כמה מקום וקהל לשוקי אוכל יש בתל אביב? אם לשפוט לפי המגמה וההצלחה – יש די מקום, והיד עוד נטויה. השבוע נפתח בשכונת רמת החייל שבצפון תל אביב "שוק צפון", של היזמים מיכל אנסקי ורועי חמד. הוא מצטרף לשרונה מרקט המצליח, לשוק הנמל הוותיק (הראשון שפתחו אנסקי וחמד לפני שש שנים), ובאביב הקרוב צפוי להיפתח שוק מקורה רביעי, תחת מגדל מאייר החדש בפינת רוטשילד ואלנבי. סיירנו השבוע בשוק החדש עם חמד, שהוא גם האדריכל שלו. ביקשנו לנסות ולהבדיל אותו מקודמיו. מהנתונים אפשר להתרשם בטבלה הבאה:
שלושת השווקים לא נבנו והתפתחו בצורה אורגנית במשך שנים, כמו שוקים מקורים ותיקים בעולם (או שווקים פתוחים דוגמת שוק הכרמל ומחנה יהודה). הם תוכננו בקפידה ונבנו מא' ועד ת', ובכל זאת מבקשים להעניק למבקרים חוויית שוק – אתגר לא קטן.
כל אחד מהם הגדיר קהל יעד אחר: שרונה מרקט נמצא בלב מתחם שהפך לאטרקציה ופונה לקהל תיירותי יותר באופיו, שמגיע מכל רחבי הארץ. בניגוד לתחזיות השחורות, עבודות הרכבת הקלה לא פגעו בהצלחתו. שוק הנמל, הוותיק והקטן ממנו בהרבה, פונה בעיקר אל קהל המבקרים בנמל תל אביב. שוק צפון מגדיר את עצמו כשכונתי יותר, כזה המיועד לשרת בעיקר את תושבי השכונות מצפון לתל אביב ואת המוני העובדים במתחם העסקי של רמת החייל וקריית עתידים.
הוא ממוקם בקומת הקרקע של אחד מארבעת מגדלי המשרדים החדשים שנחנכו הקיץ בצומת הרחובות הנחושת וראול ולנברג, בתכנון משרד האדריכלים יסקי סיוון. בשוק, שמשתרע על פני 1,600 מ"ר, הושקעו 25 מיליון שקל ויפעלו בו כ-30 בתי עסק מתחום האוכל – מחנויות של חומרי גלם לבישול ועד דוכנים ומסעדות בסגנונות שונים. דגש הושם על נציג אחד מכל תחום קולינרי.
איך תורגמה למציאות השאיפה ליצור שוק שכונתי יותר? הקונספט העיצובי מתייחס אל המתחם כאל תכנית בניין עיר, מתוך כוונה לאפשר מגוון של סיטואציות מרחביות, שמייצרות חוויות שונות. עיקרון נוסף בבסיס התכנון הוא צמיחה טבעית וחופש עיצובי לעסקים השונים שבפנים. "ישנה יד מכוונת, אך היא צריכה להיות מאוד לא מורגשת, כאילו הדברים מתפתחים בצורה אורגנית", מסביר חמד. "זה העיקרון החשוב ביותר לדעתי בהתפתחות של שוק".
לשוק ארבע חזיתות זכוכית הפונות אל שני רחובות (הנחושת וראול וולנברג) ואל רחבה פנימית גדולה, המשתרעת בין המגדלים השכנים. העוברים והשבים יכולים לראות פנימה, אך רפפות עץ שיותקנו בעתיד יסתירו מה שנדרש. על הרחבה המרוצפת המקיפה את הבניין מוקמו אזורי אכילה משותפים, תחת כיפת השמיים (בחורף מוגנים חלק מהשולחנות במבני זכוכית קלים). ישנם גם אזורי ישיבה גבוהה על בר, ושולחנות פיקניק לחבורות גדולות יותר. הכניסה בלתי רשמית במתכוון, משלושה כיוונים שונים, היישר לתוך "רחובות" השוק הבנויים בצורת האות ח' – כשאחד אחד מהם מרכזי ורחב יותר. משני צידיו דוכני אוכל עם דלפקי אכילה ובמרכזו "כיכר השוק", המגולמת באמצעות דוכן מלבני מרשים לפירות וירקות, שעיצב חמד מעץ.
משם המעברים הופכים צרים יותר, כאלה שאמורים לייצר צפיפות חיובית של שוק, בין חנויות המזון. בשל הקרבה בין הדוכנים וקנה המידה הקטן יותר, החלק הזה נראה צפוף ואינטנסיבי. בסופו ה"רחוב" שוב מתרחב ונפתח לאזור נוסף של דוכני אוכל, עם דלפקי ישיבה גבוהים. בנוסף לכיסאות הבר המשויכים לכל דוכן, רוב מקומות הישיבה, בדומה לשרונה מרקט, נמצאים במקבצים שמאפשרים התכנסויות ספונטניות ואכילה משותפת. כאן נמצאים רובם מחוץ לשוק, סביבו, ומצריכים יציאה ממנו.
כחלק מהתפיסה שמעודדת צמיחה אורגנית, הוחלט לא לחייב את הדוכנים והחנויות בחוקיות ובקו עיצובי מסוים, ולאפשר להם ביטוי ויזואלי עצמאי. וכך, לדוכן יפני יש חזית מינימליסטית וקפדנית, לדוכן בירה אסתטיקה של צינורות תעשייתיים, וחנות לחליטות תה עוצבה בעזרת עבודת עץ מאסיבית ומחוספסת.
המוטיב החוזר היחידי, שמטרתו לסמן ולהפריד ביניהם, הם עמודי עץ עדינים שיוצרים לכל עסק מסגרת, כזו שאינה פוגעת בחופש העיצובי בפנים. העסקים התבקשו לייצר נראות שמדגישה את תוכנם – בחזיתות, בפנים וגם בצורת הסגירה, כך שגם בערב, כשהחנויות סגורות ודוכני האוכל עדיין פתוחים, המראה רבגוני.
חמד ביקש מהעסקים לשים את מוצרי המזון במרכז הבמה. "הדוכן צריך להחצין את חומרי הגלם, במסעדת שוק צריך לראות את המטבח, את העשייה", הוא מסביר. "העיצוב הוא הרקע, האוכל הוא העיקר".
בשרונה מרקט, לעומת זאת, נקטו האדריכלים מיקי אנקווה ואורי בן דרור מסטודיו MU בגישה שונה: שם הגריד הבסיסי של השוק בולט יותר וממושמע. הקווים המנחים קפדניים וישנה אחידות עיצובית, צבעונית וחומרית מכוונת בחזיתות הדוכנים. המטרה דומה – להבליט את מוצרי המזון על רקע שקט ורגוע – אך הדרך הפוכה כמעט. הביטוי האישי ניתן בתוך הדוכנים, וגם זאת תחת בקרה של האדריכלים.
ובעוד שבשרונה מרקט המעטפת הפנימית – קירות מחופים לבנים, רצפת אבן משובצת והרבה פלדה שחורה – שווה בחשיבותה ובנוכחותה העיצובית לדוכנים ולחנויות, בשוק צפון המעטפת היא משנית, והדוכנים הם שמייצרים את ההתרחשות בחלל. ומאחר שהתרחשות היא פחות ממושמעת, המרחב רשמי פחות, וכך, אולי, שכונתי יותר.
