אני מקנא

קודם כל, נוציא את כל התסכולים מהמערכת. אז ככה: אם בתוכנית שלנו הייתה אפשרות לתחרות "ראש בראש", אין לי ספק שנדב ואני היינו מגיעים ראשונים. תחרות ה"ראש בראש", אחד החידושים שנוספו לחוקי "סוף הדרך" בעונה השנייה, מאפשרת לזוגות המפגרים לצמצם פערים ואף לעקוף את הזוגות שלפניהם באמצעות תחרות ישירה זה בזה.

בעונה הראשונה, המקומות היחידים שבהם ניתן היה לעקוף היו משימת הקומבינה ומשימת החיפוש. בשאר המשימות נאלץ כל זוג להמתין עד שהזוג שלפניו יסיים את המשימה ורק אז להתחיל אותה, ואלה בדיוק היו המקומות שבהם נדב ואני נפלנו. כמובן שאין לי שום דרך להוכיח את הטענה הזאת, וסביר להניח שאין לה שום אחיזה במציאות, אבל עובדה היא שכשישבתי מול המסך וצפיתי בפרק הפתיחה של "סוף הדרך 2", לא הפסקתי לסנן לעצמי (אשתי דווקא טוענת שצרחתי את זה בקול רם): "אח, אילו רק הייתה לנו הזדמנות ל'ראש בראש' הייתי מעיף את נעמה למים בקלות ('ואם זה היה מול נסים?' הקשתה אשתי)".

גם ה"מוקש" הוא חידוש בחוקי התחרות. אצלנו אמנם הוא הופיע בסבב הגמר, אך כעת הוא נמצא בארסנל התחמושת של המתמודדים כבר מתחילת הדרך, כיף להם. בכלל, אני לא מתבייש להגיד שאני מקנא בכל אחד ואחד ממתמודדי העונה החדשה. הייתי שמח עכשיו, ברגע זה, לעזוב הכול ולהצטרף אליהם בגובה, במים, בבוץ, באבק ובחיפוש המייאש אחר המעטפה הבאה, והם גם רודפים אחרי מיליון שקלים ולא אחרי ג'יפ, עוד חידוש מעניין (אבל שזה יתסכל את חצב ואריאל, אני אישית מעדיף להפסיד ג'יפ מאשר להפסיד מיליון שקלים).

ענו על הציפיות

ולענייננו – שמונת המתמודדים בסבב הראשון של העונה השנייה ענו על כל ציפיותיי, ואף מעבר להן. הזוג שהגיע ראשון ביום הראשון הוא ישאל ואוהד, ובכך הם הותירו את נדב ואותי כזוג הגברי היחידי בתולדות "סוף הדרך" שמעולם לא הגיע ראשון, באף יום של התחרות (אפילו גרי וקובי הגיעו ראשונים פעם אחת). ישאל, החוזר בתשובה, ברסלבר גם הוא, מלא שמחת חיים ואמונה, ואוהד התל-אביבי (ממתי "תל-אביבי" הפכה תכונה?), שזורם עם בן זוגו בלי תאקלים מיותרים, הפגינו יכולת מרשימה בכל שלבי התחרות וכמעט שלא עשו טעויות. אם הם ימשיכו ככה, יש סיכוי לא קטן שנראה אותם בשלב הגמר.

מי שיכולות להרוס להם את החגיגה הן צמד השדות, רעות ויהודית. רעות, סטודנטית למשפטים ולכלכלה ויהודית, שהיא למיטב ידיעתי החרדית הראשונה בעולם שמופיעה בתוכנית מציאות, עושה שירות מופלא למגזר שלה בהופעתה המקסימה ומלאת האנרגיה, הגיעו למקום השני, ובצדק. אמנם תחרות ה"ראש בראש" סיכנה את מעמדן, אבל הן הצליחו לחזור לתחרות, ובגדול. לפחות על פי הפרק הראשון, ואני לא חותם שזה יישאר ככה, הן מוכיחות שאפשר להיות צמד בנות נחמדות (מי אמר "לא ביצ'יות"?) ולהצליח.

ציפי ומידן הפתיעו, אותי לפחות, והגיעו למקום השלישי והמכובד (אבל רק כשמדובר ביום הראשון) ציפי, דתייה "אחרת", כפי שהגדירה את עצמה, ומידן, שמראה שגם חילוני בן 25 יכול להיות נשוי פלוס ילד (עד עכשיו רק המשתתפים הדתיים מתחת לגיל שלושים התגעגעו בלילות לצאצאים), קצת התברברו, קצת נפלו בכושר ובשיווי משקל, אבל שיחקו אותה בסוף ועקפו, איכשהו, את הגר ואלישע. אחד הקטעים שהכי נהניתי מהם בפרק היה החיבוק האמיץ שהעניקה ציפי לצ'יקו – החבר השלושים במשפחה הקיבוצניקית שהיה חסר לצילום. אם נוסיף את זה לחיבוק שקיבל מידן בסוף, הרי שאין מנוס מלהגיע למסקנה שציפי היא בחורה מחבקת.

הגר ואלישע, הזוג שהודח ראשון ב"סוף הדרך 2", הוכיח שוב שבמירוץ מסוג זה אתה יכול להיות טוב, אפילו טוב מאוד, אבל טעות אחת קטנה מספיקה כדי לחרוץ את גורלך. לחפש חמולה בדואית באמצע הלילה? למה? אני בטוח שכשהחבר'ה שפיתחו את המשימות המציאו את משימת הקומבינה הזאת, הם שיערו שרוב המתמודדים ירוצו לחפש אולם אירועים קרוב. גם חדר האוכל של הקיבוץ היה רעיון נחמד, אם כי לא נטול סיכון. אין לי ספק שגם הם הופתעו מ"ההברקה" של הצמד המפסיד. יש אמנם קסם מסוים ברעיון, במיוחד כשהוא בא מפי מי שחי בקביעות בשכנות לערבים (אלישע הרי מתגורר בדרום הר חברון), אבל זה מה שעיכב אותם, ולבסוף – גרם להדחתם.

*אני נזהר מאוד שלא לגעת בפוליטיקה, ובכל זאת: זה לא סמלי בעיניכם שהראשון שהלך הוא דווקא המתנחל? אני דורש משאל עם.

*אוהד, הבנתי שאתה עומד בכניסה של "האומן 17" בתל אביב. יש סיכוי שבפעם הבאה שאני מגיע אני אכנס בקלות?

*הגר ואלישע – אני מניח שלא הגעתם לתוכנית כדי להיות סלברטיז, אבל בכל זאת, כדאי שתדעו שענת אייזיק, שהייתה הראשונה שהודחה בעונה הקודמת (ביחד עם יונינה) היא היום מנחה בערוץ מוזיקה 24. יש חיים לאחר ההדחה!

*רעות החילונית מסתובבת עם פאה, אוהד ה"תל-אביבי" מסכם את דבריו (בהתחכמות): "יש אל!" – "צו פיוס" יכולים להיות מבסוטים מהפרק הראשון.