שתף קטע נבחר

מדריך לנוסע: כל החיסונים שצריך לקבל לכל מקום בעולם

מתכננים את חופשת הקיץ האולטימטיבית? רגע לפני שאתם מתחילים לארוז, כדאי להתכונן היטב גם בריאותית. מהם חיסונים הנדרשים, באילו תרופות כדאי להצטייד, ומה צריך לדעת על שרותי הרפואה המקומיים ביעדי הנופש? המדריך השלם לבריאות המטיילים. להדפיס ולשמור

המזרח הרחוק אפריקה אירופה אמריקה 

הקיץ כבר כאן, ועמו עונת הנופשים בחו"ל, שתגיע אוטוטו לשיאה. אף שהתרמילאים הצעירים נוהגים לפקוד את היעדים האקזוטיים משך כל השנה, הרי שבקיץ מצטרפים אליהם ישראלים מכל שכבות האוכלוסייה, מחופי תאילנד הכחולים, ועד יערות הגשם בברזיל.

 

אלא שהטיול שפינטזתם עליו כל כך, יכול להיגמר ברע. ארצות המזרח הרחוק,

אפריקה ודרום אמריקה טומנים בחובם סכנות בריאותיות לא מעטות, הדורשות הכנה מוקדמת נאותה שכוללת בדיקות, חיסונים והצטיידות בתרופות ועזרים נוספים לכל צרה שלא תהיה. בסיועו של ד"ר רונן בן-עמי, מומחה למחלות זיהומיות בשירות הרפואי לנוסע של המרכז הרפואי ת"א וההנחיות המעודכנות של ארגון הבריאות העולמי, הכנו עבורכם מדריך בריאות לנופש. לגזור ולשמור.

 

הנחיות כלליות

 

לפני נסיעה למזרח הרחוק, דרום ומזרח אמריקה, או אפריקה, מומלץ לגשת למרכז שירות למטיילים לשם קבלת החיסונים המומלצים והנחיות לגבי שירותי הרפואה המקומיים ומגיפות המשתוללות באיזורים אלה. חבילת החיסונים לרוב נרחבת יותר אצל התרמילאים הנוסעים לתקופות ארוכות של חודשים, עם תוכניות לינה לא מוגדרות. אלה מוגדרים בסיכון גבוה, ומקבלים עקב כך גם יותר חיסונים והמלצות.

 

אנשים הלוקים בבעיות רפואיות ידועות, צריכים ליידע את הרופא המטפל שלהם, כדי לקבל מירשם לתקופת הנסיעה. בקבוצה זו נכללים אלה הסובלים מיתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת, אסתמה, אלרגיות, ומחלות כרוניות אחרות.

 

פקקת ורידים עמוקה היא סכנה האורבת לנוסעים בטיסות הנמשכות מעל 4 שעות. במצב זה נוצרים קרישי דם העלולים להתנתק ולחסום כלי דם חיוניים בריאות או במוח ולגרום למצב מסכן חיים. מחקרים קודמים כבר הראו כי הסיכון להיווצרות קרישי הדם בקרב הטסים הוא גבוה, ולפיכך כונתה "סינדרום מחלקת תיירים". מי שסבל מבעיות רפואיות בוורידי הרגליים, מאירועי קרישת דם, צנתורים או אלה הנוטלים גלולות הורמונליות, נמצאים בקבוצת סיכון ללקות בפקקת הוורידים.

 

על אלה מומלץ להגיע לטיסה עם גרביים אלסטיות המסייעות לחזרת הדם הוורידי לכיוון הלב. לכל הנוסעים מומלץ לנצל כל הזדמנות לפעילות של הגפיים התחתונות בעת הטיסה. כדאי גם להיוועץ ברופא באשר לצורך בקבלת זריקת "קלקסאן" המדללת את הדם ומונעת היווצרות קרישי דם.

 

בחלקים נרחבים במזרח הרחוק, אפריקה, דרום ומזרח אמריקה הטיפול הרפואי אינו עומד בסטנדרטים מערביים. בתי חולים רבים עדיין עושים שימוש חוזר בציוד רפואי ובמחטים לא סטריליות. החשש הגדול הוא מפני הדבקה במחלות כמו צהבת המועברים בעירויים או במחטים. לפיכך הקפידו לוודא כי הטיפול בכם אכן נעשה באמצעים סטריליים, ואל תשכחו לקבל את כל החיסונים המומלצים.

 

כל מקור מים עלול להיות מזוהם בחיידקים ונגיפים. גם צחצוח שיניים בעזרת מים מזוהמים או שימוש בקוביות קרח שהוקפאו ממי ברז רגילים, כמו גם אכילת שלגונים ממקור לא ידוע עלולים להדביק אתכם בשלל מחלות. אם אינכם בטוחים מה מקור המים שלפניכם, הרתיחו אותו משך 5 דקות. אפשר גם להשתמש בתמיסת יוד או כדורי כלור.

 

שילשול הוא הבעיה השכיחה ביותר למטיילים לאיזורים אקזוטיים. כדי להימנע ככל האפשר מהדבקה, הקפידו לחטא פירות וירקות לפני השימוש. הימנעו מאכילת בשר, דג או פירות ים חיים. שימרו על היגיינה מקסימלית הכוללת שטיפת ידיים לאחר ביקור בשירותים ולפני אכילה. במקרה ואחד מחבריכם לקה בשילשול, הקצו לו מגבת ידיים נפרדת.

 

המזרח הרחוק

מדינות מתפתחות ובהן הודו, קמבודיה, ויאטנם, תאילנד וסין חביבות במיוחד על הישראלים, אולם השהות בהן כרוכה בחשיפה לשלל חיידקים ונגיפים הקשורים בעיקרם לזיהומי מערכת העיכול. הסיבה העיקרית לכך היא תנאי תברואה ירודים וזיהום במי השתיה ובמזון. עם זאת חיסונים מוקדמים וכללי זהירות יכולים למנוע את רוב התחלואות הצפויות למבקרים שם.

 

צהבת נגיפית A

 

  • הסכנה: מחלה הנגרמת ע"י נגיף הפטיטיס A, אחד מתוך חמישה נגיפים הגורמים לדלקת כבד נגיפית. נגיף ההפטיטיס A עובר לרוב במים ומזון מזוהמים או במגע עם צואה של אדם הנושא את הנגיף. הנגיף שכיח מאוד במדינות המזרח. לאחר תקופת דגירה של 15 עד 40 ימים, מפתח החולה חום גבוה, חולשה, כאבי שרירים, בחילות, וצבע צהוב של העור ולובן העין. הצהבת הזו נמשכת כחודש ימים, תקופה בה החולה מאוד מידבק. ברוב הפעמים המחלה חולפת מאליה. המחלה הייתה שכיחה גם אצלנו בישראל, עד שלפני מספר שנים הוכנס החיסון לצהבת A שהוא חלק מתוכנית החיסונים הרגילה בארץ. עם זאת, מבוגרים מעל גיל 20 לא נכללו בתוכנית החיסונים.

 

  • ההמלצה: החיסון לצהבת נגיפית חשוב וכדאי לא רק לנוסעים למזרח, אלא כמעט לכל מטייל באשר הוא. כיום ניתן להתחסן במשולב לצהבת A וצהבת B בחיסון אחד. החיסון נגד צהבת A ניתן מי שלא חוסן ולא חלה עד היום יתחסן לכל טיול. החיסון ניתן בשתי זריקות: הראשונה מגינה למשך שנה, והשנייה מגינה למשך 10 שנים נוספות.

 

צהבת נגיפית B

 

  • הסכנה: מחלה הנגרמת על ידי נגיף הפטיטיס B, אחד מחמישה נגיפים העלולים לתקוף את הכבד. הנגיף עובר בנוזלי גוף (דם, הפרשות, זרע) דרך מגע מיני, עירוי של דם נגוע, שימוש במחטים משותפות בקרב אנשים המזריקים סמים או במתקנים רפואיים לא מערביים, וגם דרך מחטי קעקוע. הנגיף דוגר בגוף מספר חודשים, עד שהוא מתחיל לתת את אותותיו במחלה קשה הכוללת חום גבוה, כאבי ראש ושרירים, צמרמורת, חולשה, וצהבת של העור ולובן העין. מרבית החולים מחלימים, אך 5 עד 20 אחוז מהם ימותו ללא טיפול.

 

  • ההמלצה: מזה כ-15 שנים ניתן החיסון כבר עם הלידה לכל התינוקות. אולם מי שלא קיבל בילדותו את החיסון להפטיטיס B, חשוף למחלה. החיסון מומלץ לא רק למטיילים, אלא גם לאנשים המקיימים מגע מיני בלתי מוגן, לעובדי בריאות ולאנשים החשופים לפציעות. החיסון ניתן בשלוש זריקות, השניה לאחר חודש, והשלישית לאחר 5 חודשים, והן מגינות בפני המחלה למשך כ-10 שנים.

 

פוליו

 

  • הסכנה: הנגיף גורם למחלה זיהומית הקרויה פוליומייליטיס, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. היא לרוב מתרחשת במגיפות של זיהום במים צואתיים. המחלה מתחילה כשבוע עד 12 יום לאחר ההדבקה, ועלולה לגרום בחלק מהמקרים לחולשה ושיתוק של השרירים. בישראל פרצה מגיפת הפוליו האחרונה בשנת 1988, אז ניתן החיסון באופן מאסיבי למרבית תושבי המדינה. אולם מאחר והחיסון תקף ל-10 שנים בלבד, רוב הישראלים שחוסנו אז עדיין חשופים למחלה. הפוליו משתולל כיום במרכז אפריקה ובעיקר בניגריה ושכנותיה, ולאחרונה גם בסודן, הודו, קמבודיה, תאילנד, פקיסטן, ואפגניסטן.

 

  • ההמלצה: החיסון היעיל היום הוא בהזרקה הקרויה "תרכיב סאלק", והיא תקפה למשך 10 שנים. גם חיסון זה מומלץ לכלל המטיילים, ויש הממליצים לתיתו גם לכלל הישראלים בשל מספר דיווחים על מגיפות פוליו שאירעו בשטחי הרשות הפלסטינית.

 

טיפוס הבטן

 

  • הסכנה: המחלה נגרמת על ידי החיידק סלמונלה המדבק באמצעות מזון או שתייה מזוהמים. המדובר במחלה שכיחה מאוד המתבטאת בחום הנמשך זמן רב, שילשול או עצירות, כאבי בטן וכאבי ראש. במקרים קיצוניים המחלה עלולה להסתיים גם במוות. ניתן לטפל בה באנטיביוטיקה, אולם אפשר גם להימנע באמצעות החיסון. המוקד המרכזי של טיפוס הבטן כיום הוא בהודו, אך החיידק נפוץ כמעט בכל הארצות במזרח.

 

  • ההמלצה: החיסון ניתן בדרך כלל לתרמילאים, או מטיילים שהנסיעה שלהם מסודרת פחות וכוללת לינה גם באיזורים לא עירוניים. החיסון ניתן בזריקה אחת ותוקפו 3 שנים.

 

קדחת המוח היפנית

 

  • הסכנה: המחלה נגרמת על ידי נגיף, ודומה לנגיף מקומי הגורם לקדחת הנילוס המערבי. הנגיף מועבר על ידי עקיצת יתוש הדוגר באיזורים של מטעי אורז במזרח או באיזורים בהם מגדלים חזירים. לפיכך, עיקר הסכנה אורבת לאלה שמסלול נסיעתם לוקח אותם מחוץ לערים הגדולות. המחלה שכיחה כיום בדרום הודו, אינדונזיה, תאילנד וסין. הנגיף עלול לגרום לדלקת מוח קשה ולפגיעות נוירולוגיות בלתי הפיכות.

 

  • ההמלצה: תרמילאים, מטיילים היוצאים לאיזורים כפריים, או אלה הנוסעים לתקופה ממושכת יזדקקו לחיסון הניתן בשלוש מנות בהפרש של שבוע. החיסון מגן למשך 3 שנים, והוא עלול במקרים נדירים לגרום לתסמינים דמויי שפעת (חום, כאבי שרירים) החולפים מספר שעות עד ימים מקבלת החיסון.

 

מלריה

 

  • הסכנה: לצד שחפת ואיידס, תופסת המלריה מקום של כבוד כאחת המחלות הקטלניות ביותר בכדור הארץ: כשני מיליון בני אדם מתים ממלריה מידי שנה, רובם ילדים ביבשת אפריקה. בישראל לוקים במחלה 50 עד 100מטיילים מידי שנה, החוזרים עם מחלה אותה ניתן היה למנוע. הרוב המכריע של החולים הם אלה שלא קיבלו טיפול מניעתי, או שטופלו חלקית בלבד. ארבעה טפילים גורמים למחלה, מתוכם שניים שכיחים ביותר – מלריה ויווקס הגורם למחלה קלה יחסית ושכיחה פחות, ומלריה פלציפרום הגורם לצורה הקשה יותר של המחלה. המחלה גורמת לחום גבוה ממושך, כאבי ראש, צמרמורת והזעה. המחלה עלולה לפגום גם בריאות בכליות ובמוח, ולפיכך הטיפול דורש לעיתים אישפוז ביחידה לטיפול נמרץ, יחד עם עירויי דם או חיבור למכונת הנשמה.

 

  • ההמלצה: מניעת המלריה נעשית בראש ובראשונה באמצעות הגנה מפני עקיצות יתושים. מאחר והיתושה המעבירה את הטפיל עוקצת בעיקר בערב ובלילה, חשוב להקטין את איזורי הגוף החשופים, להתהלך בנעליים סגורות, בגדים ארוכים ומריחת חומר דוחה יתושים. שימו לב שהתכשיר דוחה היתושים מכיל חומר כימי שריכוזו 25% לפחות, אחרת התכשיר אינו יעיל דיו בדחיית היתושים. מעל המיטה תוכלו להיעזר ברשת או הילה. ניתן לרסס על הבגד עצמו תרסיס פרמתרין המרחיק את היתושים ומונע גם עקיצה דרך הבגד.

 

  • המניעה התרופתית נעשית באמצעות מספר תרופות: מפלוקווין מוכרת בישראל בשם המסחרי לריאם, היא התרופה הוותיקה מכולן, ונלקחת אחת לשבוע, אולם מטיילים נוטים לחשוש מנטילתה, בעקבות פרסומים על תופעות לוואי נוירולוגיות ופסיכיאטריות עקב נטילתה. עם זאת התופעות אינן שכיחות וקורות לרוב אצל אלה בעלי הפרעות נוירולוגיות או פסיכיאטריות קודמות. התרופה ניטלת משבועיים לפני הכניסה לאיזור הנגוע במלריה, ועד חודש לאחר היציאה ממנו. דוקסילין – תרופה אנטיביוטית המשמשת גם למניעת מלריה, וניטלת אחת ליום, החל מ-3 ימים לפני כניסה לאיזור הנגוע במלריה, ועד חודש לאחר היציאה ממנו. מלרון – תרופה חדשה יחסית, ויעילה הנלקחת לתקופה קצרה. עם זאת התרופה יקרה יותר מהאחרות. את מלרון יש ליטול יום לפני הכניסה לאיזור המלריה, עד שבוע לאחר היציאה ממנו.

קדחת דנגה

 

  • הסכנה: מחלה ויראלית זו מועברת על ידי יתושים, ומתאפיינת בחום, כאבי שרירים. המקומיים במזרח נוהגים לקרוא לה "קדחת שוברת גב". לעיתים מתלווים לתסמינים גם פריחה וכאבי ראש. המחלה שכיחה בעיקר באיי תאילנד ובהם קופנגן וקוסמוי.

 

  • ההמלצה: כמו במלריה, גם כנגד קדחת דנגה לא קיים חיסון, והמניעה היא בעיקר באמצעות התמגנות טובה כנגד יתושים.

 

דלקת קרום המוח המנינגוקוקאלית

 

  • הסכנה: מחלה הנגרמת על ידי החיידק מנינגוקוק, ממשפחת ה"חיידקים הטורפים" שהזן B שלו התפרץ גם אצלנו. ארבעה זנים של המנינגוקוק שכיחים במזרח, כשהזן שגורם כרגע להתפרצויות המחלה קרוי A ונגדו קיים חיסון. החיידק מועבר באוויר, וגורם למחלה קשה וקטלנית הפוגעת בכל איברי הגוף ובמוח. לאחרונה מדווח ארגון הבריאות העולמי על מגיפת מנינגוקוק A בדלהי שבהודו.

 

  • ההמלצה: החיסון כנגד זן A השכיח במזרח ניתן בזריקה אחת שתוקפה 3 שנים.

 

טטנוס

 

  • הסכנה: החיידק קלוסטרידיום טטנוס הנמצא באדמה, עלול להדביק באמצעות כל פצע. נבגי החיידק חודרים דרך מסמר חלוד, עפר ואף צמחיה. החיידק יוצר רעלנים שמגרים את מערכת העצבים וגורמים להתכווצויות שרירים, ועוויתות בלסת, בצוואר, בגב, בחזה, בבטן ובגפיים. המחלה היא קטלנית, אין לה מרפא, ולפיכך החיסון חשוב לכל אדם באשר הוא.

 

  • ההמלצה: לא רק עבור מטיילים – זריקה אחת לעשר שנים, העשויה להציל חיים.

 

חזור למעלה
אפריקה

גם כאן, בדומה להמלצות למטיילי המזרח הרחוק, מומלץ להתחסן כנגד צהבת A, B, פוליו, טיפוס הבטן, דלקת קרום המוח המנינגוקוקלית וטטאנוס. חשוב לזכור כי רוב חולי האיידס נמצאים ביבשת הזו: קרוב ל-30 מיליון בני אדם באפריקה נושאים את הנגיף, וכשלושה מיליון מתים ממנה שם מידי שנה. נגד המחלה כידוע אין כל חיסון, והדרך היחידה להתגונן מפניה הוא באמצעות מין בטוח.

 

קדחת צהובה

 

  • הסכנה: מחלה נגיפית קשה וקטלנית המועברת באמצעות עקיצת יתוש. המחלה מתאפיינת בחום גבוה והפרעות בקרישת הדם הגורמים לדימומים בלתי פוסקים, פגיעה בכבד ובמערכת העצבים. מדינות רבות באפריקה דורשות מן המטיילים תעודה המעידה כי התחסנו כנגד קדחת צהובה, כתנאי כניסה. המחלה שכיחה במיוחד ברוב מדינות אפריקה התת סהרה, ובמיוחד אוגנדה, אתיופיה, גינאה, אנגולה, סומליה, ניגריה, זמביה, זימבאבווה וסביבותיהן.

 

  • ההמלצה: החיסון כנגד קדחת צהובה ניתן בזריקה אחת 10 ימים לפני הנסיעה לפחות. תוקפו 10 שנים. מכל החיסונים, המדובר בחיסון היחיד המכיל נגיף חי מוחלש, ולפיכך לא יכולים להתחסן בו אלה הלוקים בהפרעות מערכת חיסון, אנשים המטופלים בסטרואידים, חולי סרטן ונשים בהריון.

 

אבולה

 

  • הסכנה: נגיף האבולה, ובן משפחתו – נגיף המרבורג, גורמים למחלה קשה שממנה אין כל מוצא: המדובר בנגיפים האלימים ביותר הידועים לאנושות, וגורמים למאה אחוזי תמותה אצל מי שנדבק בהן. הנגיפים עוברים במגע של פצע פתוח עם הפרשות גוף כמו דם או רוק. רוב הנדבקים הם לרוב בני משפחה או מטפלים של חולים. כעת קיימת התפרצות גדולה של וירוס מרבורג באנגולה, והתפרצות של וירוס האבולה בקונגו.

 

  • ההמלצה: אין כל חיסון ואין כל מרפא לנגיפים הקטלניים האלה, וההמלצה הגורפת היא חד משמעית: להימנע מנסיעה לאיזורי אנגולה וקונגו.

 

חזור למעלה
אירופה

אף שהאיחוד האירופי הציב סטנדרטים נוקשים גם למדינות מזרח אירופה בכל הקשור לבריאותם, הרי שהיבשת המערבית אינה נקייה מסכנות בריאותיות. למטיילים מומלץ לוודא כי התחסנתם כנגד טטנוס, הפטיטיס A ו-B.

 

Tic Born Encephalitis

 

  • הסכנה: איזורים כפריים במרכז ומזרח אירופה, עלולים להיות נגועים בנגיף המועבר על ידי עקיצת קרציה, וגורם למחלת TBE. המחלה גורמת תחילה לכאבי ראש, עד לירידה במצב ההכרה ומוות.

 

  • ההמלצה: מטיילים הנוסעים לאיזורים כפריים, צריכים לגשת ללשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות שם ניתן החיסון כנגד TBE.

 

חזור למעלה
אמריקה

כבר שנים רבות שאין דיווחים על התפרצויות של מגיפת הפוליו בדרום או מזרח אמריקה ולפיכך חיסון כנגד פוליו אינו נחוץ שם. שאר החיסונים לטיפוס הבטן, קדחת דנגה ודלקת קרום המוח מומלצים לנוסעים לכל האיזורים שם. אלה המטיילים בארצות הנגועות בקדחת צהובה, ובהן ברזיל, בוליביה, פרו ואיזורים לא עירוניים באמריקה, צריכים להתחסן גם כנגד קדחת צהובה.

 

חזור למעלה
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לפני הטיסה. כדאי להכין גם את הגוף
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים