סטירות, מכות ובעיטות: סרטון רשת חדש אומר "די לאלימות בגנים"

יום אחד, לפני יותר משנה, נעלם אחד החברים הטובים שלי מהווטסאפ. הוא לא מהאנשים שיעלמו ככה ובכל זאת, נעלם. הרמתי אליו צלצול ובצד השני של הקו מצאתי אדם שבור. הוא ניסה להסתיר את זה, אבל לא לזמן רב ולמרות שבאותה שעה עוד אסור היה לו לדבר על פרטי המקרה, הוא סיפר לי בקווים כלליים איך הילד שלו חוטף מכות מהגננות כבר כמה שנים. באותו יום הוא בדיוק חזר מהמשטרה, שם צפה בסרטונים מהגן ולא האמין שבנו עבר את כל זה והוא לא ידע דבר. 

מקרה פשוט, לא?

לפני קצת יותר משנה גילו שני חברים קרובים שלי שילדיהם, ארבעה במספר, בגילאי שנתיים-ארבע, חטפו מכות על בסיס יומי במשך שנים בגן בו היו רשומים. אשקר אם אומר שזה חדש לי. עסקתי במתן שירותים לגני הגיל הרך במשך לא מעט שנים והבאתי לסגירת שלושה גני ילדים בהם נחשפתי להתעללות בעצמי. והנה, פתאום זה ממש קרוב אלי.

אותו מקרה, לפני קצת יותר משנה, היה נראה כמו מקרה פשוט. Open and shut, כמו שאומרים. הרי יש צילומי וידאו של שעות על גבי שעות בהם רואים את כל נשות צוות הגן, כמעט (שבע מתוך שמונה עובדות), מתנהגות באלימות כלפי הילדים. אין ספק, כך חשבתי, תוך כמה חודשים הנשים הללו, שככל הנראה במשך שנים על גבי שנים בהן הגן פתוח מפרקות ילדים במכות, נכנסות לכלא. איפה סימני השאלה בכלל?

מתברר שטעיתי. מערכת המשפט עובדת בדרכים נסתרות והנשים הללו עדיין בחוץ. חבריי וילדיהם, לעומת זאת, חיים חיים מעט שונים. חיים מתוחים, קשים, מלאי חששות, תהיות וסימני שאלה. עם כל סימן הקל שבקלים אותו מפגין ילדם הם מחוייבים לשאול את עצמם "האם אנחנו אחראיים? אילו היינו שמים לב טוב יותר, אולי היה בכוחנו למנוע? האם היום הוא מתנהג כך בגלל מה שחווה כל אותן שנים?" התהיות לא נגמרות.

והאמת היא שהם לא אשמים. לא הייתה להם שום דרך לראות. עם כל מקרה של אלימות שנחשף בגני ילדים, אנחנו נחשפים גם לעשרות הורים המומים; הורים שממש כמונו חשבו, "אם משהו יקרה לילד שלי, אני אהיה הראשון שאשים לב" והמציאות מלמדת אותנו אחרת. ההורים, למרבה הצער, לא שמים לב, אלא לעתים רחוקות. מחזורים שלמים של גנים ומחזורים שלמים של הורים, חולפים ביעף, בעוד ההתעללויות בגן ממשיכות, עד אשר מתגלות, אלא במקרה. והגיע הזמן שנפקח את העיניים.

זה בידיים של כולנו

מסיבה זו בדיוק יוצאים היום חבריי ואני במסע לפקיחת עיני הציבור; מסע למתן תשומת הלב לכל הנחבא מעינינו בגנים הפרטיים; מסע שאולי יביא סוף סוף למנגנון פיקוח ראוי על אותם אנשים האמונים על ילדינו הרכים; מסע שאולי יביא סוף סוף לענישה ראויה ופיקוח על אותן נשים (נתקלתי עד כה רק בנשים, לא עניין סקסיסטי), המתעללות בילדינו ומקבלות מכה על גב היד וחוזרות ישירות בחזרה אל המערכת. יצאנו למסע ואתם מוזמנים להצטרף.

איך? הפקנו סרטון. סרטון קצר המתמצת שבעה מקרים שקרו, על פי העיתונות, בגני ילדים בתקופה האחרונה ומציג אותם בצורה חזותית. פרסמנו את הסרטון לפני פחות משעה וכבר עשרות אלפי אנשים צפו בו ומעל 1,600 שיתפו אותו. כנראה שאנחנו לא ההורים היחידים שחרדים בגלל הנושא הזה. אם הילדים שלנו חשובים לכם, לא צריך לעשות הרבה, רק לשתף אותו. ולו שיגיע להורה הבא ויפקח גם את עיניו. עזרו לנו למגר את האלימות ממערכת החינוך לגיל הרך. זה בידיים של כולנו. מוזמנים להצטרף גם לדף הפייסבוק של המאבק: צדק לילדים - החמרת הענישה למתעללים/ות בחסרי ישע.

כמה דוגמאות מחרידות לאלימות בגני הילדים ולענישה הקלה בתחום:

• צפון: עונש קל לגננת שסטרה לילד.
• למה בת שנה וחצי קשורה לכיסא בגן?
• הגננת שנחשדה בהתעללות חזרה לגן הילדים.
• רמה"ש: סייעת בפעוטון צולמה מתעללת בילדים.