"איך זאת היתה עם 30 גברים ואת רק עם 20?"

עוד הוכחה לקשר שבין המצוקה הכלכלית להתגברות הפשיעה: יותר ממחצית הנערים העוסקים בזנות אינם הומוסקסואלים, אלא מתדרדרים ל"מקצוע" כתוצאה ממצוקה כלכלית. כך חשפה אתמול (ב') יו"ר מכון "תודעה", לאה גרינפטר גולד, בדיון שנערך בוועדה לזכויות הילד בכנסת והוועדה למאבק בסחר בנשים. במכון, המטפל בנושא הזנות, מספרים על האמצעים לניצול הנשים העוסקות בתחום, בין השאר באמצעות אחראיות בבתי בושת שמעודדות תחרות.

לדברי גרינפטר גולד, לא ניתן לקבל מספרים מדוייקים על תופעת הנערים היורדים לזנות בתל-אביב, אך ידוע שמאות נערים עוסקים בכך. גם בירושלים עוסקים בזנות מאות נערים. הנתונים כלולים בדו"ח השנתי על מצב הזנות והסחר בנשים בישראל, שהגיש מכון "תודעה" לוועידת זכויות

 האדם ה-61 של האו"ם. מהדו"ח עולה שהמצב הכלכלי הקשה מוביל יותר נשים ישראליות להידרדר לזנות.

עוד עולה מהדו"ח כי הביקוש לזנות ופורנוגרפיה דרך אתרים באינטרנט וחוברות בקיוסקים פשט בקרב צעירים ונוער. הנוער בישראל קונה יותר שירותי מין. השלטונות ובעיקר משרד החינוך אינם מנסים להתמודד עם התופעה בצורה רצינית.

כותבי הדו"ח טוענים ש"מרבית המשאבים שהוקצו במשרדי הממשלה לטיפול בנוער מנותק ובמצבי סיכון מוקפאים בשל חוסר תיאום ומלחמות פוליטיות". רוב נפגעות הסחר המיני עדיין מוגדרות כשוהות בלתי חוקיות ומגורשות. רק מספר מצומצם מבין המעידות נגד סוחריהן, מקבלות פיצוי הולם על הנזק והסבל שחוו. בנוסף ישנה עליה חדה במחלות המועברות ביחסי מין, בעיקר זיבה וקלמידיה. 

כשצריך כסף, יורדים לזנות

אמיאלה קאופמן, רכזת מכון "תודעה", מספרת על מקרים קשים שבהם היא נתקלת במהלך עבודתה. "שוחחתי עם נער צעיר, שעובד בזנות בגן החשמל. הוא מספר שהוא עושה זאת רק בגלל בעיות כלכליות. הוא אינו הומוסקסואל, אך בגלל שסבתו צריכה לקנות תרופות הוא עובד בגן. גם לאחר שהוכה ונשדד באחד מימי עבודתו בגן, הוא חזר לעבודה בגלל המחסור בכסף. כשצריך כסף הולכים לעבוד".

קאופמן מסבירה כי גיל הכניסה לזנות בקרב בני הנוער הוא 14 ושמאוד קשה לשכנע את אוכלוסיה זו לצאת מהעיסוק בזנות: "בין 70-90 אחוזים מהעוסקות והעוסקים בזנות עברו התעללות מינית בילדותם. הם הורגלו מלכתחילה לכך שהם אובייקט מיני ושאהבה מלווה באלימות פיזית קשה. לפיכך הם מוציאים בזנות תחליף למשפחה. בשנים הראשונות הכל סבבה, שמשלמים להם על מה שפעם לקחו מהם באלימות. בפועל, הם הופכים למכורים לזנות ולעיסוק בה".

נשים במצוקה כלכלית הנתקלות במודעות בעיתונים המחפשות מסז'יסטיות למכון הופכות להיות גם כן קורבנות. קאופמן מספרת על נשים רבות שעוברות התעללויות מצד מעסיקן, הלקוחות, ופקידות הקבלה במקום. "נשים עונות למודעות כשהן חייבות כסף. מי שנשאבות לעולם הזה הן נשים שעברו בילדותן התעללות.

"הסרסורים מזהים באופן מידי מי יכולה להיות זונה טובה. מי יכולה להגיע להרס עצמי. אחת הנשים סיפרה שהן חוות אלימות והתעללות פסיכולוגית מפקידות הקבלה ומאחראיות המשמרת במכונים. הן מדרבנות אותן לעבוד על-ידי תחרות - 'איך זאת היתה עם 30 גברים, ואת רק עם 20? לא תקבלי בונוס'. האחראיות מקבלות אחוזים מכל לקוח. מישהי סיפרה שבאחד מימי עבודתה היא דיממה קשות ורצתה ללכת אך האחראית לא נתנה לה לצאת כי היא רצתה לקבל את האחוזים שלה.

"למחרת, האשה ניגשה להגיש תלונה במשטרה, אך שם השיבו לה שאין עילה להגשת תלונה כי היא לא נקראת 'אשה נסחרת', משום שהיא ישראלית. במשטרה יש אבחנה בין נשים ישראליות לזרות בכל הקשור לזנות. לא קולטים שגם אשה ישראלית יכולה להיות קורבן, שגם אותה כלאו במכון והרעיבו אותה. שגם הרופא שהזמינו למכון אנס אותה ושהכריחו אותה לקנות תרופות וויטמינים יקרים מאנשי מכירות שהגיעו למכון".

תוכנית: להילחם בצרכני שירותי המין

הדיון בכנסת נסב סביב השאלה האם הסחר בנשים בישראל משפיע על כניסתן של נערות וקטינות למעגל הזנות. בדיון שהתקיים בכנסת עלה ש"יש קשר ברור בין תופעת הסחר בנשים בישראל לבין התרחבות מעגל הנערות והנערים במצוקה שעוסקים בזנות".

יו"ר מכון "תודעה" המליצה לגבש תוכנית חומש להפללת קוני שירותי מין: "השלב הראשון וההכרחי בתוכנית הוא בניית מערך תמיכה כולל בנפגעים המבקשים לצאת מהזנות ובמקביל, מסע הסברה לדה-לגיטימציה של קניית שירותי מין.

"למרות השינוי בגישה מצד מקבלי ההחלטות והחרפת המאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, תופעת הזנות נזנחה, כתוצאה ממגמה מדאיגה של השלטונות להתעלם מהזנות המקומית ולהתמקד רק בסחר בנשים. מול מדיניות פיננסית אכזרית המוטמעת על-ידי הממשלה, הגיע הזמן לשקול מחדש את מדיניות ישראל בנוגע לתעשיית המין המקומית. חברה אנושית חייבת זאת לעצמה כדי להבטיח את המשך קיומה".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ רן כהן, אמר ש"יש קשר הדוק בין הבעיות הכלכליות הקשות של החברה הישראלית וההידרדרות הערכית לבין העיסוק בזנות בקרב בני הנוער וקטינות". לדבריו יש צורך בטיפול שורש מערכתי למיגור התופעה.