משרד האדריכלים ציונוב-ויתקון זכה בתחרות אדריכלים סגורה ויתכנן את מתחם "בית בוסל" בצפת, תוך הסבתו לקמפוס אקדמי של מכללת צפת – כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet. המשרד הצעיר, שהצעתו הזוכה נחשפת כאן לראשונה, גבר על ארבעה משרדים ותיקים שהתמודדו מולו: אמנון בר אור, ערן מבל, צבי מוססקו וקהת-מנספלד (שגם ערך את תוכנית-האב למכללה). תקציב הפרויקט נאמד ב-150 מיליון שקל, לא כולל ערך הקרקע.

מכללת צפת יזמה תחרות לתכנון מחדש של 16.5 דונם, שננטשו ב-1984 ועמדו בשממונם, כדי להפוך אותם למוקד חינוך מרכזי בגליל. המתחם הוותיק ישומר, הבינוי בתוכו יורחב והשטח הפתוח יפותח לטובת הסטודנטים, תושבי העיר ומבקרים שיוזמנו ללמוד על האתר ההיסטורי, שמספר את תולדותיה של צפת בעת החדשה. הרחבת שטחה של המכללה אמור לאפשר הגדלה ניכרת של מספר הסטודנטים: 3,500 במקום 2,500 כיום. התחרות, שעליה דיווח Xnet לפני כחודש, נערכה בחודשים האחרונים ובצוות השיפוט השתתפו האדריכלים ניצה מצגר-סמוק, רות ליברטי-שלו ומייק טרנר, ואיתם נשיא המכללה והוועד המנהל שלה, ובהנחיית צוות מקצועי מטעם קרן רש"י. כל אחד מהמשתתפים בתחרות יקבל 20 אלף שקלים.

חיבור מבנים היסטוריים עם תוספות חדשות

בשונה מאקדמיות אחרות ישראל, מכללת צפת מפוזרת במבנים היסטוריים בבירת הגליל. המתחם העתידי עתיד להצטרף למבנים הקיימים שלה, כשהפעם יהיה לה לראשונה קמפוס רציף וסגור. המתחם לא יהיה סגור הרמטית: התוכנית מבקשת לחבר בינו לבין העיר באמצעות פעילויות ציבוריות, בהמשך לאלה שכבר מתקיימות כגון פתיחת הספרייה האקדמית לקהל הרחב או כיתות אמן של פסטיבל הכליזמרים שהתקיימו הקיץ במכללה.

גם העצים ישומרו. מתחם בית בוסל בעבר (צילום: משה מילנר, לע"מ)
גם העצים ישומרו. מתחם בית בוסל בעבר (צילום: משה מילנר, לע"מ)

התוכנית הזוכה מציעה לחבר את המבנים הוותיקים שפזורים במתחם - חלקם בני 100 שנה ויותר ואחרים נבנו בשנות ה-60 - עם התוספות החדשות שייבנו. טראסות מבונות ילוו את הטופוגרפיה התלולה הטבעית, בהתבסס על פיתוח הנוף המקורי ששימש את המתחם ההיסטורי. הטראסות, מרכיב בולט בתוכנית, יארגנו את המרחב לא רק בשטחים הפתוחים, אלא גם בבניין חדש שיוקם במרכז המתחם ויכלול אולם מבואה, חדרי הרצאות ותרגול למרכז הוראה ודימות רפואי.

הבניין הזה ייבנה ברווח שבין שני האגפים של בית ההבראה המפורסם שתכנן האדריכל יעקב רכטר בשנות ה-60 - האחד שימש כאגף חדרי האירוח למבריאים, והשני כחדר האוכל. מלבד שני הבניינים של רכטר, נמצאים כאן מבנים היסטוריים חשובים שיעברו שימור ופיתוח תוך התאמתם לצרכי המכללה, ובהם בית חולים ומיסיון אנגלי שתכנן האדריכל הטמפלרי גוטליב שומכר, ומבנה שער שהעבודות לשימורו כבר החלו.

"ההשתלבות הנופית היא אתגר משמעותי, כשבאים להוסיף 15 אלף מ"ר שטח בנוי למתחם כל כך קטן", מספר האדריכל ליאור ויתקון. "כל אחד מהמבנים יהיה מוגדר באופן עצמאי, וחמש החזיתות יהיו שלמות ככל שיתאפשר. מאחר שהשימושים ההיסטוריים של המבנים לא מתקיימים בהווה, יבוצעו שינויים מינימליים כדי לשמר ככל שניתן את חללי הפנים, החומריות וטכנולוגיות הבנייה בהתאמה לצרכים העכשוויים". לדברי ויתקון, "העבודה בפריפריה שונה מהעבודה בתל אביב. המשאבים, הקצב, הסביבה והמגזרים - כולם שונים. הרגישות לרחוב היא אתגר נוסף שיש עוד לפתח, כך שהמתחם יעבוד יחד עם העיר ולא יהיה מתחם פרטי".

מבנה אחד כבר פעיל במתחם ההיסטורי, והוא ספריית הקמפוס "בית וואהל" שנחנכה באוגוסט. היה זה אולם חדר האוכל שתכנן יעקב רכטר לבית ההבראה, ואחרי שהוסב בשנות ה-90 לאולם שמחות, זכה להסבה אקדמית בתכנונה של האדריכלית ויוי אסטרינסקי בתקציב של כ-20 מיליון שקל.

הבנייה תיעשה בשלבים

"הם נתנו פתרון הגיוני וגילו רגישות לנוף ולייחודיות המתחם", מנמק מנכ"ל המכללה, שמואל הר נוי, את החלטת השופטים. "זהו פתרון ישים ופשוט שנותן למבנים ההיסטוריים את המקום הראוי להם. גם התוספת המבנית נותנת מענה לצרכים מבלי להיות דומיננטית יותר מדי, כזו שמשאירה מספיק מרחב פתוח וגדול". באופן אישי, הוא הורשם מהיכולת לממש את הפרויקט בשלושה או ארבעה שלבים מבלי לפגוע בפעילות השוטפת של הקמפוס. לוח הזמנים ייקבע לאחר החגים בתיאום עם עיריית צפת, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון, והמועצה לשימור אתרים.

הר נוי, שנושא השימור קרוב ללבו, מספר כי בתחילת התחרות הייתה מחשבה להשתמש בהצעה הזוכה כתכנון ראשוני ומנחה לפיתוח המתחם, כשאת הבניינים עצמם יקבלו אדריכלים שונים; לאחר לימוד ההצעות שהוגשו הוחלט כי משרד ציונוב-ויתקון יקבל לידיו את תכנון המתחם כולו.

ליאור ציונוב (מימין) וליאור ויתקון. זכייה ראשונה בתכנון קמפוס אקדמי
ליאור ציונוב (מימין) וליאור ויתקון. זכייה ראשונה בתכנון קמפוס אקדמי

ליאור ויתקון (43) וליאור ציונוב (40) הקימו את משרד האדריכלים ב-2005, לאחר שסיימו את לימודיהם באוניברסיטת תל אביב. הצלחה מיידית נרשמה כאשר זכו (בשיתוף אמנון בר אור, שהתמודד מולם הפעם) בתחרות לתכנון מוזיאון לאמנות באום אל-פחם, אלא שהפרויקט לא נבנה מעולם. אם בתחילת דרכם תכננו מבני מגורים פרטיים, הרי שבשנים האחרונות הם צברו ניסיון ורשמו הצלחה בתחרויות לתכנון מבני ציבור, כמו המרכז הקהילתי במתחם שוק העלייה בדרום תל אביב או הסבת "בית צעירות מזרחי" ברחוב דב הוז למרכז קהילתי וגני ילדים. זו התמודדות ראשונה של המשרד עם תכנון קמפוס אקדמי.

  • צוות תכנון: ליאור ויתקון, ליאור ציונוב, איתן מן, אנה ליסיצין ואלעד גפן