הזָלָבְיֶה של סבתא רוּמָה

שישי בצהריים זה הזמן שבו, מאז ומתמיד, סבתא רוּמָה שלי מכינה זָלָבְיֶה - סופגנייה שמזכירה במרקמה את הספינג' המוכר, אשר מקורה במטבח היהודי- תימני.

את הזלביה לא מכינים רק בחנוכה, ואצלנו במשפחה זהו מאכל של שישי בצהריים, כדי להשביע את רעב הביניים עד לארוחת ערב שבת.

מרכיבים

כ-25 זלביות בינוניות

• 1 ק"ג קילו קמח לבן, מנופה
• 1 כף מלח
• 2 כפות שמרים יבשים
• 1/2 2 כוסות (600 מ"ל) מים פושרים
• 4 כפות סוכר
• 2 שקיות (20 גרם) סוכר וניל (זו תוספת שלי, אבל בעיניי היא רק משדרגת)
• 2 כוסות שמן לטיגון
  
  

אופן ההכנה

1. מערבבים בקערה את הקמח והמלח.
2. מערבבים בקערה אחרת את השמרים עם המים הפושרים, עד שהשמרים מתמוססים מעט. מוסיפים את הסוכר וסוכר הווניל ומערבבים היטב.
3. מוסיפים בהדרגה את תערובת המים והשמרים לקערת הקמח, תוך ערבוב ידני (אין צורך במיקסר), עד שמתקבל בצק אחיד ורך (אם יש צורך, מוסיפים עוד מים פושרים). מכסים במגבת ומתפיחים 20 דקות.

כך הבצק צריך להיראות לאחר הלישה(צילום: מיכל מעוז נחום)

4. לשים את הבצק כדקה בתוך הקערה, מכסים במגבת ומתפיחים 30 דקות נוספות.
5. מחממים שמן בסיר בינוני. מרטיבים את הידיים (כדי שהן לא יידבקו לבצק) ונוטלים חתיכת בצק בגודל כדור פינג-פונג (או יותר אם רוצים, יש אפילו כאלה שאוהבים את הזלביה בגודל של פנקייק). מותחים את הבצק בעדינות לכל הצדדים - אין צורך שהוא יהיה דק מאוד, מספיק שיהיה בעובי של כ-1/2 ס"מ.
6. מניחים את הזלביה בעדינות בתוך השמן - חשוב מאוד להיזהר שטיפות מים מהידיים לא יטפטפו לתוך השמן, כדי שלא יתיז עליכם. מטגנים עד שצדה התחתון של הזלביה שזוף ויפה, אך לא שחום. הופכים ומטגנים עד שגם הצד השני מקבל את אותו צבע.
7. מעבירים את הזלביה לצלחת מרופדת במגבות נייר.
8. מכינים באותו אופן זלביות מיתרת הבצק, ומגישים מיד. אפשר לפזר עליהן סוכר או אבקת סוכר, ויש שאוהבים למרוח עליהן חמאה או דבש.

זה לא חייב להיות מתוק!

אפשר להתאים את הזלביה להגשה עם תוספות מלוחות – פשוט מפחיתים את כמות הסוכר שבבצק ל-2 כפות ומוותרים על סוכר הווניל. היא תלך נהדר עם עגבניות מרוסקות, שמנת חמוצה, סחוג, ביצה קשה או סלט וגבינה.