הטבעת נפלה
טבעת יקרה שנעלמה בזמן בדיקה בטחונית בשדה דב, היוותה עילה לתביעה מצידה של האישה שאיבדה אותה. היא פוצתה ב-2,500 שקל
"הניחי את חפציך האישיים בקופסה", אמר הבודק הבטחוני בשער הכניסה לשדה דב לש', שהגיעה אליו כדי לטוס לעין יהב. ש' צייתה להוראה, אבל הגלאי האלקטרוני שדרכו עברה, השמיע במהלך הסריקה צפצוף מחשיד. הוא שב והתריע גם לאחר שהורידה, לדבריה, את הטבעת שענדה, ואז הורו לה להמתין בצד לקצין הביטחון. הלה בא ואישר את כניסתה וש' עברה את הסף, אספה את חפציה - וגילתה שהטבעת שלה חסרה.
היא התלוננה על אבדנה בפני אנשי הביטחון ואלה לא ידעו לומר לה מה עלה בגורל הטבעת. הם ערכו חיפושים, ניסו לבדוק שמא היא נלקחה בטעות על ידי נוסע אחר, אבל העלו חרס. הטבעת לא נמצאה.
ש' ביקשה מרשות שדות התעופה לפצות אותה על אבדן הטבעת ולא נענתה. בצר לה פנתה לבית המשפט לתביעות קטנוות בתל אביב וביקשה את התערבותו. " לטבעת", טענה בתביעה שהגישה, "היה ערך סנטימנטלי". היא סיפרה כי קיבלה אותה מתנה מאביה שבינתיים הלך לעולמו, והציגה במהלך הדיון בבית המשפט הערכת שווי של תכשיטן לפיה השווי של הטבעת הוא 780 דולר.
רשות שדות התעופה ביקשה לדחות את התביעה. החוק, טען בא כוחה, מעניק לנתבעת ולעובדיה חסינות מפני אחריות פלילית או אזרחית בגין מעשים שנעשו בהתאם לאמור בחוק. עוד טען, כי "אין כל ראייה לרשלנות מצד הנתבעת ואין ראיה שהתובעת הניחה את הטבעת בקופסה."
השופט, ישי קורן, שדן בתביעה דחה את טענת הנתבעת באשר לחסינות המוענקת לה, וחייב אותה לשלם לתובעת פיצויים בסך 2,500 שקל ועוד 500 שקל הוצאות משפט. "החסינות המוענקת בחוק", כתב בהחלטתו, "אינה כוללת מעשי רשלנות. החוק אינו מקנה חסינות מפני ביצוע רשלני של עבודת הנתבעת, ואם במסגרת הבדיקות הביטחוניות גורמת הנתבעת נזק שלא לצורך, במזיד או ברשלנות, הרי שהיא חבה לפצות את הניזוק".
בנימוקים לפסק הדין כתב השופט, כי שוכנע שהתובעת הניחה את הטבעת יחד עם חפציה האחרים בקופסה שמסרו לה אנשי הביטחון על פי הוראתם, ושהטבעת לא הוחזרה לה. הטבעת, ציין, אבדה בשעה שהייתה בשליטת אנשי הביטחון ובאחריותם, ומרגע שנמסרה לידיהם דינם כדין שומרים כלפי התובעת, והם חבים באחריות בגין אבדן הנכס מחמת רשלנותם".
(ת"ק 1024/05 )
מומלצים
