ככה לא מארגנים פסטיבל

לכבוד:

מר שוקי וייס - מפיק "Orange music experience"

גב' איריס בק - סמנכ"ל שיווק ותוכן באורנג'

מר שי עמית - מנהל תוכניות מוזיקליות באורנג'

גב' רונית ארבל - מנהלת יחסי הציבור של האירוע.

אדונים וגברות נכבדים:

אתמול נכחתי יחד עם זוגתי באירוע המוזיקלי "Orange music experience" שנערך בנמל חיפה. למרות היותנו מעל הגיל הממוצע באירועים מסוג זה החלטנו שאמנים בקנה מידה שכזה ראויים למידה סבירה של כיתות רגליים, חוסר שינה, עמידה בתורים וזיעה מצידנו – בדגש על מידה סבירה.

ארגון הערב המדובר היה חלטוריסטי ולא מקצועי במקרה הטוב, ורשלני במידה מסוכנת במקרה הרע. במילה אחת – ביזיון. יאמרו אנשים בציניות ראויה – למה ציפית? באיזו ארץ אתה חי? מכבייה מכיר? ועוד כאלו פניני לשון שרק כאן יכולות להעלות חיוך על פנינו. אבל לא, דבר כזה אינו משהו שאני מוכן להתרגל אליו, זלזול כזה בחייהם וברווחתם של אלפי הבאים הוא משהו שזכור לי רק ממקרים כגון אסון פסטיבל ערד ולא צריך לדעתי לעבור לסדר היום, גם כשהאירוע אינו מסתיים בנפגעים בנפש.

נתחיל בארגון החניה – כאן זה קל, לא היה. אירוע בקנה מידה שכזה חייב ארגון חניה מינימלי ואי הנוחות שנגרמה לבאים יכולה לדעתי להשתוות רק לאי הנעימות של תושבי השכונה שמצאו את חניותיהם הפרטיות ומדרכותיהם עמוסות בכלי רכב.

לגבי התורים בקופות – חכמי חלם היו חוככים ידיהם בסיפוק למראה ארגון חלוקת הכרטיסים, שאגב, הוזמנו כולם מבעוד מועד. מיעוט קופאים משווע היה צפוי, אני מודה. אבל נשגב מבינתי איך בחרתם בשיטה של הכנת מעטפות חתומות מראש מקוטלגות שמית. לפני שתרימו גבה בתמיהה על מה אני מלין, אסביר כי התוצאות של שיטה זו הן – קופות מפוצלות לפי שמות שהעומדים בתור מודעים להם מאוחר מדי אם בכלל (נסו אתם לראות מה רשום בפתק על הקופה מבעד למאות בני נוער דחוקים ועצבניים), חיפוש ידני של כל מעטפה בתוך כל ערימה. וטיפול ארוך עד אימה בכל חריגה קטנה ככל שתהיה (כגון איות לא נכון של שם בהזמנה). כל אלו התבטאו בזמן טיפול ארוך לכל כרטיס ובסיכומו של דבר, בעמידה של שעתיים בתור. ישראל 2005. תענוג.

מבלי שאני מומחה גדול בארגון אירועים (אני מבין שאתם כן), אני יכול להציע שיטה חלופית – אחסון ההזמנות במחשב (שמעתם על זה?), מציאת ההזמנה לפי מספרה (מה שלכל אורח היה) ומתן כרטיסים מתוך מאגר לא מסומן של כרטיסים (שהרי המקומות אינם מסומנים). כך הייתם נמנעים מרוב הרעות שציינתי קודם, ואולי אף חוסכים כסף, זמן ועצבים מיותרים.

נושא רגיש

אם חשבתי שכאן נגמר הסבל ומתחיל החלק המהנה (השעה כבר 22:00, וההופעה המרכזית אמורה הייתה להתחיל ב-20:30) נכונה לי אכזבה בדמות כל אותם "מסעדות יוקרה, בארים ובתי קפה אשר ישרתו את באי הפסטיבל" כפי שפרסמתם. והמדובר בעיקר בנושא השתייה, נושא רגיש כשמדובר באירועים כאלו בהם חוסר בשתיית מים יכול להסתיים באסון.

איך אישרתם לחברות לפתוח בכל דוכן קופה בודדת המקבלת מזומן? האם ניסיתם לעמוד בתור לאותה קופה ולחוות את הדוחק והמהומה (שארכה כשעה) שאותם יצרתם במו ידיכם ואז לעמוד שוב בתור כדי לרכוש את השתייה בעזרת הקופונים שקניתם?

לבסוף, אם הניגוד בין איכות ארגון האירוע לבין איכות המופע המוזיקלי לא היה כל כך בולט וצורם ייתכן ולא הייתי טורח לרשום שורות אלו. ההופעות, ובמיוחד זו של faithless, היו עונג צרוף והצליחו להשכיח לדקות ספורות את התופת שהתחוללה מסביב בכל רחבי המתחם.

הלוואי ותפיקו לקחים ודברים כאלו לא יחזרו על עצמם. בעצם, בואו נהיה ריאלים, בעוד יומיים אתם מסיימים את הפרויקט הזה ועוברים לבא אחריו. שם אפשר להתחיל מהתחלה ובאותה צורה.

בכבוד רב, יובל לנגה.

תגובת שוקי וייס, מפיק הפסטיבל:

"הפסטיבל אירח אתמול מעל 12,000 איש שנהנו, רקדו והאזינו למוסיקה טובה מאוד. פסטיבל בינלאומי בסדר גודל כזה לא נראה בישראל בעשור האחרון ואני מקווה שהוא מהווה סנונית ראשונה להגעתם של אמנים בינלאומיים לישראל ולקיומם של פסטיבלים מסוג זה.

ובאשר לנאמר במכתבך:

החניות: 5 חניות הוכשרו ונשכרו לטובת באי הפסטיבל במרחב הסובב את הנמל. מיד כשהתקבל דיווח על תפוסה מלאה באחד מהחניונים הופנה הקהל לחניון אחר. כך חניון אגד שנשארו בו למעלה מ-1000 חניות לכל אורך הלילה, חניון המשאיות, חניון החוף השקט, חניון המסילה וכל החניות סביב איצטדיון קרית אליעזר וכו'.

התורים בקופה: אכן נוצר לחץ גדול בקופות הכרטיסים, לצערנו הדיווחים שקיבלנו ממוקדי המכירה השונים על כמויות האנשים הצפוי בקופה (אשראי, רישום וכיו"צ ) היה שגוי. הערב ומחר יתוגברו הקופות בכמות כפולה של קופאים.

זמן התחלת ההופעות: באשר לשעות הפעילות. כפי שפורסם כל אחד מערבי הפסטיבל כולל מספר רב של הופעות, הראשונה מביניהם מתחילה בשעה 19.30 והאחרונה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות מאוד. ואכן, בדיוק בשעה 19.30, כפי שפורסם, עלתה להקת סייס קוורדוס לבמה ופתחה את הפסטיבל. בשעה 20.55 עלתה להקת בלקפילד, לאחריה בשעה 22.15 עלתה רוייסין מרפי ואחרונים בשעה 23.50 עלתה להקת פייתלס. לאחריהם עלה ההרכב אינפקטד מאשרום. זו גדולתו של הפסטיבל – מגוון רחב של מופעים בכרטיס אחד לכל אורך הלילה.

במתחם הפסטיבל, מרגע פתיחת השערים ועד יציאת אחרון החוגגים, פעלו 10 מוקדי שתייה, בארים ומזנונים ובתי קפה. בכל מוקד עבדו בין 3 ל-8 אנשי צוות תלוי בגודל המוקד. בנוסף היו בכל המתחם 36 ברזיות עצמאיות שסיפקו מי שתייה ללא הגבלה. אכן נוצרו לחצים על הבארים בחלקים מסוימים של האירוע ואנחנו מטפלים בתיגבור כמות המוכרים לשני הימים הנותרים.

אני מזמין אותך ואת חבריך להגיע לפסטיבל בשני הערבים שנותרו, ליהנות מהופעות מצוינות, בינלאומיות וישראליות, ליהנות מהאווירה הקסומה של הנמל, מהבארים, המזנונים ובתי הקפה, והיום גם מהסדרי הכניסה לפסטיבל.