האם היית קונה מכונית משומשת מאנליסט?
האנליסטים, שמנתחים את המניות הנסחרות בבורסה, היו בשנות ה-90 ה"גורואים" של שוק ההון. למרות שהם הפכו לפקידים חסרי תעוזה בשנות ה-2000, בכל זאת יש להם השפעה על ההחלטה אילו מניות יכללו בתיק ההשקעות שלכם. אז האם אפשר לסמוך עליהם?
כל מי שעסק בצורה כזו או אחרת בשוק ההון בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 ודאי נתקל במושג אנליסט. אז, בימי הפריחה של הבורסות בעולם, האנליסטים היו בבחינת האלוהים של שוק ההון. אנליסטים של מאקרו-כלכלה או אנליסטים של מניות בודדות - ההמלצות שלהם תמיד היו כלפי מעלה, והשווקים, שבאמת עלו באותה תקופה, רק חיזקו את ההילה שהייתה סביבם. חלק גדול מהם הפכו למיליונרים, אבל אז הבועה התפוצצה והכל חזר לממדים טבעיים.
מי הם האנליסטים?
בישראל מדובר בדרך כלל באנשים צעירים יחסית, שעובדים במחלקות המחקר של גופים כלכליים. מרביתם בעלי השכלה כלכלית (תואר ראשון ושני בכלכלה, חשבונאות או מנהל עסקים). לרוב הבנקים יש מחלקות מחקר, וכך גם לבתי השקעות פרטיים כמו אי.בי.אי, אקסלנס-נשואה, פועלים-סהר ולידר. גם בנקי השקעות בינלאומיים הפועלים בישראל מחזיקים מחלקות מחקר מקומיות, כמו HSBC ,UBS ומריל-לינץ'.
לרוב מקבל האנליסט תחום התמחות, כמו מגזר הבנקאות, מגזר הפרמצבטיקה, הכימיה, המזון או התעשייה. במסגרת תפקידו הוא עוקב אחרי חלק, או אחרי כל החברות באותו מגזר הנסחרות בבורסה, ותפקידו הוא להעריך את שווי החברות - ומכאן את המחיר הראוי למניה שלה. בשלב הסופי הוא נותן את המלצתו.
כיצד עובדים האנליסטים?
ראשית, האנליסטים לומדים לעומק את המגזר עליו הם אחראים: מה קורה בארץ, מה קורה בעולם, מי הם השחקנים החשובים ומהם יחסי הכוחות בין החברות, מה גודל השוק ואיך הוא מתפלג. לאחר מכן הם יורדים לרמת החברות אותן הם מכסים.
כך, למשל, מגזר התקשורת והטכנולוגיה כולל את בזק, פרטנר, ליפמן, נייס וחברות נוספות. מחלקת המחקר מחליטה אילו מבין החברות ייבדקו על ידי האנליסטים, ותפקידם הוא ללמוד את החברה, את הדו"חות הכספיים שלה, את הפעילות שלה, היתרונות והחסרונות שלה, איכות ההנהלה וכדומה.
אלו סוגי המלצות קיימות?
המלצות אנליסטים מגיעות בווריאציות שונות. לא אחת מדובר על סקירות ארוכות ומעמיקות, המנתחות לא רק את מצב החברה אלא את מצב השוק כולו. סקירות אלו כוללות בדרך כלל הערכות על כלל השוק ועל כל החברות הנסחרות בו. לעתים האנליסט מוציא סקירה מעמיקה רק על חברה אחת, בעיקר אם קרה בה אירוע משמעותי - היא רכשה חברה אחרת, עשתה עסקה גדולה מאוד, הוחלפה הנהלה, או הוציאה דו"חות כספיים חריגים בתוצאותיהם.
כמו כן, האנליסטים מוציאים פעם בכמה שבועות עדכון של להמלצות המעמיקות, אך אז מדובר בדרך כלל בסקירה קצרה בת עמוד או שניים. לפעמים מוציאים האנליסטים סקירות מקוצרות לפני אירועים ספציפיים, כמו ערב פרסום הדו"חות או בעקבות ידיעות בעיתונות.
מהם מודלים אנליסטיים?
תפקידו של האנליסט בסופו של דבר הוא להחליט האם לקנות את המניה או לא, ומה המחיר הראוי לה. כדי לקבוע את זה הוא חייב להעריך את שווי החברה (שווי המניה הוא למעשה שווי החברה מחולק במספר המניות שיש לה בשוק). הערכת שווי חברות היא תורה שלמה, המבוססת בעיקר על מודלים מתמטיים-כלכליים, וכל בית השקעות בונה לעצמו את המודל המתאים לו.
המודל המקובל ביותר הוא מודל ה-Discounted Cash Flow (או DCF), שהוא היוון של תזרים המזומנים העתידי של החברה: אם נסתכל על החברה כקופסה שחורה שמייצרת מזומנים, ונניח שבכל שנה היא מייצרת 100 מיליון שקל במזומן, צריך לחשב כמה כסף זה שווה היום - כלומר כמה אני מוכן לשלם עכשיו כדי לקבל בכל שנה 100 מיליון שקל. פעולה זאת נקראת היוון.
בדרך כלל מוסיפים לתזרים המזומנים סכומים שונים, המייצגים משתנים עתידיים, כמו הצמיחה העתידית של החברה. המודל הזה לא מאוד מסובך, והוא נותן פחות או יותר את שווי החברה.
אלא שאת המודל הזה חייבים להמשיך ולבדוק. אחת הבדיקות המקובלות ביותר היא בדיקת מכפיל הרווח: מחלקים את שווי החברה שהתקבל ברווח הנקי של החברה בארבעת הרבעונים האחרונים. המספר שיתקבל הוא מכפיל הרווח והאנליסטים בודקים האם הוא מכפיל מקובל בענף שבו נסחרת החברה.
אם מדובר במכפיל גבוה יותר מהמקובל בענף, ייתכן והחברה שווה פחות ממה שיצא בחישוב, או שהיא טובה יותר מהממוצע בענף. אם מכפיל הרווח נמוך יותר, ייתכן ששווי החברה שהתקבל נמוך מדי, או שמדובר בחברה פחות טובה מהממוצע בענף.
בדיקה נוספת ניתן לבצע על ידי מכפיל ההון: בודקים את שווי החברה שיצא ביחס להון העצמי שלה ואת מצבה מול שאר החברות בענף. גם כאן ניתן לקבל אינדיקציה לגבי הערכת השווי ומצבה של החברה הספציפית מול שאר החברות בענף.
מה אומר מחיר המניה?
מחיר המניה שקובע האנליסט הוא מחיר היעד שלה, כלומר לאיזו רמה תגיע ב-12 החודשים הקרובים. אם בחישוב שווי החברה נקבע כי מחיר המניה צריך להיות 30 שקל, בתוך כשנה אמורה המניה לעמוד על מחיר זה. אם היא עומדת היום על 25 שקל, זה אומר שהיא צפויה לעלות, ולהיפך: אם היא עומדת של 35 שקל, היא צפויה לרדת.
אז כל אחד יכול להיות אנליסט?
לא. אמנם המודלים הם מתמטיים, אבל ההיכרות של האנליסט עם החברה והענף בה היא פועלת מאפשרים לו להפוך את המודל המתמטי למודל חי. הוא יודע מהן יכולות הצמיחה של החברה ומהי עלות ההון שלה, שני המרכיבים החשובים ביותר כדי לקבוע את השווי שלה. הוא יכול להעריך את הרגישויות האלו מתוך שיחות עם הנהלת החברה, מתוך ידיעה על חוזים שהיא צפויה לחתום, משא ומתן שהיא מנהלת, האסטרטגיה השיווקית שלה וכמובן מצב המתחרות שלה.
מה עושים עם המידע?
התמונה הכוללת של מצב החברה ומצב השוק מאפשרות לאנליסט להתרומם מעט מעל למספרים היבשים, ולתרגם בסופו של דבר את השווי היבש של המניה להמלצה סופית – "קנייה חזקה", "קניה", "החזק", "מכירה" וכו'. "קנייה" משמעה כמובן שכדאי לרכוש מניות, "החזק" פירושו שאם יש לך מניות תמשיך להחזיק אותן ואל תעשה דבר, ו"מכירה" משמעה אם יש לך מניות - מכור אותן.
ייתכן, למשל, שאנליסט יעריך שווי מניה ב-30 שקל, המניה תסחר בשוק ב-25 שקל, אך הוא עדיין יעניק לה המלצת "החזק" ולא "קניה". מדוע? כי הוא חושב שהפער הזה במחיר לא מצדיק רכישת עוד מניות. מחיר היעד הוא לא חזות הכל, והיכולת של האנליסט מתבטאות בעיקר בהמלצה שלו.
היכן ניתן לראות את המלצות האנליסטים?
סקירות האנליסטים לא יוצאות בדרך כלל לציבור הרחב. האנליסטים נותנים אותן בדרך כלל למקום עבודתם ומוכרים אותן ללקוחות: חברה המנהלת קרן פנסיה, או מנהלי תיקים המשקיעים כספים עבור לקוחות פרטיים, מחפשים מידע וסיוע איזה מניות כדאי לרכוש או למכור, ורוכשים לצורך כך עבודות של אנליסטים.
בתי ההשקעות שמחזיקים מחלקות מחקר דואגים קודם כל לעצמם וללקוחותיהם, ורק לאחר מכן חלקם מוציאים את העבודות לציבור הרחב, בעיקר באמצעות כלי התקשורת.
האם האנליסטים תמיד צודקים?
ממש לא. לפעמים משקיע שפועל לפי אינטואיציה או סתם לוקח סיכון יכול להצליח להרוויח בבורסה הרבה יותר ממישהו שעושה זאת על ידי סקירות של אנליסטים. יש להבין כי האנליסטים עובדים בבתי השקעות שהם לרוב שמרניים, ולכן יש להם נטייה להיות בתחום הקונצנזוס. כך, למשל, כולם יודעים שיש מחזוריות בבורסה, ולכן לרוב מי שקונה סחורה כאשר השוק נמוך מאוד הוא בעל סיכויים לגזור רווח גבוה. ואולם, כאשר השוק נמוך מאוד מעט מאוד אנליסטים מסוגלים להרים את הראש ולתת תחזיות אופטימיות.
כך זה גם במצב ההפוך, כאשר הבורסה גואה והאנליסטים חוששים לפעמים לקלקל את החגיגה. התחזיות שלהם הן לעתים קצרות טווח מאוד ומפספסות את התמונה הכוללת. אחת הבעיות היא אנליסטים ש"מתאהבים" בחברות שהם מסקרים ונוטים לראות אותן באור חיובי מידי. יש גם מצב הפוך: בגלל שהשוק נורא קטן ו"כולם מכירים את כולם" יש אנליסטים שחוששים לבקר את החברות שהם מסקרים.
עם זאת, בישראל קיימת הפרדה חשובה בין תגמול האנליסטים לבין גיוסי הכספים של בתי ההשקעות. שכר האנליסטים לא נקבע על פי גיוסי כסף של בית ההשקעות בו הם עובדים. אחת הרעות החולות של שוק ההון האמריקני בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 הייתה שאנליסטים תוגמלו לפי גיוסי כספים. הם הוציאו תחזיות חיוביות על השוק ועל המניות, והמשקיעים צבאו על בתי ההשקעות. כאשר המשקיעים האמריקנים הפסידו את המכנסיים הבינו כולם שחייבים לשנות את כללי המשחק. בישראל, כאמור, המצב הוא שונה ולכן הסיקור הוא יותר אובייקטיבי, עם המגבלות שציינו.
איך יודעים מיהו אנליסט טוב?
אחת לכמה זמן עורכים גופים בלתי תלויים מעין תחרות בין אנליסטים. התחרות היא בדיעבד, כלומר בודקים את התחזיות של האנליסטים שנה קודם, ורואים אם הן התממשו. כך אפשר לקבוע פחות או יותר מי פגע ומי לא. בשוק האנליסטים, כמו בכל שוק, יש כאלה בעלי שם טוב ומקצועי וכאלה שנחשבים לחובבנים יותר.
מדד טוב לבדיקת האנליסט הוא ההשפעה שלו על המסחר במניה. יש אנליסטים המוציאים המלצת "קנייה" והמניה לא מגיבה ואפילו יורדת, ויש כאלה שיוציאו המלצת "קנייה" והמניה תעלה. זה אומר שהשוק מאמין למחקר של האנליסט, ויש סיכוי שהוא אנליסט טוב.
לפנייה לכתב/ת 
אנליסטים - הגורואים של ימי הבועה
היוון של תזרים המזומנים
מומלצים
