חלון הסלון הגדול, שפונה אל עץ הברוש הוותיק באחד מרחובותיה השקטים והירוקים של תל אביב, הכריע את הכף. לאחר חודשים של חיפושים, מצאו בני זוג ששלושת ילדיהם כבר גדלו ועזבו את הבית את מבוקשם: דירה שגודלה 65 מטרים רבועים, בבניין לשימור בלב תל אביב. קודם התגוררו בווילה גדולה בשרון, וכשנותרו רק שניהם בבית החליטו למכור אותו ולעבור לעיר.
במקור כללה הדירה שני חדרים בלבד. מאדריכלית בשמת צפדיה וולף (ספארו אדריכלים), ביקשו לתכנן אותה מחדש כך שתכלול שלושה חדרים, ולהוסיף לה חדר עבודה שישרת גם את הילדים כאשר הם מגיעים לבקר. התכנון נעשה יחד עם אדריכל ניר רותם, שותפה של צפדיה וולף במשך שנים. באחרונה נפרדו דרכיהם המקצועיות: צפדיה וולף נשארה עם שם המשרד, המזוהה עם התמחותו - דירות עירוניות, בייחוד קטנות. כך הגיעו אליה גם בעלי הדירה שבכתבה.
בנוסף לאתגר המטראז' התבקשה האדריכלית לסייע ללקוחותיה לבחור את פריטי הריהוט והאמנות שעברו מביתם הגדול לדירתם החדשה והקטנה. את הסטיילינג עשתה בעלת הבית, ויחד עשו את המיון. "עברנו על תכולת הבית והכנו מעין קטלוג של הרהיטים, המנורות ועבודות האמנות", היא מספרת. "בדקנו מה יכול להיכנס לדירה החדשה. זו הייתה עבודת עריכה ותהליך לא קל, כי היו שפע של פריטים ומאחורי כל אחד מהם עמדו סיפורים וזיכרונות. את מה שלא נכנס הם העבירו לילדים".
בעיצוב הדירה מתבטא המפגש בין סגנונה הנקי, המהוקצע והמודרני של צפדיה וולף, לבין נטיית הלב של הדיירים, שמעדיפים שילוב סגנונות וגימור בעל אופי מחוספס וכפרי יותר. בתהליך השיפוץ נמצאה דרך האמצע, בעיקר בבחירת החומרים: קורת בטון חשופה בסלון, ספריית מתכת ופרקט עץ על הרצפה. למסגור החלונות התעקשו הדיירים על פרופילים של ברזל בלגי. האדריכלית ויתרה על העדפתה לאלומיניום, אך חילקה את החלון הגדול בסלון לריבועים לבנים, שווים בגודלם. לעומת זאת, הדיירים ביקשו להזמין לארונות המטבח דלתות עם קישוטים ופיתוחים, אולם צפדיה וולף חששה מעומס של פרטים ושכנעה אותם להסתפק בדלת עם מסגרת נקייה.
גם בחירת המנורות ופריטי הנגרות נעשתה באיפוק שמאפשר מקום לכבודה שהובאה מהבית הקודם. "הלקוחות שלי הם אנשים עם אופי וצרכים ואני חייבת לכבד את זה. לי נמאס כבר מדירות שנראות אותו דבר. התפקיד שלי הוא לייצר בית שלא יהיה קטלוגי ומזויף, אלא אותנטי יותר. טוב לקבל השראה אבל ההשראה הגדולה מכולן היא הלקוחות עצמם", היא אומרת.
על התקרה הגבוהה של הדירה, שמתנשאת לגובה שלושה מטרים, היו נחושים לשמור, ולא להיעזר בהנמכות גבס. הקורות הקיימות עזרו בחלוקת החלל ומיקומה של דלת הכניסה במרכז הדירה ייצר חלוקה נוחה וסימטרית. המטבח הועבר ממקומו לתוך מרחב הסלון ופינת האוכל, ובמקומו תוכנן חדר השינה הראשי.
דווקא משום שהדירה קטנה הקפידה צפדיה וולף לתכנן בה הרבה מקומות אחסון. המטבח כולל ארונות גבוהים שמולם אי בעומק 90 ס"מ, עם מגירות שנפתחות לצד המטבח וארונות בעומק 30 ס"מ שפונים לסלון. בגלל שהמטבח פתוח לגמרי הוא תוכנן כאילו היה רהיט וכל מכשירי החשמל הוסוו בתוכו, כולל המקרר הכפול. הכיריים מוקמו באי והתנור הורכב תחתם, עם הפנים לקיר הארונות. משטח העבודה עשוי נירוסטה, שמחפה גם את הקיר שמעל לכיור. מעל מאירה מנורה שתוכננה במיוחד לדירה, ומורכבת מצינור ונורות פחם. בסוף היום יכולים בני הזוג להדליק מנורות שהורכבו מעל ארונות המטבח ומאירות לכיוון התקרה, כך שהן יוצרות תאורת ערב נעימה.
פינת הישיבה מוקמה ליד החלון הגדול. הספה ושתי הכורסאות הובאו מהבית הקודם, וגם שולחן הקפה היה שם חלק מזוג, אולם לדירה החדשה הובא רק אחד. ליד הספה מוקמה מנורת עמידה עם אהיל בסגנון ישן, ולגובה הקיר נבנתה ספריית מתכת שבה תוכנן מקום גם למסך טלוויזיה ולמערכות שמע. פינת האוכל מוקמה במה שהיה פעם המסדרון המקשר בין שני חלקי הדירה. בעלי הבית קנו לה שולחן וכיסאות חדשים, מעליה נתלתה מנורה של MOOOI שהובאה מהבית הקודם ועל הקיר לצדה ציור גדול של בטינה נאמן.
חדר הרחצה, שכולל כעת גם את השירותים, הועבר ללב הדירה. בכך יצרה האדריכלית מעין גרעין פנימי שכולל גם שני ארונות אחסון בעומק 60 ס"מ, שמשרתים את שני חדרי השינה שמשני צידיו. ברווח שבינם לבין התקרה הותקנה מערכת מיזוג האוויר ובחלקם התחתון הועבר צינור האינסטלציה. בכך נמנע הצורך במדרגה שמסתירה את הצינור או בהנמכות תקרה.
חדר הרחצה רוצף באריחי פסיפס עדינים בגווני אפור וקירות המקלחון הם היחידים שמחופים באריחי קרמיקה לבנים בדוגמת חומה. על הקיר נתלה ארון תרופות ישן שמצאה בעלת הבית ושהפך לארון תמרוקים.
לחדר השינה של בני הזוג תוכננה מבואה. כאשר היא סגורה נוצרת יחידת מגורים נפרדת, שכוללת את חדר הרחצה ואת ארון השירות שבתוכו מוסתרים מכונת כביסה ומייבש. המיטה מוקמה במרכז, ומצדה האחד מרפסת שהיתה במקור והדיירים החליטו דווקא להשאיר אותה, ולא להגדיל את החדר על חשבונה - החלטה שמעניקה לחדר עומק. דלת היציאה למרפסת הוחלפה לחלון קבוע ברובו, למעט חלק שמאפשר פתיחה לצורך אוורור. בצדה השני של המיטה מוקם ארון בעומק מטר, שבתוכו מאוחסנים פריטים רבים וגם מקרר יין. מעל המיטה נתלה צילום בשחור לבן של יאיר ברק, שהיה תלוי בבית הקודם ובעלת הבית ביקשה מצפדיה וולף למצוא לו מקום ראוי מראש. לכן תוכנן חדר השינה על פי מידותיו.
חדר העבודה והאירוח תוכנן במקביל לפינת האוכל, בצד השני של הדירה. כשדלתו פתוחה יכול מי שיושב בו לראות היטב את הסלון. את השולחן יצרו באמצעות דלת ישנה, פלטת זכוכית שהונחה עליה ורגליים שהזמין בעל הבית באינטרנט.
- קבלן: רון מנדיל
- חלונות מברזל בלגי: תובל חלונות ברזל
- נגרות מטבח וחדר רחצה: נגריית נורדאו
- כלים סניטריים: חזי בנק
- תאורה: יאיר דורם
- רהיטים: פנטהאוז
- פרקט: פרקט בשרון
- ספריית מתכת: סטודיו FE
- ארונות בגדים: ארונא
- משטחי נירוסטה: אלמקיאס נירוסטה
לעוד תכנון חכם של דירת 50 מ''ר - לחצו על הצילום:
