שיא עם זקן: תמונה קבוצתית בפארק הירקון שהצליחה לעשות היסטוריה

החברים צחקו עליו, אבל מהנדס המחשבים תום שדמי הצליח לקבל הכרה עולמית בזכות ההישג המוזר "הכי הרבה אנשים עם זקן זנב קוף במקום אחד". פרק שני בסדרה

אסי גל

|

14.12.15 | 14:59

התמונה שנכנסה לספר השיאים. 244 אנשים התייצבו בפארק הירקון עם זקן שיורד מלחי אחת, עובר דרך הסנטר, מתחבר לשפם ונעצר שם (צילום: תמר ידין)
התמונה שנכנסה לספר השיאים. 244 אנשים התייצבו בפארק הירקון עם זקן שיורד מלחי אחת, עובר דרך הסנטר, מתחבר לשפם ונעצר שם (צילום: תמר ידין)
תום שדמי עם זקן זנב הקוף על פניו. "הייתי צריך להסביר שאני אדם רציני, אחראי, עובד כמהנדס מחשבים, עם תואר במדעי המחשב" (צילום: ניר בן צבי)
תום שדמי עם זקן זנב הקוף על פניו. "הייתי צריך להסביר שאני אדם רציני, אחראי, עובד כמהנדס מחשבים, עם תואר במדעי המחשב" (צילום: ניר בן צבי)

ספר השיאים של גינס כולל שיאים שונים ומשונים, אבל לא כל שיא מתקבל. בחור שרצה להכניס לספר שיא שהוגדר כ"הכי הרבה הברזות של בחורות שקבעו איתי לדייט", לא קיבל אישור מחברת גינס; אבל את השיא המוזר של תום שדמי (29), מהנדס מחשבים ישראלי – "הכי הרבה אנשים עם זקן זנב קוף במקום אחד" - דווקא קיבלו, באופן מפתיע.

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

"שכן הראה לי אתר של זקן זנב קוף", משחזר שדמי, "והיו שם תמונות קבוצתיות של אנשים עם זקן כזה. בעקבות זאת החלטנו, אני וכמה חברים, שנעשה את התמונה הקבוצתית הכי גדולה שהייתה באתר הזה ונשלח להם. בארוחת שישי סיפרתי את זה לאח שלי, והוא הציע שאני כבר אלך בגדול ואעשה שיא גינס. בהתחלה צחקתי מהרעיון, ואז חשבתי, למה לא?"

האמנת שזה יתקבל?

"ממש לא. זה שיא מגוחך לרעיון מגוחך, ובכל זאת שלחתי מייל לגינס. אחרי חודשיים שלא קיבלתי תשובה, היה לי ברור שגם הם חושבים שזה מגוחך. ואז הם חזרו ואמרו שכדי שזה יהיה שיא, הם מבקשים שיהיו בתמונה לפחות 100 איש. הבנתי שזה כבר לא יכול להיות משהו שעושים כמה חברים, אלא ממש פרויקט שצריך להרים. זה נהיה עסק רציני, ורציתי שזה יקרה".

צפו בתום שדמי ובחבריו מספרים על הפרויקט בערוץ 2:

הקוף והלחי השנייה

למקרה שאתם שייכים לרוב בני האדם, והמונח "זקן זנב קוף" לא מוכר לכם, הנה הסבר: מדובר בזקן שיורד מלחי אחת, עובר דרך הסנטר, מתחבר לשפם ונעצר שם - בלי להשאיר שום דבר על הלחי השנייה. ומה הקשר לקוף? עם קצת דמיון אפשר לראות כאן קוף היושב על ראשו של המזוקן ומוריד את זנבו סביב הפנים של הברנש. זה לא יותר מגוחך מזקן צרפתי, נניח, רק הרבה פחות מוכר. "כן, לא באמת שברתי שיא", אומר שדמי. "למעשה, יצרנו שיא".

ואיך משיגים 100 איש שישתתפו בו?

"הולכים על זה עד הסוף".

"עד הסוף" זה אומר פתיחת עמוד בפייסבוק, כמובן, אבל העסק לא נעצר שם. "החלטנו לקחת את זה כמה שיותר ברצינות. למשל, חברה טובה שלי בשם תמר ידין היא מעצבת, אז ביקשתי ממנה שתעצב לוגו. את הלוגו הדפסנו על ניירות מכתבים, וכששלחנו מכתבים שקשורים לאירוע – לדוגמה, לספונסרים - השתמשנו בנייר המכתבים הרשמי של 'אירוע זקן זנב קוף'. ככל שלקחנו את זה יותר ברצינות, ככה זה היה יותר מצחיק".

צחוקים זה יופי, אבל די מהר התברר לשדמי שכדי לארגן אירוע גדול בשטח פתוח, נדרשים לא מעט אישורים. "היינו צריכים אישור של מהנדסי בטיחות, אישור של המשטרה, של קמב"ץ. התברר לנו שזה אירוע לוגיסטי מורכב, אבל עשינו הכול כמו שצריך. בדקנו, שלחנו בקשות. חוץ מזה, שלחנו מיילים לעשרות אנשים כדי שישתתפו, הפצנו פלאיירים ופוסטרים והתראיינו לעיתונים ולטלוויזיה".

נשמע שהייתה כאן סתירה: מצד אחד ידעת שזה עניין מגוחך, שלא לומר מטופש, ומצד שני התעסקת בביורוקרטיה ובלוגיסטיקה בצורה הכי רצינית.

"כן, נכון. זה לא שלא הרמתי דברים גדולים בחיים שלי. הייתי סרן בצבא, ניהלתי אנשים, הרמתי עמותה למען משפחות נזקקות. אבל אחרי שהשגנו את השיא, הכנסתי אותו לקורות החיים שלי, כי זה הישג בעיניי, וכל פעם הייתי צריך להסביר שאני אדם רציני, אחראי, עובד כמהנדס מחשבים, עם תואר במדעי המחשב".

שדמי חוגג את ההישג. "עשיתי גוד טיים, ויש לי סיפור לספר" (צילום: ניר בן צבי)
    שדמי חוגג את ההישג. "עשיתי גוד טיים, ויש לי סיפור לספר"(צילום: ניר בן צבי)

    צחוקים זה חשוב

    שדמי מסביר שקיימות שתי דרכים לשבור את שיא גינס. "הדרך האחת", הוא מפרט, "היא להביא את נציג גינס לארץ, לממן לו שהות כאן ולאפשר לו לתעד את השיא, שלזה לא היה לנו כסף. הדרך האחרת היא לתעד הכול לבד, וזה מה שעשינו. חוץ מתיעוד היינו צריכים ששני שופטים עם איזשהו רקע בשיפוט יבדקו זמן, כי צריך שכולם יעמדו ביחד חמש דקות לפחות, וצריך שתי מצלמות לפחות שיצלמו את המאורע, וגם שני עדים מהתחום שלא קרובים אליי".

    איזה תחום, של זקני זנב קוף?

    "בדיוק, ואין דבר כזה, אז בסוף הבאנו את נשיא איגוד צביעת השיער בישראל ומטפל מפארק הקופים, כי הוא מבין בקופים. על גינס זה היה מקובל, ובעיניי זה היה מדהים. כשהתקשרתי לפארק הקופים לבקש נציג, הם ניתקו לי בפנים: לא האמינו לי שאני מנסה לשבור שיא של הכי הרבה אנשים עם זקן זנב קוף. היו בטוחים שאני עובד עליהם".

    והם לא היחידים. גם במשטרה חשבו שהוא עובד עליהם, ואז ביקשו ממנו אישורים שלא היה לו איך לממן אותם. "רק מהנדס בטיחות עולה 5,000 שקל. בהתחלה חשבנו לארגן ספונסרים, אבל כולם ביקשו שהאירוע יהיה בסגנון מסוים, וזה לא התאים לנו. החלטנו ללכת על משהו קליל, פשוט, בלי דגלים של חברות ברקע. בסוף פשוט התחננתי למשטרה, אמרתי להם שזה לא אירוע רציני, רק משהו שמח כזה, והם הסכימו. היו ממש אחלה".

    בסופו של דבר, ב-17 במאי 2013 הגיעו 244 אנשים עם זקן זנב קוף לפארק הירקון בתל אביב ועמדו זה לצד זה במשך חמש דקות. שני שופטי ספורט מדדו זמן, וספרים מטעם איגוד צביעת השיער אפילו עיצבו זקן זנב קוף למי שלא הספיק להתגלח. שדמי אומר שעד הרגע האחרון היו לו חששות. "היו בערך 100 איש שענו במייל שיגיעו, וגם בפייסבוק היו הרבה שהצטרפו לאירוע, אבל זה לא באמת חייב אותם. בסוף הגיעו 250, שיותר ממחציתם לא הכרתי".

    המון.

    "לגמרי".

    איך אתה מסביר את זה?

    "נראה לי שהם רצו פשוט צחוקים. צחוקים זה חשוב. לא הייתה בזה שום מטרה".

    לך זה תרם באיזושהי דרך?

    "לא. עשיתי גוד טיים, ויש לי סיפור לספר, עוד שורה לקורות החיים".

    זה הדבר הכי מגוחך שעשית בחיים?

    "שאלה טובה. לא בטוח שזה הדבר הכי מגוחך, אבל בטח אחד המגוחכים. מה שכן, זה הדבר המגוחך הכי רציני שעשיתי".

    יש תכנון לעוד שיא?

    "הרבה שואלים אותי את זה. שולחים לי שטויות, כותבים לי: 'תעשה עם זה משהו'. יש סיכוי שאעשה עוד משהו גדול, אבל עם שיאים סיימתי. אחד זה על הכיפאק".

    התעודה שקיבל מחברת גינס. "שיא מגוחך לרעיון מגוחך" (צילום: תום שדמי)
      התעודה שקיבל מחברת גינס. "שיא מגוחך לרעיון מגוחך"(צילום: תום שדמי)

      >> לכתבה הקודמת בסדרה: סוס הנדנדה הגדול ביותר בתבל

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד