ליאו גולוב, בן 8, מאשדוד: "אני מפריע כי השיעור משעמם אותי"

לפעמים החומר בכיתה קל מדי עבור ליאו, ילד מחונן, המאובחן עם אוטיזם בתפקוד גבוה. "ואז אני עושה דברים רעים, למרות שאני לא רוצה שיעיפו אותי מהכיתה"

הילה יגאל-איזון

|

20.01.16 | 09:27

  (צילום: קובי בכר)
  (צילום: קובי בכר)
  (צילום: קובי בכר)
  (צילום: קובי בכר)
  (צילום: קובי בכר)

"הכל התחיל בעצם בשבוע שעבר מחבורת הרשע, שנקראת היָגרה (זה משחק שאני משחק). חבורת הרשע הזאת יצאה מגבולות המשחק ואז הם אמרו שבקרוב היגרה תשתלט על העולם במציאות ואז נכנסתי מתחת לשולחנות של ילדים אחרים בכיתה בזמן שיעור מקהלה ולקחתי להם דברים. אני ממש רוצה להיות בשיעור מקהלה, אבל המורה אומרת שאם אני אמשיך להפריע, אני לא אוכל להיות שם. אני עושה את הדברים האלה בשיעורים בגלל שאני תמיד מנסה להגיע למתקפת היגרה, אבל אני באמת רוצה להיות בשיעור".

 

המשפחה שלי

----------------

 

אני: ליאו גולוב, בן 8, בכיתה ג'.

 

אמא: מרינה גולוב (35), מנהלת חשבונות באוניברסיטת תל אביב.

 

אבא: מיכאל גולוב (36), מנהל מערכות אחסון מידע.

 

אחים ואחיות: אין לי אחים. אני בן יחיד. לא הייתי רוצה שיהיו לי אחים, כי להיות בן יחיד זה טוב. ככה נותנים מתנות רק לי.

 

משמעות השם שלי: אריה. ההורים שלי נתנו לי את השם הזה כי הם ידעו שאני ממש אוהב אריות.

 

ארוחה משפחתית: לא כל כך יוצא לנו במשך השבוע, כי אבא ואמא עובדים קשה. רק בחגים אנחנו אוכלים יחד.

 

המטלות שלי בבית: בימי שבת אני מנקה את הבית יחד עם סבתא.

 

הילדוּת של אמא ואבא: אבא שלי נולד באוקראינה ועלה לארץ ב-1992, כשהוא היה בן 13. אמא נולדה ברוסיה. היא עלתה בשנת 2001, כשהיא היתה בת 21.

 


 

הבית שלי

-----------

 

הישוב: אשדוד. אני אוהב לגור באשדוד, כי ליד הבית שלי יש גינה שכמעט כל בתי הספר עושים בה מדורה בל"ג בעומר וזה ממש כיף. יש הרבה רעש ואנחנו יכולים לאכול מרשמלו וחטיפים ולשחק משחקים. איזה משחקים? משחקים בטאבלט.

 

הבית: אני גר יחד עם אמא ואבא שלי ועם סבא וסבתא שלי בדירה בקומה 9 בבנין גבוה. הדירה שלנו מחולקת לשלוש דירות. יש את החלק של ההורים ושלי ויש חלק של סבא וסבתא (ההורים של אבא), שגרים איתנו בבית ויש מרפסת גדולה.

 

החדר: יש לי חדר לבד.

 

<<< רוצים להכיר עוד ילדים בפרויקט? לחצו כאן והיכנסו לעמוד 100 ישראלים קטנים >>>

 


 

בית הספר שלי

------------------

 

בית ספר יחד. אני אוהב אותו כי יש בו שיעורים טובים ואני הכי טוב בחשבון.

 

מה מיוחד בביה"ס שלי? שיש שלושה בניינים ולכל בנין יש שם.

 

המקצוע שאני הכי אוהב: תורה, כי יש שם שאלות ממש, אבל ממש קשות.

 

הסייעת שלי: יש לי סייעת שנמצאת איתי בכל השיעורים, גם בבית הספר הרגיל וגם בבית הספר למחוננים. היא לפעמים עוזרת לי בשיעורים ואם אני מפריע, אז היא יוצאת איתי החוצה ומדברת איתי ואז אני חוזר לכיתה ומתנהג יפה. והיא גם מביאה לי חטיפים.

 

מרכז מחוננים: יום אחד בשבוע אני לא לומד בבית הספר שלי, אלא במרכז מחוננים, בבית ספר אחר. שם פחות משעמם לי בשיעור ואני גם פחות מפריע, כי אנחנו לומדים דברים אחרים. למשל, למדנו על פיבונאצ'י, מתמטיקאי כזה שחי במאה ה-13. פתרתי את כל הסדרה שלו, עד שהגעתי ל-42 אלף.

 


 

המורה האהובה עלי: אביבה, המחנכת שלי, כי היא לפעמים נותנת לי צ'ופרים, כמו למשל זמן במחשב. אם התנהגתי כל היום טוב, אז אני יכול להיות בזמן השיעור על המחשב במסדרון. אתמול היא הרשתה לי אפילו לשחק במחשב שבחדר המורים כי לא הצלחתי להפעיל את מה שרציתי במחשב במסדרון. אני מפספס חומר מהשיעור, אבל אני תמיד יכול לחזור ולשאול את האחרים מה הם עשו בזמן שאני הייתי במחשב.

 

הלימודים: לפעמים אני מרגיש שהחומר בכיתה קל מדי. למשל, בשיעור חשבון. לפעמים אני עוקף את כל התלמידים האחרים ואז המחנכת נותנת לי דפי עבודה לעשות. כשהחומר קל מדי אני משתעמם ואז אני עושה דברים רעים, למרות שאני לא רוצה שיעיפו אותי מהכיתה 

 

מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם יהיו טובים יותר לתלמידים, בכך שהם יתנו להם חטיפים כשהם יתנהגו טוב.

 

אוהב ללמוד? כן.

 

איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? כשכל שיעור ונושא יהיה לי קל.

 

שיעורי בית: יש, אבל לא הרבה. בדרך כלל אני עושה בעצמי ולפעמים סבתא עוזרת לי.

 


 

הזמן הפרטי שלי

-------------------

 

אחר הצהרים: כשאני חוזר באחת וחצי סבתא שומרת עלי. אחר כך אני משחק במחשב או בטאבלט או הולך לחוגים. יש לי הרבה חברים, אבל רק בבית הספר, בהפסקות, כי אחר כך צריך תמיד ללכת הביתה. למה אני לא נפגש איתם אחר הצהרים? מחר אני אקבע איתם.

 

הכי אוהב לעשות בעולם: להיות עם סבתא, כי אני הכי אוהב לשחק איתה במשחקים, כמו דומינו.

 

מאכל אהוב: קוסקוס, שאמא מכינה.

 

טלוויזיה: אני צופה הרבה, אבל אני גם הרבה על המחשב ועל הטאבלט. עכשיו אני משחק מיק-מק.

 

הכי אוהב לעשות עם אמא: פעם, כשהייתי תינוק, אני ואמא הלכנו לפארק השעשועים שליד הבית והתגלשנו על המגלשה.

 

הכי אוהב לעשות עם אבא: גם ללכת לפארק.

 

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: יותר מחנכים, כי הם מלמדים את הילדים שלהם דברים שהם לא יודעים.

 

החבר הכי טוב: דוד, שקד ואיתי יקשי מהכיתה. אני אוהב לשחק איתם בהפסקות.

 

החלום שלי: אין לי חלומות.

 

כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: להפוך לכל חיה שאני ארצה. למשל, לאריה, כי אני ממש אוהב אריות וזה גם השם שלי.

 

כשאהיה גדול: אני רוצה להיות ראש הממשלה, כי ראשי ממשלה הם הכי טובים והם תמיד שומרים על המדינה.

 

מתי כועסים עלי? כשאני עושה משהו לא טוב. 

 

חיות: יש לי חתול שקוראים לו ומפיר, שזה אומר ערפד.

 

חוגים: אני בחוג שחיה, רולרבליידס, מוזיקה ומקהלה.

 

הייתי רוצה לחיות ב: להישאר כאן.

 

לגדול או להישאר ילד לנצח? לגדול, כי להיות ילד זה די משעמם.

 

ההמלצה שלי לספר: הספר השביעי בסדרה יומנו של חנון, כי מסופר שם על איזשהו חנון שהוא ממש ממש ממש מצחיק ותמיד בחיים שלו קורים דברים לא טובים.

 

טקס שינה: אוקיי. לפני תשע בערב אני משחק בטאבלט ובתשע בערב בדיוק אני מכבה את הטאבלט והולך לישון.

 

  • ביום רביעי, 20 בינואר, יתקיים יום התרמה ארצי, משותף לאלו"ט - אגודה לאומית לילדים אוטיסטים והעמותה לילדים בסיכון. לתרומות: 1-800-855558.

  

* * *

מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?

ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.

שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.

 

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד