הבחירות בבריטניה: על מה הם מתווכחים?
מהסיבות ליציאה למלחמה בעיראק ועד להצבעה על חוקת האיחוד האירופי וההצטרפות לגוש האירו, מהמסים על הציבור ועד לבתי החולים, ובל נשכח את מערכת החינוך. אלה הנושאים בהם התמקדו שלוש המפלגות הגדולות בבריטניה, שיעמדו מחר למבחן הבוחר
הבחירות הכלליות בבריטניה ייערכו מחר (יום ה'), והממלכה לא ממש מתרגשת. עם סקרים שצופים לראש הממשלה המכהן, טוני בלייר, מעל ל-40 אחוזים בקלפי, לעומת כ-36 אחוזים לערך ליריבו השמרן, מייקל הווארד, העדיפו העיתונים הגדולים להתמקד לא בניצחונו הצפוי של בלייר, אלא דווקא בניצחון אחר, זה של ליברפול על צ'לסי
בחצי גמר ליגת האלופות בכדורגל.
במרכז מערכת הבחירות, בדומה למקבילה האמריקנית, עומדת המלחמה בעיראק. הקרבות שלא נגמרים, שעלו לציבור הבריטי במספר גדול של הרוגים ובכספים רבים, מעוררים זעם רב בממלכה, זעם שרק גדל לאחר שהתברר כי במקום לא נמצאו כלי נשק להשמדה המונית
– העילה העיקרית לפרוץ המלחמה.
הליברל-דמוקרטים תומכים אף הם בחוקה האירופית, וטוענים כי היא אימוצה יהפוך את האיחוד לאפקטיבי יותר ויחזק את מעמדו בעולם. בנוסף, קוראת המפלגה להכשרת התנאים להצטרפות בריטניה לגוש האירו. זאת, טרם משאל העם על החוקה.
ובכל זאת, אזרחי בריטניה יגשו לקלפיות על-מנת להכריע בין שלוש מפלגות, המתמודדות על לבו וקולו של המצביע הבריטי – מפלגת הלייבור של בלייר, המפלגה השמרנית ומפלגת לשון המאזניים: המפלגה הליברל-דמוקרטית בראשותו של צ'ארלס קנדי.
התקשורת מתגייסת
עיתונים מרכזיים תמכו בבלייר
רויטרס
לאחר שה"סאן" הודיע שיתמוך בראש הממשלה המכהן, הצטרף לתומכים גם "ניוז אוף דה וורלד". הסקרים צופים לבלייר ניצחון בבחירות, למרות הירידה בתמיכה בו בקרב הציבור
וכאילו אין די בזאת, שמן נוסף נשפך למדורה הודלפו חלקי מסמך בהם פורט כי בלייר החליט לצאת למלחמה בעיראק במטרה "להחליף בכוח את המשטר" ורק לאחר מכן החליט לחפש עילה להצדקתה. זאת, בניגוד לדעתו של שר המשפטים הבריטי, לפיה הדבר יהיה לא חוקי ויש להמתין להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם בנושא.
למרות פרסום הדו"חות השונים, ב"לייבור" מתעקשים כי המלחמה הייתה ועודנה הכרחית. במצע המפלגה אף פורסם כי ללא כל קשר להימצאותם או אי-הימצאותם של כלי הנשק בעיראק, סדאם חוסיין הפר את החלטות האו"ם השונות ולכן היה צורך לצאת למלחמה ולהדיחו.
במפלגת השמרנים נקלעו בעקבות פרסום הדו"חות למצב לא פשוט – מצד אחד, המפלגה תומכת בנוכחות הבינלאומית בעיראק וסבורה כי טוב עשתה בריטניה ששלחה את חייליה למקום, ואילו מהצד השני, כל מפלה של בלייר היא קלף מיקוח שיש לנצלו היטב. לכן, עם פרסום הדו"ח הקובע כי נשק להשמדה המונית לא נמצא בעיראק, יצא הווארד בקמפיין ענק, שכותרתו "שקרן", בו הוא מאשים את בלייר בהונאת הציבור.
את הסמן השמאלי בסוגיה העיראקית הציבו הליברל-דמוקרטים, שמתנגדים להשתתפות בריטניה במלחמה. אנשיו של קנדי היו אלה שדרשו מבלייר לחשוף מתי בדיוק הבטיח לבוש שישלח את חייליו לעיראק, והם גם אלה שהציבו דרישה לפיה יוחזרו כל החיילים הביתה עד סוף השנה.
איחוד או לא איחוד, זו השאלה
נושא בולט נוסף במערכת הבחירות הוא סוגיית האיחוד האירופי. אזרחי בריטניה, כמו שאר חבריהם האירופים, צפויים להצביע בקרוב על חוקת האיחוד האירופי. בלייר ומפלגתו תומכים בחוקה. בנוסף, הם טוענים כי במידה וחמישה מבחנים כלכליים יוכיחו שההצטרפות לגוש האירו תעזור לכלכלת בריטניה, יש לתמוך בה.
את האופוזיציה להצטרפות לאיחוד האירופי מהווה מפלגת השמרנים, המתנגדת לאימוץ חוקת האיחוד. היא מתנגדת נחרצות להצטרפות לגוש האירו, וטוענת כי על בריטניה להניח לשאר מדינות אירופה להתאחד בעודה ממתינה בצד וצוברת עוצמה כלכלית.
בין המסים לבתי החולים
מלבד נושאי החוץ הבוערים, מתמקדת מערכת הבחירות הבריטית במגוון רחב של נושאי פנים, ובראשם הכלכלה, החינוך ושירותי הבריאות הציבוריים.
מפלגת הלייבור השלטת תומכת ב"כלכלה חזקה", קרי העלאת רמת החיים, מלחמה באבטלה ויצירת מקומות עבודה נוספים, תמיכה כלכלית למשפחות בהן שני ההורים עובדים ושיפור תנאי הפנסיה. הליברל-דמוקרטים, שנוקטים בעמדה שמאלנית מובהקת בכל הקשור לנושאי חוץ וביטחון, נוקטים בעמדה ליברלית מסורתית בנושאים כלכליים. נציגי המפלגה קוראים לכינון מסים מקומיים, על-מנת להקל על הפנסיונרים, ולקביעת מס בגובה של 50 אחוזים על רווחים של מעל ל-100 אלף ליש"ט לשנה.
השמרנים, לעומתם, טוענים כי על-מנת להציל את הכלכלה יש להפחית את המסים המוטלים על הציבור על-ידי קיצוצים במנגנונים הביורוקרטים השונים. עמדה זו אף הובילה למיני-סקנדל, כאשר הווארד נאלץ לפטר בכיר במפלגתו שטען כי "קיצוצים במשרדי הממשלה יהיו רק ההתחלה", דברים שהובילו לסערה בקרב עובדי המגזר הציבורי כולו, שהחלו לחשוש למקום עבודתם.
נושא נוסף המסעיר את הבוחרים בבריטניה הוא מערכת הבריאות הציבורית. זאת, במדינה בה תורי ההמתנה בבתי החולים הם מהארוכים במדינות המערב וההפרטה בהם יוצרת אפליה ברורה בין בני השכבות השונות.
הליברל-דמוקרטים טוענים כי יש להפחית את זמני ההמתנה, בעיקר בתורים לבדיקות מקצועיות. עוד הם טוענים כי יש להעניק טיפול רפואי חינם לקשישים ולהכניס תרופות שהשימוש בהן ארוך טווח לסל התרופות. אנשי הלייבור אינם מדגישים את סל התרופות ואת הטיפול בקשישים במצעם, אך מתחייבים להפחית את זמני ההמתנה ל-18 שבועות ולאפשר למטופלים לבחור את בית החולים אליו ייגשו, כולל בתי חולים פרטיים, זאת עד לסוף שנת 2008.
השמרנים מתמקדים אף הם בסוגיית בחירת בית החולים, ומתחייבים להוביל מהלך בסופו יוכלו המטופלים לבחור באיזה בית חולים ציבורי יתאשפזו, או לחלופין, לקבל מהמדינה מחצית מעלות האשפוז בבית חולים פרטי.
על-אף המחלוקות הרבות ביניהם, על נושא אחד מסכימים נציגי שלוש המפלגות: המצב בבתי הספר בבריטניה אינו מעודד. נציגי הלייבור, שנמצאים בשלטון כבר שמונה שנים, סבורים כי יש להשקיע בתכנים המועברים בכיתות ובשיטות ההוראה, על-מנת להביא לתוצאות טובות יותר. השמרנים טוענים כי על-מנת לפתור את המצב העגום יש להגביר את המשמעת בכיתות, ואילו הליברל-דמוקרטים סבורים כי הפיתרון טמון דווקא בהקטנת מספר התלמידים בכיתות והפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות.
לפנייה לכתב/ת 
בלייר ומעריצה (ארכיון)
צילום: רויטרס
מאגף מימין. הווארד
צילום: איי פי
במוקד המערכה. בלייר בעיראק (ארכיון)
צילום: איי פי
ג'רארד וריסה מליברפול חוגגים
צילום: רויטרס
מי יגור פה? דאונינג 10
צילום: רויטרס
מומלצים
