1. תפישה פרובינציאלית החושקת בדמותו של כוכב בינלאומי.
2. התקווה כי השם הבינלאומי יסייע להדוף התנגדויות מקומיות בקבלת אישורים לבניין חריג במידותיו, וימשוך רוכשים פוטנציאליים.
3. חוסר ידע על גורלם של פרויקטים קודמים שתכנן האדריכל ודרכי ההתמודדות איתם.
במקרה של ליבסקינד, היהודי-פולני-ישראלי-גרמני-אמריקאי, לא צריך להרחיק אל מעבר לים. אחד הפרויקטים הראשונים שתכנן בישראל הוא "מרכז ווהל", בפאתי קמפוס אוניברסיטת בר אילן. הבניין המחופה בפח זהוב נחנך לפני 10 שנים ונראה מרהיב כמודל ובהדמיות; במציאות, הוא נטע זר שאינו משתלב בסביבתו. גם רמת הגימור הנמוכה וחוסר היכולת של הנהלת הבניין לתחזק אותו ברמה גבוהה, הפכו אותו למרופט זמן קצר לאחר חנוכתו.
מאז שדרך כוכבו של ליבסקינד במוזיאון היהודי בברלין, וביתר שאת לאחר שזכה בתכנון מגדל החירות על חורבות מגדלי התאומים במנהטן, ניסו כמה יזמים לגרור את ליבסקינד לחזור לכאן ולתכנן פרויקטים מרשימים. עד עתה, למעט רעש תקשורתי גדול, לא בוצע עדיין אף אחד מאותם פרויקטים.
מקבלי ההחלטות בירושלים, שצריכים לאשר סופית את מגדל הפירמידה העצום שליבסקינד (ויגאל לוי) מעוניינים לבנות במרכז הבירה, עשויים להתעניין בסיפורו של המגדל של ליבסקינד במרכז ורשה.
כל צרה אפשרית בדרך
ביקור בבניין בחודש שעבר חשף תמונה עגומה: מגדל המגורים מן הגבוהים באירופה, Złota 44 (שמו הוא גם כתובתו), השתלט על קו הרקיע של בירת פולין עם 54 קומות וגובה של 192 מטרים (27 מטרים מעל המגדל המתוכנן בירושלים), ושטח בנוי של 77 אלף מטרים רבועים. האכלוס אמור היה להתרחש לפני יותר משנתיים, אך היזמים נתקלו בכל צרה אפשרית והוא עומד ריק, מלוכלך ומוקף פיגומים. ביתן המכירות סגור, ומבעד לחלון שלו אפשר להציץ ולראות את מודל הבניין ואת הסקיצות מלאות הרגש שיצר ליבסקינד, סקיצות שהוגדלו ונתלו על הקיר. בין הסקיצות לבין מה שנבנה במציאות קשה לזהות קשר מיידי. עם או בלי קשר, התקשורת הפולנית מדווחת כי מאז שהחל השיווק של הדירות במגדל נמכרו רק כחמישית מ-300 הדירות.
המגדל ניצב סמוך ל"ארמון התרבות והמדע" שנחנך ב-1955, ביוזמת השלטון הסובייטי של ברית המועצות, כדי להזכיר לתושבי העיר בכל רגע נתון מי הוא השליט האמיתי של פולין. לעומת הסגנון הסוציאל-ריאליסטי והעושר העיצובי והקישוטי שלו, ברוח האדריכלות שהנהיג השלטון הסטליניסטי, מתנשא עכשיו למולו המגדל החדש באופן סתמי, אטום וחסר חיים.
בכלל, למגדל של ליבסקינד היסטוריה לא קלה: הבנייה החלה ב-2007 ולאחר שנה, כשהבנאים הגיעו לקומה ה-17, הופסקה העבודה למשך שנה עקב קשיים כספיים שהחברה היזמית נקלעה אליהם. צמיחתו של הבניין, שהיה שונה מההדמיות המקוריות, גררה התנגדויות מצד השכנים ומצד אדריכלים ואנשי מקצוע גם יחד – מה שלא תרם לסיום הפרויקט בזמן. רק ב-2011 התחדש תהליך הבנייה, והצפי לאכלוס נדחה ל-2014. מאבקים בין היזם לקבלן והתערבות הבנקים, שהקפיאו את קו האשראי, הביאו שוב לעצירת הבנייה, לא לפני שמעטפת המגדל הושלמה. אם לא די בבעיות הפיננסיות, החלו להישמע טענות על רמת גימור ירודה שאינה הולמת את ההבטחות בתחילת הדרך.
בינואר השנה פורסם כי המגדל נמכר ב-50 מיליון יורו, 13 מיליון יורו פחות מהמחיר הראשוני. יחד עם המכירה נקבע מועד חדש להשלמת הפרויקט - הרבעון השני של 2016 – בהנחה שהיזם הנוכחי יבחר להשאיר את הבניין בייעודו המקורי למגורים. אם יחליט להסב אותו למשרדים או לבית מלון, דחייה נוספת תעמוד על הפרק. בתחילת החודש שעבר הוחלף הקבלן הראשי, שבעצמו החליף קבלן אחר רק בדצמבר האחרון. שוק דירות היוקרה בוורשה תחרותי ביותר והיקף הרוכשים מוגבל. כעת מתמודדים היזמים החדשים עם הקושי למכור את מאות הדירות במגדל, שסופג בינתיים כינויים מלגלגים בוורשה. ''המגדל המקולל'' הוא אחד מהם.
''מגדל עדן'' שליבסקינד מתכנן בירושלים. מגמד את הר הבית(תכנון: Studio Libeskind)- הכותב היה אורח המכון הפולני ועיריית ורשה
