צילום: שי יחזקאל

פוש אחרון! חמש סיבות לפחד מחדר הכושר וטיפים שיעזרו להתמודד

המדריך נוזף בכם, אין לכם מושג איך לתפעל את ההליכון וכולם מסביב נראים כמו דוגמנים. מה עושים? בורחים מחדר הכושר או מבינים שבשביל גוף חטוב חייבים לעבוד?

הקפידו על היגיינה בסיסית. פרסו מגבת מתחת למקומות שעליהם אתם נשכבים, החליפו את המגבת לאחר האימון, וקחו כפכפים למלתחות (צילום: shutterstock)
הקפידו על היגיינה בסיסית. פרסו מגבת מתחת למקומות שעליהם אתם נשכבים, החליפו את המגבת לאחר האימון, וקחו כפכפים למלתחות (צילום: shutterstock)

 

1. מכשירי הכושר האימתניים מאיימים עליכם

 

אין ספק, מכשירי כושר זה לא עניין פשוט. עד שהתגברתם על הרתיעה ועליתם על ההליכון, על הסטפר או על כל חיית מתכת אחרת במכון, הקושי רק מתחיל. איך מכווננים את הדבר הזה? איך בשם אלוהים אפשר לדעת מה בדיוק רמת הקושי המתאימה לכם? ובשורה התחתונה - לא יותר פשוט לצאת לרוץ בפארק?

 

"יש אנשים, בעיקר מבוגרים, שהמכשירים במכון גורמים להם לחוסר ביטחון, חוסר ודאות, ובסופו של דבר להימנעות", מאשר ד"ר איתי זיו, מומחה לפעילות גופנית ואורח חיים בריא. "למעשה, יש בסיס לפחד הזה, מכיוון שיש רבים שבאמת לא יודעים איך לכוונן את המכשירים, מה בדיוק לעשות עליהם וכמה, ומובן שביצוע לא נכון עלול להעמיס על המפרקים ועל השרירים, ואפילו לגרום לפציעה".

 

אז מה עושים?

אל תדלגו על תוכנית האימון. כשאתם נרשמים למכון אתם מוזמנים למפגש אישי עם מדריך שמטרתו לבנות לכם תוכנית אימון ולהדריך אתכם בתפעול המכשירים. אל תוותרו על המפגש הזה.

 

היעזרו במדריך בשטח. "חוק הספורט מחייב שיהיה בכל מכון כושר מדריך שתפקידו לעזור לכולם", מסביר פיטר מאירגוס, מאמן כושר ומאמן בריאות. "נכון שלא פעם המאמן בשטח הולך עם הראש ברצפה והידיים בכיסים, אבל לא מתפקידכם לסייע לו בכך. התפקיד שלכם הוא דווקא להתגבר על הבושה - וזה קשה דווקא יותר לגברים - ולפנות אליו בשאלות".

 

התמקדו בשאלות הנכונות. פניתם למדריך? אלה השאלות שמומלץ לכם לשאול: איך מבצעים נכון את התרגיל הזה? האם המכשיר מכוונן כראוי ומתאים לגובה שלי? האם זה בסדר שכואב לי? איזה מכשיר מתאים למטרה שלי?

 

קחו מאמן אישי. במהלך האימונים הראשונים היעזרו במאמן אישי מטעם המכון. זה אמנם יעלה לכם הרבה מעבר לדמי המינוי, אבל יהיה לכם מדריך מוסמך שצמוד אליכם ומסייע לכם לשלוט בתפעול המכשירים.

 

ותרו על המכשירים. לא מצליחים להתחבר לעניין? לכו לשיעורי הסטודיו. ברוב המכונים ההיצע הזה די גדול: יוגה, פילאטיס, עיצוב, בוט קמפ, TRX ועוד. "30% מהמתאמנים מדלגים על כל מתחם המכשירים", אומר מאירגוס. "עם זאת, לא תמיד זה כדאי. לפעמים דווקא מתאמנים מבוגרים או שאינם בכושר יכולים להפיק מהמכשירים תועלת ולבצע בעזרתם אימון מדורג המותאם יותר למצבם הגופני".

 

2. בגדי האימון הצמודים מביכים אתכם ליד שאר המתאמנים

 

הצורך להתייצב בפרהסיה בבגדי אימון צמודים, שחושפים כל פגם בגופנו, הוא סיוט של ממש עבור רבים. יתר המתאמנים תמיד ייראו לנו חטובים יותר, חתיכים יותר ומהודקים יותר. התחושה הזאת מאפיינת בעיקר נשים, שעלולות לחוש שנקלעו לחדר מלא בדוגמניות לוהטות שמציגות את המגמות האחרונות בגוזיות ובטייצים. בסקר שנערך השנה עבור רשת מועדוני הכושר האוסטרלית Curves Australia, התגלה כי 36% מהנשים נמנעות מלפקוד את מכון הכושר בגלל החרדה שאחרים יצפו בהן. סקר נוסף, שנערך לפני שנה בבריטניה על ידי המגזין Cosmopolitan Body, הראה שמספר הנשים החשות בושה במכון הכושר כפול מזה של הגברים. 14% מהנשים האלה מאוימות מכך שגברים אחרים ישפטו אותן, ועוד 10% מודאגות מדעתן של נשים אחרות.

 

המבוכה הזאת, מתברר, עלולה להתפתח לחרדה של ממש. "יש אנשים שסובלים מ־Social Physique Anxiety, חרדה מהאופן שבו אחרים תופסים את הגוף שלהם", מסבירה ד"ר סימה זך, ראש בית הספר לחינוך במכללה האקדמית בווינגייט. "מדובר לרוב בנשים שחשות חוסר ביטחון בגוף שלהן. מטבע הדברים מכון הכושר מעצים את החוויה הזאת. בגדי הכושר הצמודים והפעילות הגופנית מגבירים את החשש שלנו להיראות מגוחכים, המראות רק מעצימות את החוויה הזאת, והמתאמנים שמגיעים למכון כדי להציג את גופם מגבירים עוד יותר את הדימוי הנמוך והחרדה".

 

אז מה עושים?

התחילו בלי קהל. התחילו את הפעילות הגופנית שלכם עם מאמן אישי או בריצה בשכונה. עשו מינוי למכון רק בשלב השני, כשתחושו ביטחון רב יותר בגופכם.

 

ותרו על השורה הראשונה בשיעור. "אנשים שמודעותם לגופם גבוהה מאוד יחושו נוח יותר בשורות האחוריות", אומר איל קולורני, מרצה לתורת האימון במכללת וינגייט.

 

זכרו שבשביל גוף חטוב צריך לעבוד. גם אם נתוני הפתיחה שלכם הם לא של ג'יזל, זה לא אומר שאינכם יכולים לשפר אותם. מה שיסייע לכם לעשות זאת הם דווקא הדברים שלא רואים בראי: התמדה, נחישות והשקעת מאמץ.

 

צאו מהסרט. נסו לספור את האנשים במכון שאיתם באמת הייתם מתחלפים. סביר להניח שתגלו שבעצם לא כולם בר רפאלי, ואתם בחברה טובה.

היו סלחניים לעצמכם. זה הגוף שלכם. למדו לאהוב אותו.

 

3. אתם חוששים שלא תעמדו בסטנדרטים של המדריך

 

אתם מרגישים שהברך שלכם הולכת, הכתף יוצאת מהמקום, אתם עומדים לקרוס, אבל המדריך שלכם, שהוא מקסימום בן 20, לא מרפה: "לא להתפנק", הוא שואג, "תתאמצו עוד קצת! אתם יכולים יותר!" ברור לכם שלחמוק באמצע כבר לא תצליחו, אבל אם תישארו בחיים, אתם נודרים, לא תחזרו הנה לעולם.

 

"הרבה אנשים חוששים להיתקל במאמן קשוח שהם לא יוכלו לעמוד בציפיות שלו", אומר פיטר מאירגוס. "בדרך כלל מדובר במתאמנים שהם לא בשיא הכושר, סובלים מעודף משקל או אפילו מבעיות בריאות. האימון קשה להם, הם חשים שהמאמן לא מבין אותם, וחייבים להודות שלפעמים הם גם צודקים. מאמנים אמנם צריכים לדחוף את המתאמנים לגבול היכולת, אבל הם גם צריכים להתאים את האימון למתאמן ולהבין איפה הגבולות שלו. יש מאמנים, בעיקר מתחילים, שרוצים להרשים, ובמקום להתאים את עצמם למתאמן, מנסים להביא אותו לעולם שלהם. אימון כזה הופך לעתים לחוויה טראומתית, שגורמת לכך שהאדם לא חוזר למכון הכושר".

 

אז מה עושים?

בחרו מדריך שמתאים לכם. "בין שמדובר במדריך אישי ובין שקבוצתי אל תבחרו את הראשון שבא, אלא התבוננו במדריכים בשעת פעולה וחפשו את זה שנראה לכם", מייעץ מאירגוס.

 

עקבו אחר האינטראקציה של המדריך המיועד עם המתאמנים. האם הוא מחכה למתאמן, או שהוא נותן למתאמן לחכות לו? האם הוא מתרכז במתאמן, מתבונן בו, יוצר קשר עין, מכוון ותומך, או שהוא מעביר את זמנו בסלולרי ובהסתחבקות עם שאר באי המכון?

 

אל תושפעו ממראה חיצוני. "אל תבחרו מאמן שנראה כמו שאתם רוצים להיראות, אלא את זה שנוח לכם לדבר איתו", מייעץ קולורני.

בדקו אם המאמן שבחרתם גורם לכם לחוויה חיובית. "חשוב שתדעו שיש מגוון, ואם מישהו גורם לכם לרענן את הזיכרונות מהטירונות, אתם לא חייבים להתאמן איתו", חורץ ד"ר איתי זיו.

 

4. אתם מזועזעים מהמחשבה על כמויות החיידקים במכון

 

בעוד אתם מחכים בתור למכשיר החתירה, יש לכם זמן לעקוב אחר טיפות הזיעה שניגרות מהמתאמן שיושב שם כרגע. אתם ממתינים לצד ההליכון ומבחינים שהבחורה שרצה עליו משתעלת ללא הרף, מקנחת את האף בטישו ומחנה אותו במעקה של המתקן. כולם אומרים שפעילות גופנית מאריכה חיים? התחושה שלכם היא שהמכון דווקא יקצר אותם.

 

אז מה עושים?

התוודעו להרגלי הניקיון במכון. זכרו שבניגוד למקומות ההמוניים האחרים שאתם מבקרים בהם והמתקנים האחרים שאתם נוגעים בהם - כפתור המעלית, עמוד האוטובוס, עגלת הסופר - דווקא המכון נקי יותר. "את המכון מקפידים לנקות בין פעם לשלוש פעמים ביום", אומר קולורני.

הקפידו על היגיינה בסיסית. פרסו מגבת מתחת למקומות שעליהם אתם נשכבים, החליפו את המגבת לאחר האימון, וקחו כפכפים למלתחות.

 

5. המתאמנים האחרים נדחפים למרחב האישי שלכם

 

בעוד את מנסה לתפוס מרחק מההוא שמנפנף לך מרחוק בזמן שאת מרימה משקולות, את מוצאת את עצמך ליד ההיא שחוקרת אותך במה את עובדת, כמה ילדים יש לך, האם את עדיין נשואה והאם הסקס שלכם כמו שהיה פעם. בעוד אתה מנסה להרים משקולות, המתאמן לצדך משמיע גניחות מבהילות. אמא'לה, איך יוצאים מפה?

 

"מכון כושר זה מקום המוני ומן הסתם אפשר למצוא שם אנשים מכל סוג", אומר מאירגוס. קולורני מוסיף: "זו עובדה ידועה שאחרי שבע בערב מועדוני הכושר הופכים למעין מועדוני היכרויות. בשעות האלה אנשים מגיעים יותר כדי לראות ולהיראות וקצת פחות כדי להתאמן".

 

אז מה עושים?

התאמנו בשעות הרגועות. העדיפו את השעות שלפני שבע בערב או אחרי עשר בלילה (רוב המכונים פתוחים בין שש בבוקר לחצות). בשעות האלה האווירה במכון הרבה יותר רגועה.

הצטיידו באוזניות. עדיף מהסוג המאסיבי שלא רק מכסה את האוזניים אלא גם מרחיק אנשים ששוקלים לפתוח איתכם בשיחה. זה כל כך יעיל, שיש אנשים שמגיעים עם אוזניות שאינן מחוברות לכלום רק כדי לדאוג שלא יפנו אליהם!

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד