לגיהנום ובחזרה

הוא גילם את דמויותיהם של הרשעים הגדולים ביותר בהיסטוריה ובספרות מריצ'ארד השלישי ועד אדולף היטלר ולמרות זאת השחקן הבריטי אנתוני שר מאמין שיש דברים שהבמה ומסך הקולנוע צרים מלהכיל. "מעולם לא ראיתי מחזה או סרט על השואה שבאמת הצליחו", הוא אומר, "אינני חושב שהבמה או הקולנוע יכולים להכיל את אושוויץ".

אמירה זו יכולה לעורר תמיהה בעיקר בשל העובדה ששר הוא זה העומד מאחורי כתיבת המחזה "פרימו", עיבוד בימתי לספרו של פרימו לוי "הזהו אדם", זיכרון דברים טורד מאושוויץ. המונודרמה שעלתה בבכורה עולמית בסתיו שעבר בנשיונל ת'יאטר בלונדון וזכתה לביקורות מצוינות תעלה משבוע הבא בבכורה בתיאטרון Music Box בניו-יורק.

שר, חבר ב"רויאל שקספיר קומפני" שבסטרדפורד, נחשב לאחד משחקני הבמה הידועים והמוערכים בבריטניה. את ספרו של לוי קרא לראשונה בשנת 1989 ובמשך השנים הפכה היצירה לאובססיה עבורו. בספר "זמן פרימו" שכתב בעקבות העבודה על המחזה הוא תיאר את החוויה כ"סוג של קדחת". משוכנע בחשיבות עיבוד הספר למחזה ניסה שר במשך שנים ארוכות לפצח את הדרך לבניית מחזה. אחרי צפייה בסרטו של הבמאי הצרפתי קלוד לנצמן, "שואה", הוא מצא את הדרך. "חשבתי שהדרך לעשות את זה תהיה דרך עדות אישית של פרימו לוי ממש כמו שלנצמן עשה בסרט שלו", אמר שר והוסיף, "לוי לבוש כמוך וכמוני, בבגדים עכשוויים ולא כפי שתיאר את עצמו 'שלד מהלך' במחנה". שר מגדיר את פרימו לוי "אחד העדים החשובים לשואה ומהכותבים הבולטים במאה ה-20 שכתבו על הטרגדיה הגדולה של המאה".

השחקן, בן למשפחה דרום אפריקנית ממוצא יהודי, היגר לבריטניה בשנת 1968 וכנער החל בלימודי המשחק. את "פרימו" הוא רואה כמונולוג מינימליסטי שבא בחשבון עם שנותיו של פרימו לוי באושוויץ. למרות ששר סובל מזה שנים מפחד קהל הוא החליט לככב במונודרמה בעצמו. "אם אתה סובל מפחד קהל באופן מפתיע להעלות הצגת יחיד זה רעיון מצוין. זו התרופה הטובה ביותר מכיוון שהיא גורמת לך להצליח לגמרי או להיכשל לחלוטין. אין אמצע", הוא אומר. את ההפקה ביים ריצ'ארד ווילסון.

כחלק מהעבודה לקראת התפקיד נפגש שר עם ניצולי שואה שדרכם הבין כיצד עליו לספר את הסיפור. "החומרים בהם מטפל המחזה מכנסים אנשים בדממה והם הופכים קשובים. בדיוק כפי שהייתי אני ביום שבו נפגשתי עם טרודי לוי, ניצולה בת 80 עמה נפגשתי", מספר שר, "זה מחשמל ואתה פשוט לא יכול להאמין למשמע אוזניך".

לדברי שר, מה שהופך את כתיבתו של פרימו לוי לכה מרתקת זה התיאור הרב של הפרטים. "זה הצד הכימאי שלו, המדעי, הוא למד את העולם המוזר שבו הוא נחת ולמרות שחייו שלו היו בסכנה מתמדת הוא היה עסוק במחקר ובניתוח העולם הזה", אומר שר, "הוא הומניסט ענק, מלא חמלה והבנה לא רק כלפי האסירים האחרים אלא גם כלפי חיילי ה-SS. לאורך כל הספר הוא תמה כיצד בני אדם יכולים להתנהג בצורה שכזו. השילוב בין הומניות לבין פרטנות הופך את התוכן לממכר לשמיעה. כשאתה קורא את הספר אתה מרגיש כאילו פרימו לוי לוקח אותך בידו ואומר לך 'בוא, עכשיו נצא לטייל בגיהנום'".

פרימו לוי נפטר מנפילה בגרם המדרגות של ביתו בטורין בשנת 1986 והיו שסברו כי מדובר בהתאבדות. "הייתי רוצה להאמין שזה לא היה קשור לאושוויץ", אמר שר, "הוא סבל מדכאון קליני לפני המלחמה,אוחריה אך באופן מוזר לא כשהיה באושוויץ".