף עמו, אך בסמוך לפינת הרחוב כדי לא להסתגר. אדרבה, המבנה מיושר עם מפלס הרחוב כדי לעודד את תנועת הולכי הרגל ולהנגיש אותו לציבור. המבנה הסמוך, לעומתו, מפנה עורף לרחוב ומוגבה ממנו בחומה של כשני מטר, ועל כן יש הפרשי מפלס ביניהם. האזור הפתוח מתחשב באנשים עם מוגבלויות, בעזרת רמפה שמאפשרת עלייה וירידה נוחות מאזור החניה ועד הכניסות. בגינה המשותפת, יהיה אלמנט מים בצורת פס דק, שמזכיר את מכון סאלק בקליפורניה (בתכנון האדריכל לואי קהאן) ובית המשפט העליון בירושלים (בתכנון עדה ורם כרמי).
בנוגע לעיצוב האולם, עדיין נבחנת האפשרות להמשיך את קו העיצוב הגמיש והרב-תכליתי של חלל העבודה, או להתעלם ממנו ולעצב אולם קבוע. "יציעים שעובדים בשיטת 'אקורדיון' יכולים להיפתח או להיסגר לאחסנה לפי הצרכים של המרכז, אך משלמים על כך ברמת העיצוב", מתוודה הלוי. "הגימורים לעולם לא יהיו ברמה של אולם קבוע, ולרוב יש להם אופי יותר תעשייתי".
משרד אורבך הלוי, שמתמחה בעיצוב חללי פנים למשרדים, שיתף פעולה עם MindCET לפני כשנה וחצי כשנקרא לספק שירותי ייעוץ להרכבת הפרוגרמה למבנה. הוא זכה בפרויקט אחרי תחרות אדריכלים בהשתתפותם של שמונה משרדים, מול חבר-שופטים שמנה לא פחות מ-20 איש, ובהם עמרם מצנע, יו"ר קרן ירוחם החדשה (ובעבר ראש המועצה), משה ויגדור מנכ"ל קרן מנדל, אבי ורשבסקי מנהל MindCET ותושב ירוחם, וגילה בן הר מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
צוות תכנון במשרד אורבך הלוי:
- אדריכל אורי רותם – שותף; אורי הלוי – שותף; נגה מנשה, נועם מוסקל, תום עומר
ירוחם מתחממת: לחצו על התמונה להכיר את מיזם העיצוב המסקרן
