אדריכלות דיפלומטית: הצצה נדירה לבניין שגרירות ישראל במנילה

שגרירויות היו מאז ומתמיד תפאורה ססגונית לספרי מתח ולסרטי ריגול, כמו "מרוסיה באהבה" של ג׳יימס בונד, שם שט המרגל הבריטי בצוללת קטנה סביב איסטנבול ומתצפת לתוך השגרירות הסובייטית. גם במציאות נחשבות שגרירויות, במיוחד ישראליות, למתחמים סגורים ומאובטחים, שלא רבים רשאים להיכנס אליהן. הפעם החליט משרד החוץ, בצעד נדיר, לאפשר לשגריר-התושב של ערוץ האדריכלות של Xnet  - שהוא אני, שי ילין - להיכנס לבניין השגריר במנילה ולצלם בו.

המגדל שבו שוכנת שגרירות ישראל במנילה(צילום: שי ילין)

לשכת השגריר, אפי בן-מתתיהו(צילום: שי ילין)

השגרירות ממוקמת ברובע BGC, מהיוקרתיים במנילה. בשנים האחרונות עברו לרובע שגרירויות רבות, והבניין המפואר ביותר שייך לשגרירות של סינגפור העשירה. ישראל התמקמה באזור פחות נוצץ, והנציגות שלה מתפרסת על פני שתי קומות במגדל משרדים צנוע. עם זאת, השגריר אפי בן-מתתיהו לא מתלונן. ״השגרירות במנילה היא אחת היפות שבהן עבדתי״, הוא אומר.

שגרירות סינגפור במנילה(באדיבות שגרירות סינגפור)

הסיור שלנו מתחיל במסדרון המרכזי. החלל מקושט בתמונת פנורמה מרשימה של ים המלח, שמשמשת רקע חביב על אורחי השגרירות לצורך צילומי סלפי. 

המסדרון ותמונת ים המלח(צילום: שי ילין)

מהמסדרון אנחנו ממשיכים לחדר הישיבות, שמחלונותיו הרחבים נשקף נוף של מנילה על שלל גווניה: גורדי שחקים מפוארים מצד אחד, שכונות עוני צפופות מהצד האחר.

חדר ישיבות עם נוף (צילום: שי ילין)

משם אנחנו מגיעים לחדר האוכל הפינתי ולמשרדיהם של העובדים. כמעט לכל עובד יש חדר מאובזר ומואר, והתנאים נוחים ומפנקים.

השגריר בן-מתתיהו עם קצינת העיתונות בחדר האוכל הפינתי(צילום: שי ילין)

"בשנים האחרונות הוצאנו לפועל המון פעילויות חשובות שקיבלו חשיפה גדולה בתקשורת״, מספר השגריר. בין הפעילויות הבולטות שהוא מציין: הרחבת שיתוף הפעולה החקלאי בין ישראל לפיליפינים (שכללה שליחת 540 סטודנטים פיליפינים לארץ והקמת חווה ישראלית במנזר פיליפיני), התנעת שיתוף הפעולה בתחום ההייטק, תמיכה הומניטרית וכן פרויקט הדגל של השגריר, "תודה פיליפינים".

סיפורו של הפרויקט מתחיל לפני מלחמת העולם השנייה, ב-1937. מרבית מדינות העולם הנאור סגרו את שעריהן בפני יהודים באותה תקופה, אבל פיליפינים הקטנה, בהנהגת הנשיא מנואל קאזון, החליטה לאפשר ליהודים להיכנס. "קאזון התכוון לקלוט 170 אלף יהודים כדי שיישבו את האי מינדנאו שבדרום המדינה", מספר השגריר. "לבסוף היגרו לפיליפינים 1,300 יהודים בלבד, שהועסקו בבתי חרושת והתגוררו בשיכונים שהוקמו עבורם. הנשיא קאזון אפילו אירח את חלקם באחוזה שלו״.

הפרויקט של השגרירות כלל סדרת אירועים שהוקדשו למעשיו ההרואיים של קאזון ולתרומתו למען הצלת יהודים בשואה. בין השאר, נערך טקס שבו השגריר בן-מתתיהו עמד על במה לצד נשיא הפיליפינים, בנינו אקינו, והעניק לנכדתו של קאזון מדליית כבוד מטעם קרן ראול וולנברג. "התגובות בפיליפינים לפרויקט היו יוצאות דופן בעוצמתן״, אומר השגריר. ״יש כאן קהילות רבות שאוהדות ישראל, ועבורנו זה נכס גדול".

צפו בקטעים מהטקס:

את משרדי השגרירות במנילה עיצב האדריכל איתן קימל, בעלים משותף של קימל-אשכולות אדריכלים, זוכי פרס רכטר לאדריכלות (על בית הלוחם בבאר שבע). לדבריו, משרד החוץ בוחר מספר משרדי אדריכלות ישראליים שמסייעים בעיצוב ובתכנון של נציגויות ישראל בחו"ל, ובחלקו של משרדו נפלה השגרירות במנילה. "תהליך התכנון היה ייחודי", אומר קימל, "הן בשל המרחק הפיזי בין ישראל לפיליפינים, הן בשל דרישות הביטחון והן בשל הרצון לתת ביטוי לישראל בעיצוב. זו היתה משימה לא פשוטה, אבל מאתגרת. דרישות הביטחון מכתיבות חלק גדול מהתכנון, בפרט באזורי הכניסה והממשק עם קהל המבקרים. ברמה העיצובית, חיפינו קירות בטון בעץ ובזכוכית כדי להשיג את השפה העיצובית הרצויה".

כעת עובד קימל על עיצוב של שתי נציגויות ישראליות בדרום אמריקה, ועל תכנון בית השגריר בוושינגטון.

המשרד של עוזרת השגריר, ג'יאנה בראניס(צילום: שי ילין)