בעלי הבית, הורים לשלושה ילדים קטנים, חלמו לגור מול מרחב פתוח. הם מצאו את מבוקשם בישוב באזור השפלה, ובחרו צמחייה נמוכה לגינה, כדי שלא תסתיר את הנוף (צילום: עמית גרון)
המגרש ממוקם על מדרון, מה שהוביל להתלבטות בנוגע למיקומה של קומת הכניסה - אם במפלס הרחוב או במפלס הגינה. מאחר שבני הזוג ביקשו למקם את כל חדרי השינה באותה קומה - הוחלט לבנות אותה בגובה הגינה (צילום: עמית גרון)
החזית שפונה לרחוב אינה מתבלטת, ושביל של מדרגות בטון רחבות מתעקל עד דלת הכניסה. חדרי השינה נמצאים מתחת למפלס הרחוב (בתמונה ניתן לראות שלכל אחד מהם מעין מרפסת), ובקומה העליונה חדר אורחים וחדר עבודה (צילום: עמית גרון)
שני חלונות זכוכית משני צדי דלת הכניסה מכניסים אור אל המבואה (צילום: עמית גרון)
הדלת מוקמה במרכז הבית: מימינה החלל הפתוח לנוף של הסלון, פינת המשפחה, המטבח ופינת האוכל. משמאל חדרי השינה (צילום: עמית גרון)
חלל הסלון מתנשא אמנם לגובה של חמישה מטרים, אולם הוא אינו גדול מדי, ולכן אין בו תחושה של ניכור (צילום: עמית גרון)
פינת משפחה ועבודה תוכננה בצמוד לקיר משרבייה, שמסתיר את גרם המדרגות. בני הזוג ביקשו לבחור ברהיטים צבעוניים, שיעשירו את חומרי המעטפת, העשויה בטון, עץ ופריטי נגרות לבנים. משמאל למעלה ניתן לראות את חלון חדר העבודה שבקומה העליונה (צילום: עמית גרון)
מבט מכיוון המטבח. קיר מכשירי החשמל משיק לפינת המשפחה, וכך הוא מוסתר מעיני היושבים בסלון. רפפות אלומיניום מקיפות את הקומה העליונה (צילום: עמית גרון)
פרגולת אלומיניום מצלה על רחבת הבטון בחוץ (צילום: עמית גרון)
בחדר ההורים אווירה נינוחה, עם רצפת פרקט טבעי וקיר ארונות לבנים, שהופכים למדפים פתוחים בחלק שמול המיטה (צילום: עמית גרון)
חדר העבודה שבקומה העליונה צמוד למרפסת גדולה, שמוקפת ברפפות אלומיניום אנכיות. הן מאפשרות כניסה של אור ואוויר, ובמקביל יוצרות תחושה של פרטיות (צילום: עמית גרון)
בתוך המרפסת נבנה ספסל היקפי מאבן. כאשר הילדים יגדלו הם יוכלו לעבור לקומה העליונה ולקבל מרחב משלהם (צילום: עמית גרון)
מאז שנולדו ילדיהם חלמו בני הזוג, הורים לשלושה ובעלי מקצועות חופשיים, לגור מול נוף פתוח, בבית פרטי עם גינה. הם חיפשו אחר מגרש מתאים במשך שנתיים, ומצאו את מבוקשם בישוב איכותי באזור השפלה. המגרש, שגודלו 700 מטרים רבועים, ממוקם על מדרון תלול, מה שהוביל להתלבטות בנוגע למיקומה של קומת הכניסה של הבית – אם במפלס הרחוב או במפלס הגינה. לבסוף החליטו תמר יעקבס ואושרי יניב (יעקבס-יניב אדריכלים),
בעצה אחת עם בעלי הבית, שביקשו לבלות עם ילדיהם באותה הקומה ולמקם בה את כל חדרי השינה – לבנות אותה בגובה הגינה.
בקו אחד עם הנוף (צילום: עמית גרון)
שביל הכניסה שיורד מהרחוב לבית(צילום: עמית גרון)
החזית שפונה לרחוב אינה מתבלטת. מדרגות רחבות מבטון מובילות את הבאים בשביל שמתעקל עד דלת הכניסה, רחב מספיק כדי לאפשר מעבר נוח של עגלת תינוק ואופניים. משני צדי דלת העץ הורכבו חלונות זכוכית, שמאירים את המבואה, וקוביית ברזל צהובה שהוטבעה בתוך הדלת משמשת כידית משיכה. בני הבית נכנסים בדרך כלל דרך החניה, בדלת אחורית, והם יכולים לפנות לכיוון חדרי השינה, שפונים לרחוב (אך נמוכים ממנו), או לכיוון החלל הפתוח של הסלון, המטבח ופינת האוכל, שפונים לנוף. שטח הבית, שכולל גם קומת מרתף, 300 מ''ר.
מבט מתוך המבואה אל הסלון(צילום: עמית גרון)
פינת משפחה ועבודה תוכננה בצמוד לקיר משרבייה, שמסתיר את גרם המדרגות. בני הזוג ביקשו לבחור ברהיטים צבעוניים, שיעשירו את חומרי המעטפת, העשויה בטון, עץ ופריטי נגרות לבנים. בסלון, מול ספרייה שתיכננו האדריכלים, ספות סגולות, ולפינת המשפחה נבחרה ספת מרבץ שרופדה בבד ססגוני.
חלל הסלון מתנשא אמנם לגובה של חמישה מטרים, אולם הוא אינו גדול מדי, ולכן אין בו תחושה של ניכור. שתי צלחות תאורה נוחות לתחזוקה מספקות אור כללי ואילו המנורות התלויות שמעל פינת האוכל הוזמנו לפי מידה והן מספקות אור אינטימי ומכוון. המטבח תוכנן בשני קווים מקבילים, והוא משיק לפינת המשפחה, שמסתירה מעיני היושבים בסלון את הצלע שבה מוקמו מכשירי החשמל.
כל אחד משלושת חדרי השינה פונה לחצר שבין הרחוב לבית. "אזור השינה שקוע מתחת לפני הרחוב", מסבירים האדריכלים, "ולכן תיכננו מרפסות קטנות מוקפות בצמחייה, מעין בוסתן שמתפקד כחיץ ירוק בין הרחוב לבין הבית".
חדרי השינה נמוכים ממפלס הרחוב, ולכל אחד מהם מרפסת(צילום: עמית גרון)
האדריכלים ביקשו ליצור מעין בוסתן(צילום: עמית גרון)
בחדר ההורים אווירה נינוחה. על הרצפה פרקט טבעי וקיר של ארונות לבנים, שהופכים למדפים פתוחים בחלק שמול המיטה. בחדר הרחצה של הילדים תוכנן חלון סקיי-לייט שממוקם מעל האמבטיה, הקירות מחופים באריחים לבנים ועל הרצפה אריחי בטון מעוטרים. המראה שתלויה מעל ארון הכיור מתפקדת גם כמנורה.
חלון סקיי-לייט מעל האמבטיה בחדר הרחצה של הילדים(צילום: עמית גרון)
קיר המשרבייה שמלווה את גרם המדרגות(צילום: עמית גרון)
את העלייה לקומה העליונה מלווה קיר המשרבייה, שמעליו סקיי-לייט נוסף. המדרגות מחופות בפרקט, המעקה עשוי מלוח זכוכית ועליו מאחז יד לבן. בקומה העליונה נמצאים חדר אורחים וחדר עבודה, שפונה לשלושה כיוונים באמצעות חלונות זכוכית: צד אחד פונה לכיוון הסלון והנוף, ומהצד הנגדי אפשר לצאת למרפסת שפונה לרחוב ומוקפת ברפפות אלומיניום אנכיות. כך נוצרת חזית אוורירית לבית, שמאפשרת כניסה של אור ואוויר אך מבטיחה פרטיות. בתוך המרפסת נבנה ספסל היקפי מאבן. כאשר הילדים יגדלו יוכלו לעבור לקומה העליונה ולקבל את הפרטיות המבוקשת על ידי מתבגרים.
לחדר העבודה קיר זכוכית שפונה לסלון, שגובהו כפול(צילום: עמית גרון)
בצידו השני יש יציאה למרפסת שפונה לכיוון הרחוב אך מוסתרת בעזרת הרפפות(צילום: עמית גרון)
כך נראית המרפסת בשעות הערב, מהכניסה לבית. למטה אפשר לראות את אחד מחדרי הילדים(צילום: עמית גרון)
בקומת המרתף מתארחים בני המשפחה המורחבת בסופי שבוע, והוא כולל גם אזור רביצה וממ"ד. בחצר מצלה פרגולת אלומיניום על רחבת בטון, והצמחייה שנבחרה לגינה אינה גבוהה במכוון, כדי לא להפריע לנוף.
תוכנית קומת הכניסה: מימין הסלון והמטבח, משמאל חדרי השינה(תכנית: יעקבס-יניב אדריכלים)
תוכנית הקומה העליונה: מימין החלל הכפול של הסלון, משמאל חדר עבודה, חדר אורחים ומרפסת גדולה(תכנית: יעקבס-יניב אדריכלים)
