בודפשט - האימפריה מכה שנית

כשאני חושב על טיולי האחרון לבודפשט, שנערך לפני מספר חודשים, הדבר הראשון שצץ לו בעיני רוחי הם פפריקה ופלפלים. והרבה. בכל הגדלים, טחונים דק, קצוצים גס, בשרשראות או בזרים, טריים או מיובשים, חריפים יותר וחריפים פחות - הצבע האדום מקיף אותך מכל הצדדים ונלחם בהצלחה בניחוחות השום, בהררי שומן מבושל או מטוגן, באשכולות הנקניקים ובמגדלי העוגות.

למה נזכרתי בטיול בודפשט, דווקא עכשיו? מעשה שהיה כך היה:

לפני מספר חודשים החלטתי ברוב אומץ לקחת את הגברת (זאת שבאוגוסט מתכסה בפוך) לטיול של סוף חורף. בדרך לבודפשט רכשתי מצלמה דיגיטאלית. כמו כל "דביל" טכנולוגי פניתי למוכרת הצעירה והדי משועממת (מדובר היה בטרום עונת הנסיעות) ואמרתי לה בכנות "אני רוצה מצלמה דיגיטאלית, הכי טובה ומהר. לפני שאשתי תגמור את המסלול הקבוע בדיוטי".  "אין בעיה אדוני, זו מצלמה מצוינת במחיר טוב", נקבה הילדה סכום דולרי שעקב שעה המוקדמת נראה לי נמוך בצורה מחשידה. "אין משהו יותר טוב?", שאל הדביל. פרצופה העייף עטה חיוך, כמו של דייג שהעלה דג שמן במיוחד בחכתו. "בוודאי אדוני", השיבה בנימוס והצביעה על מצלמה בגודל מפלצתי שמחירה היה יותר מכפול. מכיוון שהיה ברור לי שבמצלמות הגודל כן קובע, הסכמתי בשמחה, ארזתי בזריזות, הוספתי מטען דיגיטאלי עם אורגן אורות מרצדים הנותן לך בכל שנייה חיווי מדויק על מצב הבטרייה, כרטיסי הרחבה שיספיקו לי לכ- 500 תמונות, רצועה, חצובה ונרתיק אופנתיים. שילמתי סכום שהתקרב לעלות הטיול הזוגי בבודפשט, קיפלתי בזריזות את החשבונית, לפני שתגיע אוכפת החוק ונחתתי בבודפשט רק היום, כמה חודשים אחרי כן, העברתי בהצלחה ולבד (טוב, האמת, נעזרתי בחבר טלפוני) את התמונות למחשב וכך נזכרתי.

היו אלה ימי השלג האחרונים, העיר קיבלה אותנו במעטה לבן, בשווקים ססגוניים ובמיליון מסעדות שמתאימות לכל תקציב וטעם. הגולאש ההונגרי על סוגיו השונים שעשוי בקר, חזיר או עוף או בצורת מרק ולצדו נטיפי בצק הדומים לניוקי או תפוחי אדמה. הגולאשים היו טובים כמעט בכל המקומות ישר שמתי לב שבניהם לבין הגולאש הצה"לי אין שום דמיון. הנה מספר כללים שמתאימים לכל סוגי התבשילים ההונגריים, גם לאלו שלא נקראים גולאש:

• היחס בין הבצל לבשר צריך להיות אחד לאחד.
• נשתמש רק בפפריקה מאיכות טובה, אבקה או משפופרת (לעיתים ניתן להשיג שפופרות פפריקה במעדניות).
• ניתן לשלב גם פפריקה מתוקה, אבל הגולאש חייב להיות פיקנטי,
• אסור לחסוך בזמן הבישול - יש לתת לבשר להתבשל על אש קטנה כשעה וחצי עד שעתיים אפילו עם זה עוף.
• כמו כל סוגי התבשילים ברוטב - הגולש יהיה הרבה יותר טעים למחרת.
  

זוהי הגרסה הפרטית שלי לגולאש, שמבוססת על מתכון הונגרי אותנטי של השף של מסעדה שנקראת "שייקספיר קפה". הגולש שלו, היה הכי פחות כבד והוא מתאים גם לימי הקיץ.

1.2 ק"ג בשר בקר (שריר הזרוע או שייטל) חתוכים לקוביות בגודל 2 על 2

 1.2 ק"ג בצל קצוץ גס

10 שיני שום קצוצות בסכין

200 גרם שומן אווז גולמי (אפשר להמיר בחצי כוס שמן זית)

1 כפית גדושה פפריקה מתוקה, מצוינת

1 כפית מחוקה פפריקה חריפה (אפשר להמיר בצ'ילי גרוס)

3 פלפלים ירוקים חתוכים לקוביות גסות

1 כף רסק עגבניות

2 עגבניות מגורדות בפומפייה גסה, ללא קליפה

מעט מלח

1 כפית שטוחה סוכר

1/2 כוס מרק בשר

1/2 כוס יין אדום

3 כפות קמח

1. הכנה פשוטה וקלאסית - מזהיבים את הבשר היטב מכל הצדדים בשומן האווז. מוסיפים את הפפריקה ובצל, ומבשלים יחדיו כעשר דקות. מוסיפים את השום, מפזרים את הקמח ובוחשים מספר דקות. אחרי מספר דקות מוסיפים את המרק והיין ומבשלים כחמישים דקות.
2. במחבת נפרדת, מטגנים במעט שומן את הפלפלים, מוסיפים את העגבניות המרוסקות, ורסק עגבניות, הסוכר והמלח ומבשלים כשש דקות יחדיו.  
3. מעבירים את כל הכבודה לסיר, ממשיכים לבשל עד שהבשר מתרכך, משפרים תיבול ומכניסים למקרר. למחרת מחממים בסיר (מי שרוצה, מוסיף עכשיו את השמנת המתוקה), על סף רתיחה.
   

הערות:

• חשוב מאד לבשל את הגולאש בסיר עם תחתית עבה, שכן הסוכרים שבעגבניות ובפלפל יכולים להחרך - זו גם הסיבה שמומלץ לבחוש מפעם לפעם.
•  אם נגיש את הגולאש עם ניוקי הכי פשוטים שיש, או עם תפוחי אדמה צעירים מבושלים במים זה יהווה תחליף לא רע לבצקניות ההונגריות.
• אלתורים: ניתן לרענן את הגולאש במעט גרידת לימון וגבעולי סלרי קצוצים דק, לפני ההגשה. ניתן להוסיף 150 גרם בייקון או חזה אווז מעושן בזמן הבישול.
  

הבראנץ של מלון מרידיאן מציע עסקת חבילה שכוללת מזון מעודן, שמוגש בשפע, אווירה נפלאה ומוסיקה.המלון, שנמצא במיקום מצוין, מציע בכל יום ראשון בין 12:00 ל- 15:00 מזנון בראנץ' שמכיל כל מה שגרגרן כמוני יכול לחלום עליו:

מנקניקיות ובייקון ועד תבשילי אייל, מגולאשים (טוב זו בכל זאת הונגריה), ועד ירקות, דגים צלויים, מבלי לשכוחתוספות מכל המינים והסוגים, והכל באווירה יוקרתית שמלווה במוזיקה מתאימה. השמפניה והיין חופשיים ונשפכים כמים, הנשים לבושות במיטב המחלצות, הגברים מהודרים ומנומסים מלצר בשרות אישי, וכמעט ניתן לחשוב שהאימפריה חוזרת שנית, ושאוטוטו יופיע הקיסר פרנץ יוזף. 

חברים, לא למהר. תכננו את כיבוש המזנונים בחכמה. כמו כל מבצע צבאי מוצלח יש להתחיל בסקירה של השטח, איסוף מודיעין וחלוקת גבולות גזרה. יש להחליט מי אחראי על מה, מי תוקף ומי שומר. זכרו, לרשותכם שלוש שעות. אם לא תקפידו על כל אלה - תגיעו כמוני מובסים לקינוחים. במזנון המנות האחרונות תוכלו למצוא ייצוג לכל אחת מהעוגות ודברי המתיקה שיש לעיר הזאת להציע (כארבעים סוגים לערך).  אגב, הברנאץ' הזה עולה כמו ארוחה במסעדת סושי ממוצעת בארץ.

נ.ב.

כרגע ראיתי בצילום את פרצופי מעוות, כאילו חזרתי מביקור של רופא שיניים, ונזכרתי להזהירכם שבחלק מהמקומות יש על השולחן ממרח פפריקה שנראה בלתי מזיק בעליל, אבל מי שטועם אותו מאבד כל תחושה בפיו ל- 24 שעות, שכן בהשוואה אליו סחוג תימני מרגיש כמו ריבת פטל.