שונאים, סיפור הצלחה

אז ה"רעים" שוב ניצחו. לימור ואריאל ניצחו בסבב השני, אבל אנחנו חייבים להודות שהם היו ממש, אבל ממש פחות רעים מאשר בפרקים הקודמים. כנראה שכסאח בין בני זוג הוא בעצם מרכיב מנצח שמסייע למתמודדים בתחרות. "חוק שימור האנרגיה" כנראה פועל גם כאן, והאנרגיה של הכסאח מביאה לאנרגיה שמועילה בתחרות. יש עוד דוגמאות: בעונה הראשונה, כמעט כל הזוגות שהגיעו לגמר היו כל הזמן בכסאח - ניסים ושרון, רננה ואורית, חיים ונעמה. גם אבי וג'ולי מ"רצים לדירה", ה"רעים" שלהם, הגיעו כמעט עד לניצחון.

"אבל זה רק כמעט עד הניצחון", אני מקשה על פרקש, "בסוף אתה וחצב ניצחתם, ואתם לא הייתם בכסאח". פרקש מחייך את חיוכו הממיס ואומר: "נכון, הכסאח עוזר להגיע כמעט עד הניצחון, אבל הניצחון הולך בסוף לאלה שלא רבים ביניהם".

וכאילו אנחנו לא מספיק עצבניים גם ככה, שמנו לב שלימור ואריאל הם גם הצוות הכי עשיר בגמר, נכון לעכשיו. הם תרמו עד עכשיו סכום זעיר של 11,110 שקלים בלבד, בעוד האחרים מסתובבים עם חובות של מאות אלפי שקלים. הדבר היחיד שהיה יכול לעצבן יותר זה אם הם היו תורמים ח"י שקלים בכל פרק, וגם זה לפקודת "העמותה למען מורות שהן גם ברמניות ומדריכי פסיכומטרי". אגב, הם תרמו בכל פעם 5,555 שקלים, או כפי שהגדירה זאת לימור "חמסה חמסה חמסה חמסה". אנחנו חשבנו שזה יכול היה להיות סמלי אם היו תורמים 666 שקלים בכל פעם. (אולי בגמר).

אבל למען האמת, לימור ואריאל שיחקו אותה בפרק הזה. לימור הוכיחה בצורה ברורה שהיא מלכת הקומבינות, ואין לי ספק שאם כל התוכנית הייתה מורכבת ממשימות קומבינה, היא הייתה מגיעה בערך יומיים לפני כל שאר המתמודדים. רק לימור מסוגלת לזכור את שמות כל השכנים שמבשלים עבורה (מלי, משפחת חזן), לנשק אותם ולגרור אותם לשירה בציבור בחצות הלילה בחצר.

גם אריאל הפעיל צורת מחשבה לוגית ייחודית (טוב, הוא מדריך פסיכומטרי), וידע שלימור תתקשר לבעלה, ולכן הפעיל את מחלקת הטלמרקטינג של מקום עבודתו כדי לאתר אותו דרך מרקיד ריקודי העם מהפרק הקודם. לוגיקה יש לו, והוא גם ידע את שם בעלה ואת שם המרקיד שלה, רק חבל שהוא לא טרח לברר מה שם משפחתה של בת זוגו לתחרות, מה שהיה חוסך כמובן את כל הטרחה הזאת. בפסיכומטרי קוראים לזה "ידע כללי". כנראה שלימור צדקה כשאמרה בפרק הקודם שהם צריכים לעבוד על הזוגיות שלהם.

לך תחפש

הפרק חזינו לראשונה במשימת חיפוש שחזרה על עצמה. יוצרי הסדרה התאהבו כנראה במשימת החיפוש שבה המתמודדים צריכים לחפש זה את זה, והאמת – גם אנחנו. יש משהו מתעלל במיוחד במשימה שבה זורקים שני אנשים בחורים נידחים ואומרים להם לחפש זה את זה, במיוחד כשנותנים להם משקפת (או מגאפון) כדי לחפש מישהו שנמצא 15 קילומטר מהם. אנחנו מציעים שבסבב הבא ישימו אחד בחיפה ואחד בבאר שבע, ישאירו אותם עם כיסויי העיניים והם יצטרכו למצוא אחד את השני באמצעות מישוש.

יהודית ואירית הוכיחו שוב שחוץ מכישרון, ביטחון, יכולת ואמביציה צריך גם קצת מזל. את כל המרכיבים ברשימה היו להם, חוץ מטיפת המזל, ושלוש דקות שהפרידו בינן לבין הגמר. הבנות סיפקו לנו מספר קטעים בלתי נשכחים בפרק הזה, כמו למשל הגרסה הישראלית למפגש המרגש בין אנג'לינה ג'ולי לבראד פיט ("הנה אשתך מגיעה"), והקטע שיכול לקרות רק בריאליטי: מתנחלת משכנעת חבורת צ'רקסים למצוא דוגמנית ולהביא אותה למסגד. תקראו שוב את המשפט הזה ותראו כמה שזה הזוי.

הערות השבוע