המוצא האחרון - לא בבית המשפט
חברות הביטוח נוהגות להתיש מבוטחים ומחלקות התביעות הפכו לצינור מעבר לביהמ"ש. מקרה של מבוטח חברת הראל שסירבה לשלם לו הוצאות משפטיות הוא דוגמה קלאסית לכך
פעמים רבות התרענו על קלות הראש בה דנות חברות הביטוח בתביעות מבוטחיהן, עד שמחלקות התביעות הפכו למעשה צינור מעבר לבית המשפט. במקום לדון בתביעת המבוטח בכובד ראש, לכבד אותה כשצריך, או לדחותה עם נימוקים ענייניים ומלאים, מנהלות חברות הביטוח קרבות התשה נגד המבוטח.
בשלב ראשון הן דוחות את התביעה עם נימוק סתמי ובתוספת המשפט המפורסם "אין באמור לעיל כדי למנוע מחברתנו להעלות טענות נוספות". בשלב שני, כשהתביעה מגיעה לבית המשפט, הן מגישות כתב הגנה המכיל גיבוב של טענות. לעיתים המבוטח מגלה כי גם עצם לידתו שנויה במחלוקת.
כך קרה לניסים ג'רוס, סגן וממלא מקום בשכר של ראש עיריית שפרעם. כשנה וחצי לאחר מינויו, נקטו גורמים באופוזיציה מהלכים בתוך מועצת העיר וזו החליטה להדיחו ממשרתו. כדי להשיב לעצמו את משרתו, נזקק ג'רוס להליכים משפטיים. בין השאר, עתר לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט קיבל את עתירתו של ג'רוס והותיר את מעמדו על כנו.
ג'רוס הוציא סכומים נכבדים על ההליכים המשפטיים. עבור שכר טרחת עורכי דינו ועבור הוצאות משפט. חברת הביטוח הראל, ביטחה את ג'רוס בביטוח נושאי משרה ברשויות מקומיות, הכולל כיסוי הוצאות משפטיות.
ג'רוס פנה להראל וביקש שתכסה את ההוצאות המשפטיות שהוצאו להגנת על משרתו. אלא שבקשתו הושבה ריקם. עו"ד אלכסנדרה אייזנשרייבר, ממחלקת התביעות בהראל, כתבה לג'רוס כי בקשתו נדחית. "מדובר במאבק פוליטי שאינו מכוסה בפוליסה". זה הנימוק שהעלתה עורכת הדין במכתבה והקפידה להוסיף כי הראל שומרת לעצמה את הזכות לטעון טענות נוספות.
לג'רוס לא נותרה ברירה אלא להגיש תביעה נגד הראל. במשפט שהתקיים בבית משפט השלום בחיפה, זנחה הראל את נימוק הדחייה שרשמה עו"ד אייזנשרייבר במכתבה והעלתה שלל טענות אחרות: לא הודעת בזמן, לא אפשרת לי לפעול, פנית לבתי משפט שאינם מכוסים בפוליסה, צריך לנכות השתתפות עצמית עבור כל הליך וכיוצא באלה ממין הטענות.
אבל השופט דניאל פיש סירב לדון בטענות הנוספות. על פי הנחיית המפקח על הביטוח, חברת ביטוח מחויבת לפרט בכתב את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה. היא אינה רשאית להעלות מאוחר יותר נימוק דחייה נוסף אותו יכולה הייתה לטעון בהזדמנות הראשונה.
בתחום דיני הביטוח, קובע השופט, מכתב הדחייה מחברת הביטוח למבוטח תוחם את גבולות המחלוקת בין הצדדים. התכלית, מסביר השופט, היא לתת לציבור המבוטחים וודאות ביחס לעמדת חברת הביטוח. תכלית נוספת, עקיפה, להביא לכך שהפנייה לבתי המשפט תהיה מוצא אחרון לאחר שכל האפשרויות האחרות מוצו וכשלו.
בהתאם לכך, ובשונה מתחומי משפט אחרים, היקף המחלוקת מוגדר עוד מחוץ לבית המשפט. "חברת ביטוח אינה רשאית לירות יריית אזהרה לכיוון המבוטח במענה לפנייה לקיים את חוזה הביטוח ולשמור על חימושה העיקרי לקרב ההבקעה המתנהל בשלב חילופי כתבי הטענות במשפט".
נוכח הנחיית המפקח, קובע השופט, הראל לא הייתה רשאית להעלות בבית המשפט את הטענות שלא הועלו במכתב הדחייה. הטענות היו ידועות להראל. היה ביכולתה לבררן בשלב מכתב הדחייה. השופט מדגיש כי מכתב הדחייה נכתב על ידי עורכת דין ממחלקת התביעות של הראל. יש להניח כי הייתה מצויה ברזי המחלוקת. לא ניתן, מוסיף השופט וקובע, לנקוט בדרך של שמירת הזכות להעלות טענות בעתיד כפי שנעשה במכתב הדחייה.
לסיכום, את נימוק הדחייה שהופיע במכתב הדחייה הראשוני, הראל זנחה. נימוקים אחרים אין הראל רשאית לטעון. לכן קיבל השופט דניאל פיש את תביעתו של ג'רוס וחייב את הראל לכסות את הוצאותיו המשפטיות שנועדו להגנת משרתו.
הכותב הוא עו"ד המתמחה בנושאי ביטוח
