בכל זאת, כמו ליברפול

בהגרלה שלפני המשחק מול אירלנד זכה אבי נמני לבחור לאיזה שער הנבחרת תתקוף. הוא שאל את אברהם גרנט שסימן לו "עם הרוח". שתי דקות עברנו בשלום, כשאריק בנאדו לא נזהר ובמזל עבירה שלו ברחבה לא הפכה לפנדל. אבל המזל לא היה לצידנו בדקה החמישית, כשדודו אוואט עזר לאיאן הארט להבקיע את הראשון.

הטירוף של הקהל האירי, עם היכולת המושלמת של השחקנים האירים, הביאו לשער השני, שנבע מבלבול במרכז ההגנה, למרות ששיחקנו עם שלושה בלמים. כמי ששיחק בליגה האנגלית, מסוכן להוסיף בשלב כזה חלוץ, כי זה עלול היה להביא לקריסת המערך. מצד שני, לא היתה שום פעולה מצידנו שתסכן את שער אירלנד, ולכן למרות הסיכון, התבקש חילוף התקפי.

השער הנפלא של אבי יחיאל החזיר את הנבחרת למשחק, כיוון שהוא הימם את האירים ועשרות אלפי אוהדיהם, שלא חלמו על ספיגה לאחר פתיחה רצחנית שלהם. פתאום 1,000 האוהדים מישראל נשמעו במגרש יותר מעשרות אלפי האוהדים האירים, וזה הוסיף למוטיבציה של השחקנים של גרנט, שבמהרה נכנסו לטירוף כפי שהאירים היו בתחילת המשחק. במצב של 2:0 אמרו לי בציניות אוהדים אירים שישבו לידי: "אל תוריד את הראש, כי גם ליברפול חזרו מ-3:0 נגד מילאן". אמרתי להם: "אני יודע מי זאת ליברפול, שיחקתי שם, אבל פה זה לא יכול להיות. נבחרת ישראל היא עדיין לא ליברפול".

כשנמני בכל-זאת הישווה בתוספת הזמן של המחצית, הסתכלתי לעבר אותם אירים שהיו בשוק מוחלט. אמרתי להם: "כן, זה יכול לקרות. אנחנו לא האמנו למה שקרה לליברפול, ואני עדיין לא מאמין למה שקרה לנבחרת ישראל. כנראה שהכדורגל מפתיע אותנו בכל פעם מחדש". כמו שגרנט הכין את הנבחרת והעמיד את השחקנים על המגרש, קיווינו לתיקו. התיקו הזה בא בהרבה מאוד מזל, אבל גם עם הרבה אופי ונחישות, כיוון שכמו שהמשחק הזה נפתח, אני מכיר נבחרות שהיו מסיימות בתבוסה.

מגיע כל הכבוד לגרנט ולשחקנים על התוצאה שרצינו. עם סידרה כזאת של תוצאות מחמיאות עד כה, בהחלט אפשר להאמין שניתן להפתיע בשווייץ ואולי לעלות למונדיאל אחרי 36 שנה. כי למוטל'ה כבר נמאס שידברו כל הזמן על השער ההיסטורי והיחיד שכבש במונדיאל.

ומחמאות גם לנבחרת הצעירה של גיא לוי, שהצליחה לזכות בנקודה מנבחרת אירית מצוינת. אמנם, כאן אנחנו הובלנו בשני שערים ואיבדנו את הפיגור, אבל הוכחנו משחק טקטי מצוין, ולמרות יתרון מוחלט של האירים במחצית השנייה, עמדנו כבוד ואפילו היינו קרובים לניצחון, אלמלא החמצה של לירן כהן בדקה ה-86.