האוסף של "בייסמנט ג'קס": מוצלח וסוחף
אחרי שלושה אלבומים קיבץ הצמד המצליח את מיטב להיטיו לאוסף מצוין
"they took house music and fucked it in the ass", כך מגדיר די.ג'יי ארמנד ואן הלדן את המוסיקה של "בייסמנט ג'קס", ציטוט שמופיע בתוך עטיפת אוסף הסינגלים החדש של הצמד.
שניות אחדות לאחר שאני פוצח בהאזנה ל-red alert, הסינגל שמיצב אותם במרכז סצינת הדאנס, אני מבין על מה הוא מדבר. לא חשבתי אף פעם שאפשר לדבר על מוסיקת האוס במונחים לוהטים כאלה, אבל הקלות שבה הג'קס מצליחים לשלב אלמנטים של אלקטרו, רוק,לטינו, היפ הופ, וכמעט כל סגנון שרק עולה על דעתכם, מעוררת הערכה, גם אם זו לא בדיוק המוזיקה הכי רצינית בעולם.
האוסף של בייסמנט ג'קס יוצא אחרי שלושה אלבומים (רמאדי, רוטי וקיש קאש) שזכו לפרסים והכרה רבה בתחומם - תוך ניסיון לצמצם לדיסק אחד את רגעי השיא של הצמד. יכול להיות שעבור הרכבים מסוימים זה עיתוי מוקדם מדי, אבל במקרה הנ"ל האוסף מוצדק, הקטעים מתחברים ומספקים רגעי שיא.
האוסף ערוך לא רע ונבנה בהדרגה כמצופה. בכלל, כמה גרוע כבר אפשר לערוך אוסף סינגלים שכל אחד מהם מזיז ת'תחת יותר מהשני? קשה לאכזב כשדיסק נפתח עם שירים כמו red alert, good luck ו-romeo.
לאוסף הסינגלים נוספו שני קטעים חדשים: you don't know me ו- oh my gosh. באופן מפתיע, גם ב-oh my gosh הם הצליחו לדחוף גיטרות אקוסטיות לפזמון בצורה טבעית לצד הסאונדים האלקטרונים בשאר השיר. שלישיית הסינגלים הבאה אהובה עלי במיוחד, bingo bango הלטיני, where's your head at המפוצץ, שהצליח להידחף לכל אוסף דאנס אפשרי כשיצא, ולאחר מכן rendez-vu שלמעט הווקודר הקצת מאוס עושה את העבודה בסך הכל.
Jump and shout ו-lucky star מתובלים ברגא והיפ הופ בהתאמה, האירוח של דיזי ראסקל באחרון הוא אחד המוצלחים מתוך האלבום קיש קאש. הרמת ההילוך מושלמת עם plug it in, שתמיד נשמע לי כאילו שסוף סוף הם הגשימו חלום והזמינו את פרודיג'י להפקה משותפת באולפן.
הסינגל הראשון ששחררו לאוויר העולם, flylife, נדחק לסוף הדיסק, ומעיד על השדרוג שעשה הצמד הזה מאז הוצאתו. אמנם בסינגל הזה הם גילו ניצנים של ייחוד אבל נשמעו עדיין כמו עוד אחד מהרכבי ההאוס שבאים, מוציאים סינגל ונעלמים.
העטיפה הצעקנית של אוסף הסינגלים החדש היא מסיבה בפני עצמה, כפי שאתם יכולים לראות. המוסיקה של הצמד צעקנית לא פחות, דחוסה ותובענית. בסיכומו של דבר, האוסף הזה מיועד במיוחד למי שבמשך השנים התלבט אם לרכוש את האלבומים ולא היה החלטי מספיק, ומספק רגעים לא מעטים של הנאה קופצנית למי שלא מפחד מכאבי ראש לו ולשכנים.
