אדריכלות

יורדים מהבית לפארק כדי לקטוף סלט: יער המאכל של דרום תל אביב

ביטחון תזונתי, הנאה וסביבה בריאה נפגשים במהלך חדש בעיר הגדולה: 3 דונם בפארק החורשות יוקדשו ליער מאכל של התושבים, שיגדלו שלל ירקות, פירות וצמחי תבלין

הילה שמר

|

21.01.16 | 15:16

המיקום: פארק החורשות, בין הכנסייה הרוסית למכון הפתולוגי. קהל היעד: תושבי שפירא, קרית שלום, נוה עופר ופלורנטין (צילום: דור נבו)
המיקום: פארק החורשות, בין הכנסייה הרוסית למכון הפתולוגי. קהל היעד: תושבי שפירא, קרית שלום, נוה עופר ופלורנטין (צילום: דור נבו)
על 3 הדונם שהעירייה מקצה לשלב א' של הפרויקט יגדלו סוגים שונים של צמחים, לפי החלטת התושבים והצוות המקצועי שילווה אותם (צילום: דור נבו)
יהיו כאן, ככל הנראה, פירות וירקות, צמחי תבלין (כמו זעתר ומרווה) ומרפא, תאנים, רימונים, תות ושאר מינים על טהרת הצמחייה הארץ ישראלית. תפוחים, למשל, לא יהיו כאן – כי אינם מקומיים מספיק (צילום: דור נבו)
התצלומים מציגים את התלות של החקלאות המודרנית במערכות לא טבעיות כמו ריסוס ודישון. מיד לאחר שננטש מטע האפרסקים (משמאל) הוא הפך לשדה טרשים. שנים ספורות לאחר הקמת יער המאכל, הוא פורה ומניב מתמיד (צילום: יער המאכל בקדרון)

"אנו משמידים בתי-גידול טבעיים או מסבים אותם לבתי-גידול מעשה ידי אדם, בקצב מואץ. רבע מהיערות הנותרים ייכחדו ב-50 השנה הבאות", חזה לפני כעשור הספר "התמוטטות" מאת הגיאוגרף והפיזיולוג ג'ארד דיימונד, זוכה פרס פוליצר ופרס וולף. הוא ציין, כי השמדת היערות הייתה גורם משמעותי - אם לא גורם ראשי - בהתמוטטותן של חברות אנושיות בעבר.

 

"הרבה מהבעיות הפוליטיות והחברתיות בעולם – כגון רעב, מגפות ונדידת פליטים - נובעות מגורמים סביבתיים ומקשיים אקולוגיים", טוען נמרוד הוכברג, פעיל בארגון הסביבתי "מגמה ירוקה" ומוביל מהלך של "יערות מאכל" בערים בישראל: מקום מפגש בין מערכת צמחייה טבעית שמתחזקת את עצמה לבין התועלת התזונתית לאדם שמתגורר בעיר מודרנית.

 

נזקי החקלאות המודרנית כוללים, בין היתר, הכחדת מינים וזיהום אוויר, מים וקרקע. האו''ם התייחס לכך במסמך שפורסם לפני כשלוש שנים וקורא לעבור בהקדם לחקלאות בת-קיימא (צילום: יער המאכל בקדרון)
    נזקי החקלאות המודרנית כוללים, בין היתר, הכחדת מינים וזיהום אוויר, מים וקרקע. האו''ם התייחס לכך במסמך שפורסם לפני כשלוש שנים וקורא לעבור בהקדם לחקלאות בת-קיימא(צילום: יער המאכל בקדרון)
     

     

    על פי עקרונות היער הטבעי, כל מרכיב ממלא תפקיד במערכת האקולוגית: עצים נותנים צל, פרחים מושכים מאביקים, צמחים מעשירים את הקרקע – יחסי גומלין שמשחזרים את המודל המוצלח שמתקיים בטבע. עשרות יערות מאכל נמצאים כעת בתכנון ובהקמה ברחבי הארץ, לרבות ערי הנגב - באר שבע, שדרות, רהט ודימונה – והמגמה נמצאת בצמיחה משמעותית. אבל עכשיו היא מגיעה לתל אביב, וזהו שינוי משמעותי.

     

    בימים אלה נשלמות ההכנות לפתיחתו של "יער מאכל" בפארק החורשות בדרום העיר, בין המכון הפתולוגי אבו כביר, עמותת צער בעלי חיים והכנסייה הרוסית הפרובוסלבית. תושבי השכונות הסמוכות – שפירא, נוה עופר, פלורנטין ונוה שאנן – יוכלו לוותר מדי פעם על קניות בשוק או בסופרמרקט, לטובת צמחים טריים שייקטפו בשלושת הדונמים שהוקצו לגינה הזו.

     

    מה יגדל ביער המאכל בדרום תל אביב

     

    גרעין התושבים שיתניע את המהלך, בהדרכתם של פעילי הסביבה, יחליט מה יגדל ומי יוכל לגדל ולקטוף. יהיו כאן, ככל הנראה, פירות וירקות, צמחי תבלין (כמו זעתר ומרווה) ומרפא, תאנים, רימונים, תות ושאר מינים על טהרת הצמחייה הארץ ישראלית. תפוחים, למשל, לא יהיו כאן – כי אינם מקומיים מספיק וזקוקים לזמן הסתגלות ארוך יותר.

     

    הסופרמרקט של דרום תל אביב. פארק החורשות, השבוע (צילום: דור נבו)
      הסופרמרקט של דרום תל אביב. פארק החורשות, השבוע(צילום: דור נבו)

       

      "הכניסה של יער מאכל לעיר היא רדיקלית", מתרגש הוכברג, משום שלא מדובר בעוד גינה קהילתית (תחום שנמצא כשלעצמו בצמיחה עצומה בישראל בעשור האחרון) אלא במהלך גדול יותר. בעיר גדולה השטחים יקרים יותר, סביבת הגידול אינה טבעית והתושבים חיים בצפיפות גבוהה. מצד שני, עיר היא כנראה צורת ההתיישבות האקולוגית ביותר כיום, משום שהיא תופסת מעט שטח ביחס להתיישבות מבוזרת כמו פרוורים וכפרים, ולכן חשוב יותר מתמיד שהיא תדע לקיים את עצמה. מזון הוא אחד המרכיבים הראשונים שצריכים להימצא בה. ואולם, התרחקותן של הערים מהשדות החקלאיים הפכה אותן ל"מדבר מזון", כפי שמכנה אותם האקטיביסט רון פינלי, אחד מאבות המזון הרוחני של מתנדבי "מגמה ירוקה".

       

      פינלי גדל בשכונות העוני של דרום לוס אנג'לס, וראה את חוסר הנגישות למזון בריא וטרי לעומת ההצפה במזללות ג'אנק פוד, כולל התוצאה המתבקשת של הידרדרות בבריאותם של התושבים. הוא החליט לחולל שינוי חברתי ובריאותי, הקים גינות קהילתיות ויערות מאכל, ושתל צמחי מאכל במגרשים נטושים ובשולי הדרכים בעיר.

       

       

      יער משפחתי בקדרון

       

      אצל הוכברג, התפוח לא נפל רחוק מהעץ. לפני כארבע שנים הפך המשק של משפחתו במושב קדרון, סמוך לגדרה, ליער-מאכל בן כ-20 דונם. אז התברר כמה גדולה התלות של החקלאות המודרנית במערכות לא-טבעיות (מערכות השקיה, ריסוס, דישון ושימוש בכלים מכניים): בתוך שלושה חודשים מהיום שבו ננטש מטע האפרסקים של משפחת הוכברג, הוא הפך לאדמת טרשים. "למזלו של האדם, היכולת של הטבע להשתקם היא מרשימה", מציין הוכברג, שהיה עד להתחדשות הקרקע ולהפיכתה למצע פורה ומניב, בתוך פחות מארבע שנים מתחילת הפיכתה ליער מאכל.

       

      מי שטיפחו את היער הזה היו הדס הוכברג, אחותו של נמרוד, וסער אוסטרייכר שמתגוררים שם מאז קיץ 2010, ומובילים בו את תחום הפרמקלצ'ר (חקלאות שמתבססת על תחזוקה של מערכות יצרניות בנות-קיימא בסביבה טבעית מיידית). הם וחבריהם משתמשים ביער כחוות מחקר ופיתוח של יערות מאכל ים תיכוניים, תוך הכשרת פעילים בתחום.

       

      כל זה גדל ביער המאכל במושב קדרון. במקום פרדס או כרם שמוקדשים לזן אחד בלבד, מלת המפתח היא מגוון (צילום: יער המאכל בקדרון)
        כל זה גדל ביער המאכל במושב קדרון. במקום פרדס או כרם שמוקדשים לזן אחד בלבד, מלת המפתח היא מגוון(צילום: יער המאכל בקדרון)

         

        כדי להימנע מתלות בהשקיה מלאכותית, יערות מאכל מושתתים על שימור מים. למשל, באמצעות "לימן" - אגם קטן שנחפר במידות המותאמות לשטח כדי לנקז מים (לימנים רבים נחפרו בשעתו בנגב, ונראים היטב בכביש 40 בין צומת בית קמה לבאר שבע). בתוך הלימן נשתלת צמחייה, שתפקידה לנקות את המים ולשמור על איכותם.

         

        סווייל (Swale) הוא מרכיב נוסף בשיקום הקרקע ביער המאכל. מדובר בסכר (גל אדמה) שבולם את הרס האקוויפרים (מאגרי המים התת-קרקעיים) באזורי ההר, כתוצר של זיהום המים בחומרים רעילים בחקלאות. הוא משהה את פיזור המים, כדי שיוכלו לחלחל לקרקע בצורה טבעית כמו בשכבת הקרקע העליונה ביער - עלים ואדמה דלילה – שמונעת סחף קרקע בזמן שיטפון.

         

        כ-70% מהתזונה של הקהילה החיה ביער המאכל בקדרון מגיעה מכ-200 צמחי מאכל -תבלינים, פירות וירקות - שצומחים בו. זאת, בניגוד לפרדס, למטע, לכרם ולשדה שהם מרחבי גידול בלעדיים המדירים כל זן אחר מלבד זה שמיועד לצמוח בהם. המגוון הביולוגי שנמצא ביער המאכל מיטיב אפוא עם המערכת האקולוגית, מונע הפרדה של מרכיבים תזונתיים וגם מוזיל את השינוע שלהם לצרכן.

         

        העיקרון מתהפך

         

        שיטת הפעולה של הרשויות המקומיות בשטחי הציבור הבנויים והפתוחים מתבססת על מודלים של צרכנות: הרשויות הקימו מרחב לתושבים, והתושבים השתמשו בו. ביער המאכל העיקרון מתהפך: הקהילה מוזמנת לקבל אחריות על המרחב. מערכת היחסים הזו אמורה לעודד סולידריות קהילתית, לחנך את הדור הצעיר ולספק ביטחון תזונתי. "במקום מפגש רגעי של ילד עם נדנדה בפארק, הילד יוכל לעקוב במשך שנים אחרי העץ ששתל - והעץ יבנה אצלו זהות שורשית למקום", מאמין הוכברג.

         

        שלושת הדונמים ניתנו לפעילי "מגמה ירוקה" מטעם מינהלת רובע דרום של עיריית תל אביב-יפו, בפארק החורשות שנחנך לפני כשנתיים וחצי בתכנון משרד "שלמה אהרונסון אדריכלים" ודניאל בראון, אגרונום ואדריכל נוף. היער יהיה בשטח הגינה הקהילתית, שהוקמה בשיתוף עמותת "חינוך לפסגות", ויתפשט למדשאה צמודה ולשטח נוסף שגובל בחורשת אורנים. הקצאת השטח מול העירייה נמצא בשלבי אישור סופיים. העירייה תממן את ההקמה ואת קורס ההכשרה לתושבים, שיתחיל במארס הקרוב. בעירייה אומרים, כי המהלך הוא חלק מתוכנית שנקראת "משכונה קיימת לשכונה מקיימת", במגמה לעודד תושבים לקבל אחריות על סביבתם.

         

        פארק החורשות. 3 דונם ממנו יוקדשו ליער המאכל (צילום: דור נבו)
          פארק החורשות. 3 דונם ממנו יוקדשו ליער המאכל(צילום: דור נבו)

           

          למה לא שטח נוסף לתושבים החנוקים?

           

          לא כולם מאושרים מהמהלך. "במקום להקצות שטח פתוח וירוק נוסף לתושבים בדרום העיר, בחרה העירייה להסב שטח ירוק קיים", אומרת הילה הראל, תושבת ותיקה בשכונת פלורנטין ומי שמובילה את התנגדויות התושבים לתוכנית המתאר החדשה של תל אביב. תוכנית זו, שמגדירה בין היתר את השטחים הפתוחים בעיר, מצביעה על המצוקה החמורה של שטחים פתוחים בשכונות הדרומיות. שטחי הציבור שהעירייה סימנה מיועדים ברובם לבנייה, ולא יישארו פתוחים. ממילא, השטחים הפתוחים נמצאים ברובם בבעלות פרטית, והמימוש שלהם כרוך בהפקעה וברכישת הקרקעות בידי העירייה, עובדה שמסכנת את המשך קיומם.

           

          לאחר חיסול גינת דרויאנוב בפאתי פלורנטין לטובת הקמת בית ספר, אחרי מאבק תושבים שלא צלח, הקצתה העירייה שטח חלופי לגינה ברחוב הרבי מבכרך, אך כיום גם הוא בסכנה: הגינה הזו ממוקמת בשטח שמיועד לבנייה. "כשפנינו לעירייה", מספרת הראל, "רובי זלוף, סמנכ"ל העירייה, אמר לנו 'אתם רוצים שכונה עם גינה? תעברו לשכונה אחרת'. יש לקוות שכרגע ההחלטה האסטרטגית היא ללכת על הדבר הזמין ביותר כדי להקים את יער המאכל, ולאחר מכן להוביל את היערות הבאים תוך הקצאת שטחים חדשים".

           

          כאן יכינו סלט: יערות מאכל בכל הארץ, לפי התוכנית (צילום: יער המאכל בקדרון)
            כאן יכינו סלט: יערות מאכל בכל הארץ, לפי התוכנית(צילום: יער המאכל בקדרון)

             

            הפעילים של "מגמה ירוקה" אומרים, שבשיחות עם העירייה נאמר להם כי שלב ב' של הפרויקט (בעוד לא פחות משלוש שנים) יוכל להתמקם בשטח ענק של כ-40 דונם מצפון לכנסייה הרוסית הסמוכה, בהובלת תושבי השכונה שיצברו ניסיון בשלב הראשון. הפרויקט עתיד להניב מסמך מסקנות, שיאיץ את הקמתה של "חגורת יערות מאכל" בישראל כחלק מפרויקט נרחב יותר באגן הים התיכון. המהלך מתקיים בשיתוף משרד החקלאות, קק"ל, הפקולטה לחקלאות ברחובות, החברה להגנת הטבע והעמותה לכלכלה בת קיימא.

             

             

             

             

             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "יורדים מהבית לפארק כדי לקטוף סלט: יער המאכל של דרום תל אביב "
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד