לא אחד משלנו

ואדים בלומין הולך הביתה – זה היה ברור. הוא לא "המנהיג" שתוכנית הריאליטי "דרוש מנהיג" – מחפשת. הוא נבון, משכיל, רגיש, נבוך לעתים,  לא הדמות שצרבנו באבן של מנהיג הסיירת שהגיע לעמדה אזרחית.

שעה שקודמו מנהיגי הסיירת לדרגת מנהיגות, הם נכשלו אחד אחד. גם אהוד ברק וגם ביבי נתניהו עם דימוי מאצ'ואיסטי משהו, עם עבר קרבי ויכולת ביטוי, לא עברו את הרף שדרוש למנהיג. ואדים הוא לא אחד "משלנו", הוא מייצג משהו אחר ושונה, ולכן נעדיף כמובן את אנשי "מדורת השבט", פוליטיקאים בשלבי התחלה שכבר הריחו את אוויר הפסגות הדלוח.

המשימה היתה לכאורה פשוטה ומוגדרת. להביא את היריבות הידועה בין שכונות שעריים למרמורק שבעיר רחובות למגרש הכדורגל. קבוצת הבנות קיבלה את האחריות להקים קבוצת כדורגל אד הוק בשעריים והבנים להקים קבוצת כדורגל מקבילה בשכונת מרמורק. שתי הקבוצות התבקשו להביא כמה שיותר אוהדים. התוכנית אפשרה מבט פולקלוריסטי על היריבות הממושכת בשכונות, שמרבית הגיבורים מפעם כבר לא גרים בהן, אבל העסקנים משני המחנות מחיים את עוצמת היריבות.

קבוצת הבנות זכתה, ולא ברור על שום מה? שעריים גברה במשחק באורח ברור על מרמורק ואפילו שדרי הקווים והפרשנים (זוהר בהלול ורן בן-שמעון) נטלו חלק במאבק ההזוי. הבנות קיבלו קרדיט על הניצחון בשדה הספורט, אבל הן פיגרו בתחום הבאת קהל האוהדים למשחק. הבנים לעומתן נכשלו ב"אימון" קבוצת כדורגל מנצחת, אבל הביאו קהל אוהדים ניכר.

מבחינת מנהיגות – הבנים ניצחו, שהרי לא היה בכוחן של שתי הקבוצות להשפיע באמת על רמת המשחק ועל התוצאה, אבל המבחן של הבאת קהל, של יכולת סחיפה, יש בו איזו משמעות מנהיגותית בהגדרה הצרה של תוכנית הריאליטי הטלוויזיונית.

ההחמצה

עכשיו נותרו חמישה. שלוש בנות ושני בנים. הגישה הסטריאוטיפית שהיא השלטת בינתיים תביא לשלבים הבאים יותר מועמדים פוליטיים, כאשר השאר כבר הודחו והמיעוט שנותר לא יצליח במבחן "המנהיגות".

עביר קובטי מוכשרת ומאתגרת אבל לא תזכה בתואר כיוון שגם היא שונה בעליל ויש לה פגמים מוכחים לדעת חלקים רחבים בחברה הישראלית. אני חושב בהסתכלות אחורה שלו נותרו עתה – יום טוב משה, איקי אלנר, מוריה לפיד, ואדים בלומין ועימם עביר קובטי, היתה זו התמודדות מרתקת בין מועמדים שמייצגים פלחים כאילו מקופחים ברקמתה של החברה הישראלית.

במקם זאת נותרו חמישה בתוכנית הריאליטי הכי נכונה והכי מפוספסת של הטלוויזיה. מחמישה יוצא אחד או אחת. מי? בעצם, זה כבר לא כל כך עקרוני.