"אם לא תבקשו פיצוי עכשיו - תקבלו עוד שנתיים"

ככה נערכים? 55 יום למועד ההתנתקות מתברר שמינהלת סל"ע מטפלת בפיצויין של 284 משפחות בלבד, מתוך כ-1,700 משפחות המתגוררות באזורים המיועדים לפינוי בגוש קטיף ובצפון השומרון. נתון זה מסרו היום (ג') ראש מינהלת ההתנתקות, יונתן בשיא, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, בהופעה בפני ועדת המשנה של ועדת הכספים.

משא ומתן מתנהל עם עוד כ-700 משפחות למעבר בקהילות שלמות, לאזור ניצנים למשל, אך המשא ומתן הזה נמצא בעיצומו, ולא ברור אם כל המשפחות יצטרפו להסדרים המוצעים. 

כהן אמר כי מאז פסיקת בג"ץ בנוגע לחוק פינוי-פיצוי, גבר קצב הפניות למינהלת. הוא צופה שהקצב יגבר עוד יותר לקראת הפינוי. אלא שאז, מסביר כהן, היכולת של המינהלת לטפל בפניות תקטן כי המפונה יידרש להביא הוכחות לגודל ביתו ומסמכים מהמועצה שכבר לא תתקיים. "שלא יתפלאו אחר כך אם ייקח להם שנתיים לקבל את הפיצוי", אמר כהן.

לדברי כהן, מינהלת סל"ע מטפלת כעת ב-284 תיקים של משפחות מפונים הנמצאים בתהליך לקבלת פיצוי. פיצויים אושרו ל-66 משפחות, ו-51 כבר קיבלו את הכסף. מתוך 284 התיקים, 20 הם של בעלי עסקים, חלקם מאזור ארז וחלקם מנווה דקלים.

לגבי המעבר כקהילה מודה מנכ"ל משרד ראש הממשלה שיש דיסאינפורמציה, "מספר האנשים בקבוצות השונות שאיתם אנו מנהלים משא ומתן, חלקו מתקדם, עומד על 700 משפחות. הדיסאינפורמציה גדולה מכמה סיבות בעיקר כי לחלק מהתושבים קשה לפנות או בגלל שיש חילוקי דיעות בתוך היישוב לאן ברצונם לעבור כמו במקרה ניסנית, שהוויכוח והבלבול בין התושבים הביא עד לתגרת ידיים".

בנוסף אומר כהן כי "יש טענה שהמועצה האזורית גוש קטיף מייצגת הרבה מאוד משפחות אך אנחנו לא קיבלנו הוכחה לכך חוץ מבתקשורת". לדבריו, הממשלה "עובדת בקצב מטורף", בכל הנוגע לקידום תוכנית ניצנים.

במחצית מהחקלאים בגוש יזנחו את המקצוע

ראש מינהלת ההתנתקות, יונתן בשיא, התייחס לבעיה שנוצרה מול החקלאים, "כי יש כמה עשרות חקלאים שביקשו קרקע חלופית, הממשלה גיבשה מודל שבאמצעותו מינהל מקרקעי ישראל יוכל לרכוש קרקע מחקלאים אחרים על מנת שחקלאי גוש קטיף יקבלו קרקע לחממות.

"כרגע יש שני אתרים, האחד של 1,000 דונם באזור קיבוץ זיקים והשני בגודל של 400 דונם סמוך לאזור התעשייה אשקלון". לדבריו, מתוך 160 החקלאים הנמצאים כרגע בגוש רק 60-80 ירצו להמשיך לעסוק בחקלאות.

נציג האוצר התייחס בוועדה לפסיקה בג"ץ ואמר כי השינויים שהכניס בג"ץ לחוק נאמדים בהערכה ראשונית בקרוב לחצי מיליארד שקלים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם (בייגה) שוחט (העבודה), אמר ש"העובדה שרק מספר קטן של מתנחלים הגיע על מנת לחתום על ההסכם נובעת מלחץ שמופעל עליהם על-ידי גורמים פוליטיים המתנגדים לפינוי. הממשלה עשתה מספר פעולות המאפשרות להגיע להסדרים כמו שכר דירה לשנתיים אולם העסק לא זז בגלל הפוליטיקה ולא בגלל הממשלה".

ח"כ חיים אורון (יחד) אמר כי "בישיבה התברר שהגופים והמינהלת מוכנים לפינוי. נסיונם של ראשי המתנחלים להציג מצב של ברדק מהווה ניצול ציני של מצוקות המתנחלים".

ח"כ בני אלון (האיחוד הלאומי) קבל על כך שמנכ"ל משרד ראש הממשלה מאיים, כדבריו, על המתנחלים, "זה לא מוסרי. חוק פיצוי-פינוי נותן ארכה של שנתיים, בהן יכולים המתיישבים לקבל את הפיצוי וזאת כדי שלא יהיו בלחץ. זה סילוף של החוק שיצא מהוועדה הזאת".