הילדה שלכם אולי הייתה ממש בסדר בחשבון ביסודי. אבל מה קרה לה כשהיא עלתה לחטיבה? ולתיכון? האם היא המשיכה בטבעיות ללימודי חמש יחידות במתמטיקה, או התפשרה על ארבע או אפילו על שלוש יחידות?
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה "
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
"נשים הן 51% מהאוכלוסייה", אומרת נורית מאיר, מדריכה ארצית לשוויון מגדרי במתמטיקה, "אבל מבין הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה רק 46% הן בנות. לכן החליטו במשרד החינוך לשים דגש על הנושא וליצור תוכנית מיוחדת שמטרתה לקדם שוויון הזדמנויות מגדרי בלימודי המתמטיקה".
46% בנות זה לא כל כך מעט. זה די הרבה, אפילו.
"נכון, אבל זה דורש שיפור — מפני שכשבדקנו, ראינו שבקרב תלמידי ארבע יחידות מתמטיקה יש 58% בנות, וקרוב ל־55% מהן מצטיינות — מה שאומר שהן אולי היו יכולות להיבחן בחמש יחידות".
למה כל כך חשוב לטפח דווקא הצטיינות במתמטיקה אצל בנות? מה רע בשלוש או ארבע יחידות?
"מפני שמתמטיקה הוא מקצוע מפתח. נערה שלומדת חמש יחידות מתמטיקה תאותר על ידי הצבא לתפקידים נחשקים יותר. באקדמיה ייפתחו לה אפשרויות של מקצועות יוקרתיים יותר — מתמטיקה ברמת חמש יחידות נדרשת לכל מקצועות ההנדסה, לכלכלה, לפיזיקה, לכימיה. הלימודים האלה יאפשרו לה להתברג במקצועות עם פוטנציאל השתכרות גבוה — מחקרים מראים שלתלמידי חמש יחידות מתמטיקה יש בבגרותם שכר מעל הממוצע. אם אנחנו רוצים לטפל בהשתלבות של נשים בתפקידי מפתח בחברה ובכלכלה ובצמצום פערים, זה מתחיל כאן".
אבל אולי בנות פשוט פחות טובות במתמטיקה?
"מחקרים מראים שההבדלים הם לא מולדים. אין הבדלים ביולוגיים בין בנים ובנות מבחינת יכולת מתמטית. עד כיתה ח' אין בכלל הבדלים בהישגים — אבל החל בכיתות הגבוהות מתחילים הפערים".
אז אם אין הבדלים מולדים, למה בנות נרתעות מחמש יחידות מתמטיקה? "הסיבות מתחילות כבר בגיל הרך", עונה אושרה לרר־שייב, הממונה על שוויון בין המינים במשרד החינוך. "מחקרים מראים שהורים, גננות ומורים מדברים אחרת אל ילדים ואל ילדות".
"אם מסתכלים בחיפוש פשוט בגוגל, רואים שהשאלות הכי נפוצות הן 'האם הילד שלי אינטליגנטי?' לעומת 'האם הילדה שלי יפה?' בנים ובנות מקבלים בינקותם צעצועים אחרים, מדברים אליהם אחרת, שואלים אותם שאלות אחרות, מפנים כלפיהם ציפיות אחרות. אם בן ירצה לרדת מחמש יחידות במתמטיקה לשלוש, ההורים יקשו עליו. לבת הם יגידו לא פעם: 'טוב, לא נורא, את גם מדריכה בתנועה ולומדת הרבה. תוותרי לעצמך'.
"הסיבה לכך שההבדל נראה לעין פתאום בגיל ההתבגרות היא שזהו הגיל הכי משמעותי מבחינת בניית זהות מגדרית. בגיל הזה, בנים רוצים להיות גבריים, בנות רוצות להיות נשיות. זה מבחן הקבלה החברתי. וכך, דווקא בזמן שבו התפיסה המגדרית מוקצנת במיוחד, הם גם קובעים את עתידם המקצועי".
איך בעצם התוכנית החדשה אמורה לשנות את זה?
"התוכנית מלמדת את המורים איך לקדם בנות במתמטיקה", עונה מאיר. "היא בנויה מהשתלמויות שיגיעו בהדרגה לכל המורים למתמטיקה, שבהן הם ילמדו לשים לב לגורמים שמעכבים בנות בלמידת מתמטיקה ולאלה שמקדמים אותן".
מה למשל?
"למשל, העובדה שבנות חוששות יותר לשלוף תשובה מהשרוול לשאלות המורה. כשמורה תזרוק שאלה לאוויר, בנים יענו בשליפה, ידברו תוך כדי חשיבה, ובנות לא יעזו לענות עד שלא יהיו בטוחות בתשובה. אבל אם המורה מבקשת מהתלמידים קודם לכתוב תשובה ורק אז לענות, גם בנות ירימו את היד ויענו.
"או, למשל, לבנות חשוב יותר להבין את התמונה הכוללת: הן רוצות להבין איך מה שלומדים עכשיו מתקשר למה שלמדנו קודם. כשהן שואלות הרבה, המורה חושב שהן 'לא מבינות'".
"עוד הבדל הוא שבנים לומדים טוב יותר דרך הישגיות ותחרות", מוסיפה לרר־שייב, "ואילו בנות לומדות טוב יותר בקבוצה. חשוב לנו שהכיתה תאפשר גם וגם".
מה לגבי ההתייחסות של המורים? גם לה יש משמעות?
"בהחלט", עונה לרר־שייב. "למשל, מחקרים מראים ששני שלישים מהפניות של מורים בכיתה הן לתלמידים הבנים, ורק שליש לבנות — מפני שנהוג לייחס לבנים חוסר יכולת להתאפק".
"במחקרים רואים שמורים נוטים לתת לבנים משוב יותר בונה ומציאותי, ומשוב רך וותרני יותר לבנות", מוסיפה מאיר. "הם לא דורשים מהן כמו שהם דורשים מהבנים".
איך התוכנית פועלת כרגע?
לרר־שייב: "חלק אחד מהתוכנית הוא השתלמויות למורים שבהדרגה יגיעו לכל מורי המתמטיקה בארץ. חלק שני הוא ניטור: השנה התחיל מיפוי של כל תלמידי המתמטיקה. אחת לחודש, כל בית ספר נדרש לדווח למפקחת כמה בנים וכמה בנות לומדים בשלוש, בארבע ובחמש יחידות, ואם מישהו נושר, בית הספר צריך להסביר למה. הדיווח מגיע עד רמת המנכ"לית".
למה זה חשוב?
מאיר: "כי בעבר ראינו לא מעט בנות שהתחילו ללמוד לחמש יחידות, אבל אז ביקשו לרדת רמה ונבחנו בסוף ברמה נמוכה יותר. בנות נוטות יותר לייחס כישלונות לחוסר הכישרון שלהן, והן יותר פרפקציוניסטיות בדרישות שלהן מעצמן. מה גם שהורים נוטים לתת יותר שיעורים פרטיים במתמטיקה לבנים, ולעומת זאת — מאפשרים לבנות לוותר לעצמן".
לרר־שייב: "עכשיו, כשהדיווח מגיע עד הרמה הארצית, קשה יותר להנשיר בנות. בשורה התחתונה, כל המורים היום יודעים שיש אמירה ברורה של משרד החינוך — צריך לטפח בנות במתמטיקה".
ומה עם הבנים? התוכנית לא פוגעת בהם?
לרר־שייב: "כשאני מתאימה אסטרטגיות לבנות, אני נותנת מענה גם לחלק מהבנים. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שבכיתה יהיו אפשרויות למידה מגוונות שמתאימות לכל תלמיד".
