האנדרטה לזכר קורבנות השואה נחנכה בברלין
עשרות פוליטיקאים הגיעו לטקס חנוּכת האנדרטה, שהקמתה לוותה בחילוקי דעות רבים. יו"ר הפרלמנט הגרמני: ""אתר הזיכרון הזה מסמל את הפשע האיום ביותר, הנורא ביותר, של גרמניה הנאצית. הוא מסמל את ניסיונה להשמיד עם שלם"
בברלין, בירת גרמניה, נחנכה היום (ג') האנדרטה לזכר קורבנות השואה. עשרות פוליטיקאים גרמנים, יחד עם ראשי הקהילה היהודית בעיר, הגיעו לטקס חנוכת האנדרטה, המורכבת מ-2,700 אבנים שהוצבו כמבוך ליד שער ברנדנבורג.
קנצלר גרמניה, גרהרד שרדר, פתח את הטקס, בו נטל חלק גם נשיא הפרלמנט, וולפגאנג תירזה. תירזה, שנאם בשם חברי הפרלמנט, אמר כי הקמת האנדרטה היא הוכחה לכך שגרמניה מנסה להתמודד עם עברה. לדבריו, "אתר הזיכרון הזה מסמל את הפשע האיום ביותר, הנורא ביותר, של גרמניה הנאצית. הוא מסמל את ניסיונה להשמיד עם שלם".
הארכיטקט האמריקני שהופקד על עיצוב האנדרטה, פטר אייזנמן, אמר כי הוא מקווה שתושבי ברלין יעברו בין אבני האנדרטה מדי יום, כחלק משגרת חייהם. "אני מקווה שאנשים ישתמשו בנתיבי האנדרטה כדרך קיצור, כחווייה יום יומית", אמר. "אני לא רוצה שיתייחסו למקום אל מקום קדוש".
אייזנמן אף דחה מכל וכל את הטענות לפיהן האנדרטה הוקמה מאוחר מידי, 60 שנים לאחר הניצחון על גרמניה הנאצית. לדבריו, "בעוד מאה שנים אף אחד לא ישאל אם זה היה מאוחר מידי. עבורי, עדיין מוקדם".
שנים של חילוקי דעות
חנוּכת האנדרטה מתאפשרת לאחר שנים של עיכובים וחילוקי דעות בנוגע לעיצובה ולאופן בנייתה. תומכי העיצוב הנוכחי טענו כי האבנים הגדולות יעמדו במרכזה של ההווייה הברלינאית, ואילו מתנגדיו טענו כי מדובר במיצג אבסטרקטי מידי, שלא מציג כראוי את המטרה לשמה הוקם.
חלק גדול מהויכוח הציבורי שהתעורר היה בגלל השם של האנדרטה: "אתר ההנצחה ליהודים הנרצחים של אירופה". בנוסף, טענו מבקרי האנדרטה כי היא לא מציינת את זכרם של הלא-יהודים שנספו בשואה. מנגד, טענו בקהילה היהודית כי האבסטרקטיות של האבנים, וחוסר הסממנים הדתיים, הופכים את האנדרטה ל"לא יהודית מספיק".
אבני האנדרטה הוצבו על שטח של 19 קילומטרים רבועים, באזור שהפריד בעבר בין גרמניה המזרחית למערבית. המבקרים במקום יכולים לעבור בקלות בין האבנים הגדולות - לכל אחת מהן גודל וצורה משל עצמה.
האבנים רוססו בחומר דוחה-גרפיטי, על-מנת למנוע מניאו-נאצים ושאר ונדליסטים להשחית את האנדרטה. אך גם על ריסוס זה לא הצליחו תחילה מתכנני אתר הזיכרון להסכים ביניהם. בתחילה טען אייזנמן כי גרפיטי דווקא יכול לתרום להעברת המסר. מאוחר יותר התגלה כי החברה המייצרת את חומר הריסוס היא אותה חברה שבעבר סיפקה את הגז בו השתמשו הנאצים במחנות ההשמדה.
