קרינה שטוטלנד, עורכת "לאשה":
מעולם לא ייחלתי שלעיתונאיות שלנו לא יהיה מה לכתוב. עד השבוע הזה.
אבל התקווה הזו נחלה אכזבה מיידית, כי כשפניתי לעיתונאיות "לאשה" בעקבות האירועים האחרונים, שהובילו בסופו של דבר לפרישתם של ינון מגל וסילבן שלום מפעילות פוליטית, ושאלתי אותן: "עברת הטרדה מינית שתרצי לכתוב עליה לעיתון?", התשובות העצובות לא איחרו להגיע: "אלוהים, באיזו מהן לבחור?"; "אני יכולה לכתוב דוקטורט בנושא"; "כמה מילים? 300 לא יספיקו".
פניתי לעשר עיתונאיות. רק שתיים מהן אמרו לי שלשמחתן אין להן מה לכתוב, שלישית הסכימה לכתוב והתחרטה. קשה לה לדמיין את ילדיה קוראים על ההטרדה שעברה אמא.
שבע הנותרות קיבלו יומיים לכתוב על הסיפור שלהן. כמעט כולן שלחו אותו מיד. "הנה הטור", כתבה לי צפורה רומן, ששלחה את הטקסט שלה שעה אחרי ששוחחנו. "הפסקתי לצורך הכתיבה הזו את כל מה שעשיתי, כי זה פשוט בער בעצמותיי".
זהו מסמך מטריד מאוד על מצבה של האישה בישראל, מצב שבו כמעט אחת מתוך אחת, כמו שמו של דף הפייסבוק שמקדם את הנושא, נאלצה לעבור את אחד מהדברים הללו, או משהו דומה להם, ודי - נמאס לנו לשתוק!
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
>>> חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
