נוה צדק, חלוצת השכונות של תל אביב עוד לפני הקמתה של העיר העברית הראשונה, עברה בשני העשורים האחרונים מהפך: מאחד האזורים הנטושים בעיר, לאחד המבוקשים והיקרים בה. פיסה אחת ממנה נשארה כשהייתה: הרחובות והסמטאות של "נוה שלום" בקצה רחוב שבזי, בפאתיה הדרום-מערביים של נוה צדק, בואכה בית "הכשרת היישוב", הדולפינריום ומגרשי החניה של מתחם התחנה.

כעת זה עומד להשתנות. במהלך שמסמן תזוזה תכנונית ונדל"נית בקרקעות שהופשרו לאחרונה לבנייה באזור הזה, ניתר לאחרונה היתר להקמת מלון פאר בתכנונו של האדריכל פיצו קדם. במרחק 250 מטר מחוף הים ומול בניין השיש החום של "הכשרת היישוב", המלון יכיל כ-75 חדרים ויעטוף חצר פנימית גדולה, בתקציב הקמה נדיב של כ-15,000 שקלים למטר.

מגרש החניה שעליו יוקם המלון, בין הרחובות ברנט, המרד ושמרלינג
מגרש החניה שעליו יוקם המלון, בין הרחובות ברנט, המרד ושמרלינג
בית כנסת והישיבה ''הרב קוק'', שבעבר תוכננו להריסה אך הוחלט שחובה לשמר אותם, במסגרת מתחם היוקרה שמוקם ברחוב שמרלינג
בית כנסת והישיבה ''הרב קוק'', שבעבר תוכננו להריסה אך הוחלט שחובה לשמר אותם, במסגרת מתחם היוקרה שמוקם ברחוב שמרלינג

החזית המערבית של המגרש פונה לרחוב המרד, שם פועל כיום מגרש חניה. המלון, שיזמיו הם יהודים מחו"ל ואמור להיחנך בעוד כשלוש שנים לפי לוח הזמנים העכשווי, יכיל גם בית קפה, מסעדה ולובי בקומת הקרקע, ומרתף עם ספא, בריכה, חדר כושר וחדר טיפולים. המלון יתנשא לגובה של 3.5 קומות וישתרע על פני כ-6,300 מטרים רבועים, על זוג חלקות שאוחדו לכ-1.7 דונם – פי שלושה ויותר משטח המגרשים האופייני לנווה צדק, ובכך הוא חוטא למרקם ההיסטורי של השכונה הראשונה בתל אביב.

חזיתות ארוכות ביחס לשכונה

כתוצאה מהתכסית הגדולה של המגרש והבנייה בקו אפס, עוטפות את המלון חזיתות ארוכות יותר מכפי שמקובל בנווה צדק, שכונה שבה החזית הרציפה אל הרחוב מורכבת מטלאים מגוונים של הבתים, ולא מחזית בעלת מראה אחיד. ברחובות שמרלינג וברנט (שישמש גם ככתובת המלון וכניסתו) החזיתות יימשכו לאורך 45 מטרים, ואילו ברחוב המרד אורכן יהיה 35 מטרים.

מיקום המלון. ברחוב שמרלינג, שבצדו הצפוני, יוקם פרויקט המגורים של קדם בשיתוף האדריכל גל מרום (באדיבות עיריית תל אביב יפו)
מיקום המלון. ברחוב שמרלינג, שבצדו הצפוני, יוקם פרויקט המגורים של קדם בשיתוף האדריכל גל מרום (באדיבות עיריית תל אביב יפו)

קדם בחר "לחתוך" את החזיתות למישורים שונים ולשוות להן מראה תלת-ממדי. כדי להשיג זאת, חורצו החזיתות ב"סכיני ברזל" כהגדרתו של האדריכל, והן מפלסות את דרכן על החזית הבהירה. מישורי הברזל החשוף חוצים את המסה הלבנה, מגדירים את כניסת המלון, מסמנים את הרמפה המובילה אל המרתף ובכך אמורים לעורר את יצר הסקרנות של העוברים והשבים. העין תשוטט בעקבותיהם על החזיתות דרך הפתחים, ותובל פנימה במבט אל עומק החצר הפנימית, שכולאת שטח של 350 מטרים רבועים.

קריצה למבני החצר האותנטיים

מדובר במבנה-חצר טיפוסי לשכונות ותיקות בתל אביב ובירושלים, אך בניגוד לעבר – שם חדרים פנו לחצר בהיעדר חזיתות צדדיות לבתים – למלון יש שלוש חזיתות "חופשיות" משכנים. חדרי המלון יפנו דווקא לרחוב ויספקו, בחזית המערבית, נוף לים. מערכת התנועה והכניסה אל החדרים אינה קבועה: לעתים המסדרון צמוד לחצר הפנימית ואז החדרים פונים אל הרחוב; לעתים המסדרון צמוד לחזית החיצונית, והחדרים פונים אל החצר הפנימית. הדילוג של המסדרון מונע הפניה ישירה של החדרים אחד כלפי השני, כדי לשמור על פרטיות האורחים. בעליית הגג, כל החדרים פונים אל מרפסות גג היקפיות, בזכות הנסיגה מדופן המבנה.

הדמיית אחד החדרים. פונים החוצה ופנימה לסירוגין (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קיטה)
הדמיית אחד החדרים. פונים החוצה ופנימה לסירוגין (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קיטה)

"יצרנו חצר פנימית עשירה שהיא מדרון פנימי טבעי", מספר קדם, "עם שיפוע שמוביל אל הבריכה והספא שנמצאים בקומה נמוכה ממפלס הקרקע". על אדריכלות הנוף והפיתוח אחראי משרד ת.מ.א התל אביבי. החזיתות הפנימיות המקיפות את החצר, מורכבות מסדרה של שלוש מעטפות - לוחות משרביה, ויטרינה, ומעטפת פנימית של וילונות – כדי לסנן את אור השמש ולאפשר פרטיות. לוחות המשרביה נעים על מסילות ויוצרים דפוס מקורי ומשתנה. הפרט ממשיך בעיצוב הפנים של החדרים, בחיפוי שמדמה את ציורו של צל המשרביה על פני הקירות.

שכונה לעשירים, והפרויקטים החדשים אינם שונים (הדמיה: תמא אדריכלות נוף)
שכונה לעשירים, והפרויקטים החדשים אינם שונים (הדמיה: תמא אדריכלות נוף)

"חיפשנו לכבד ולזקק את הערכים של ההקשר הסביבתי לאדריכלות שלנו גם בהיקף בינוי יחסית גדול לנווה צדק", מציין קדם, שהסטודיו שלו אמון על כ-10 פרויקטי מגורים בשכונה. "הכניסה אל שכונה בעלת שורשיות חזקה היא התמודדות חדשה ומרתקת עבורי", מספר האדריכל, שתכנן לא פעם אדריכלות בעלת אופי נטול הקשר סביבתי. אותה שורשיות דורשת אחריות ומציבה מגבלות לתכנון עכשווי. כך, לדוגמה, מחויבים המתכננים העכשוויים של נווה צדק ליצור חלונות במפתח קבוע (1 מטר אורך ו-1.5 מטר גובה). בתוך המגבלה הזו הכניס קדם, שמגדיר את עצמו כאדריכל מעודכן ומודרניסט, משחק קומפוזיציה של מרפסות מרצדות המשוות לחזיתות מראה גרפי, פחות צפוי.

הדמיית המבואה ומבט לחצר הפנימית. קריצה לבתי החצר של השכונה, שהיא רק קריצה (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קיטה)
הדמיית המבואה ומבט לחצר הפנימית. קריצה לבתי החצר של השכונה, שהיא רק קריצה (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קיטה)

אזור ספר זמני בלבד

למראית עין, המגרש שעליו עתיד להיבנות המלון הוא נקודת-קצה חשופה בשטח פתוח בין נווה צדק לים. אלא שהמצב הזה זמני: לפי "תוכנית הנחיות עיצוב נוה צדק", שניסח קדם עצמו בשיתוף מחלקת השימור של עיריית תל אביב-יפו, השכונה תתרחב מערבה ותכלול כמה מגרשים בנויים ושטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים). כתוצאה, בית המלון עשוי לשמש כקו תפר בין קצה השכונה ההיסטורית למרקם החדש שייבנה ממערב לה.

במקום בתים קטנים - בלוק של מגורי פאר. הישיבה ובית הכנסת הוותיק משומרים (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קיטה)
במקום בתים קטנים - בלוק של מגורי פאר. הישיבה ובית הכנסת הוותיק משומרים (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קיטה)

אם לא די בפרויקט המאסיבי הזה כדי להשפיע על המרחב ואופי השכונה המתחדשת, הרי שקדם – בשיתוף האדריכל גל מרום – מתכנן גם את מתחם הדיור הסמוך "הרב קוק", פרויקט דיור לעשירים שמשתרע על פני שטח נרחב של כארבעה דונם ומגיע עד רחוב שבזי. המלון ומתחם המגורים, ששטחם המשותף כשישה דונם, יהוו פרויקטי דגל של המרקם החדש כולו. בבלוק הזה נמצא בית הכנסת הוותיק ע"ש הרב קוק, מבנה שמיועד לשימור במסגרת הפרויקט. הרוכש, לפי פרסום בעיתון "גלובס", הוא איש העסקים היהודי-צרפתי פטריק דרהי, בעלי חברת "הוט".

הדמיית וילה סמוכה (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קיטה )
הדמיית וילה סמוכה (הדמיה: סטודיו בונסאי – אורי קיטה )

מלון | אדריכלות: פיצו קדם אדריכלים; אדריכלית אחראית : תמר ברגר

מתחם הרב קוק | אדריכלות : פיצו קדם אדריכלים בשיתוף משרד אדריכלים גל מרום; אדריכלית אחראית במשרד פיצו קדם: נועה גרומן; אדריכלית אחראית במשרד גל מרום: מישל ברק; פיתוח נוף: תמא - ליטל סמוק