ב-1 באוקטובר ייכנס פרופ' גלעד דובשני לתפקידו כראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. דובשני, אדריכל ומרצה ותיק בבתי ספר לאדריכלות, שהיה בעבר ראש המחלקה לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון, כיהן באחרונה כיו"ר ועדת השיפוט שבחרה בשבוע שעבר את ההצעה הזוכה לביתן הישראלי לביאנלה לאדריכלות בוונציה 2016.

בראיון טלפוני ל-Xnet אומר דובשני, כי ההצעה של קבוצת האדריכלים, המדענים והאוצרים "א' – אוהל, ב'- ביולוגיה" הייתה הראויה ביותר מכל 28 ההצעות שהוגשו לוועדה שהוא עמד בראשה. "זו הצעה שמשלבת את קידמת המדע והארכיטקטורה", הוא מסביר, "ההשוואה לעולם הביולוגיה זה דבר מאוד 'איני' בעולם היום, וזה נראה מאוד מבטיח ומעניין, ביתן מעורר דיון לקהל שיבוא".

הדמיה מתוך ההצעה הזוכה. לא חשוב רק הנושא אלא גם הוויז'ואל של ההצעה, מסביר יו''ר ועדת השיפוט (הדמיה: גיא הירש)
הדמיה מתוך ההצעה הזוכה. לא חשוב רק הנושא אלא גם הוויז'ואל של ההצעה, מסביר יו''ר ועדת השיפוט (הדמיה: גיא הירש)

''לפני 50-60 שנה התעסקו עם מורפולוגיה, היום לא כל כך מעניין. אפשר להגיד שזה ישראלי - אבל זה פאסה. הקיבוץ גם קצת פאסה, גם על העיר הלבנה דיברו המון''

הבחירה שלכם מרעננת. במקום הצעה שעוסקת בעניין ישראלי ייחודי, הלכתם על קדמת המדע. זה היה שיקול בהחלטה?

"זה שילוב. זאת גם ההצעה הכי מבטיחה ביחס להצעות האחרות, גם האופן שבו היא הוצגה, גם השילוב של אנשי הצוות והיכולת שלהם, וגם המחשבה - שהיא נושא מאוד אקטואלי בעולם האדריכלות ובאקדמיה. לפני 50-60 שנה התעסקו עם מורפולוגיה, היום לא כל כך מעניין להראות מורפולוגיה. אפשר להגיד שזה ישראלי - אבל זה פאסה. הקיבוץ גם קצת פאסה, גם העיר הלבנה דיברו עליה המון. אם אתה בא ומציג נושא אקטואלי, אני חושב שזה חשוב".

לא נרתעתם מכך שמדובר בחבורת אדריכלים פחות מוכרים? בכל זאת התמודדו מולם בכירים באדריכלות הישראלית.

"לא. ההיפך: צריך לתת צ'אנס לצעירים, זה עולם של צעירים, צריך לתת להם אפשרות להתבטא. בתור אחד שעוסק בהוראה, אני מאמין בזה".

''ואולי השמות המאוד מפורסמים שאתה מדבר עליהם, או הלא כל כך מפורסמים, מה שהם הציעו היה פחות מעניין או ראוי, וגם ההגשה שלהם לא הייתה ברורה ולא היה ברור מה הם רוצים''

כדי לרענן את מעגל הזוכים, שהוא די צפוי מניסיון השנים הקודמות?

"לא הייתה שום מחשבה לרענן. זאת הייתה ההצעה הכי ראויה. ואולי השמות המאוד מפורסמים שאתה מדבר עליהם, או הלא כל כך מפורסמים, מה שהם הציעו היה פחות מעניין או ראוי, וגם ההגשה שלהם לא הייתה ברורה ולא היה ברור מה הם רוצים. יש מכלול של אספקטים שנלקחים בחשבון, היו דיונים מאוד עמוקים והתחבטויות, ואני מקווה שמה שבחרנו הוא הכי מוצלח".

מה הנושאים העיקריים שהעסיקו את המתמודדים?

"כל מיני נושאים, אבל לא רק הנושא חשוב - אלא איך הוא מוצג".

בשנים האחרונות נדמה שהביתן לביאנלה היה באוריינטציה לוקלית, ואתם הלכתם על נושא גלובלי.

"בכלל לא. המדע הישראלי הוא מאוד לוקאלי, והוא נמצא בחזית העולמית".

את מה שהצוות עומד להראות בביתן, לא ממש עושים בינתיים בארץ.

"אתה לא יודע מה יקרה בעוד 50 שנה. דברים שמתעסקים בהם היום מאוד מעניינים, ומעניין בעינינו להציג אותם – את מה שהיום עושים ואולי בעתיד יהיה. כשהמציאו את הבטון, לא ידעו מה יעשו איתו. כשהמציאו את הזכוכית, עוד לא ידעו מה יעשו איתה. אבל היה מעניין לראות במאה ה-19 ביתן שעשוי מזכוכית ופלדה".

באופן כללי, שאר ההצעות הביאו נושאים יותר ישראליים?

"דבר ראשון, מה זה ישראלי?"

הצעה על קיבוצים, למשל, זה ישראלי.

"יש נושאים כלליים בעולם האדריכלות שמעסיקים אותנו, כמו נושאים אקולוגיים ועירוניים, קשר עם המדע, נושאים חמים שמדוברים היום. לאו דווקא קיבוץ. מעניין להראות שבישראל עוסקים בזה".

פרופ' דובשני: ''הצבענו פה אחד, פחות או יותר'' (צילום: גלעד דובשני)
פרופ' דובשני: ''הצבענו פה אחד, פחות או יותר'' (צילום: גלעד דובשני)

הצבעתם פה אחד?

"פחות או יותר, לא זוכר בדיוק".

איך בעצם התנהל תהליך השיפוט?

"דבר ראשון, כל המועמדים מעבירים את החומר באופן דיגיטלי, ויש לך זמן לעבור ולרשום הערות על כל עבודה. אחרי זה נפגשנו כמה פעמים, כל אחד אמר את דעתו ועשינו כמה סיבובים של הצבעות, רשמנו ניקוד, ובחרנו שלוש עבודות. הזמנו אותן להגיש מקצה שיפורים, ואחרי שהם הציגו אותן לפנינו – בחרנו".

אפשר לשאול מה היו שתי ההצעות האחרות שהתמודדו בגמר?

"אני לא חושב שזה רלבנטי. זה לא רק הנושא, אלא צריך גם לראות את הוויז'ואל שתופס את העין של הקהל".

הקהל ירצה לדעת מה היו ההצעות שלא זכו.

"הקהל לא רואה את המוצגים, הוא לא אובייקטיבי".

אני לא מנסה לערער על ההחלטה שלכם, אלא מנסה לשפוך אור על שאר ההצעות.

"אני לא חושב שזה רלבנטי. אם היית רואה את ההצעות, הייתי יכול להסביר לך".

תוכל לספר מה היו הנושאים, לפחות?

"הציעו כל מיני הצעות, היו שלוש שחשבנו שהן הכי ראויות ובחרנו את הכי מבטיחה. נראה לי מוזר שפרסמו שמות של כאלה שלא נבחרו".

למה זה מוזר?

"כי זה צריך להיות דיסקרטי".

אבל בעולם זה מקובל.

"לא, לא מפרסמים מי שלא זכה. חד משמעי".

מה כל כך נורא בפרסום שמות מתמודדים שלא זוכים? בתיאטרון ובקולנוע יודעים מי מתמודד על כל פרס.

''לא יודע, באדריכלות זה לא מקובל''

מה כל כך נורא בפרסום שמות מתמודדים שלא זוכים? בתיאטרון ובקולנוע יודעים מי מתמודד על כל פרס.

"לא יודע, באדריכלות זה לא מקובל".

ולא הגיעה העת לשנות?

"אין לי בעיה אם ישנו, בינתיים זה ככה".

למה את הפרוטוקול של הוועדה לא מפרסמים?

"אני חושב שזה עניין של משרד התרבות, לא של השופטים".

מבחינתך אין בעיה לפרסם.

"לא. אבל הפרוטוקול לא משקף בלי לראות את העבודות".

ההצעות היו אנונימיות?

"לא, ההצעות היו עם שמות".

היה, מן הסתם, גילוי נאות בין מרצים לסטודנטים שמגישים הצעות, וכדומה.

"כן, כן. לי לא היו סטודנטים שהגישו הצעות".

ישראל לא יכולה להשקיע בביתן שלה כמו צרפת או ארצות הברית., מה קורה כאשר מוגשת לכם הצעה מרהיבה אבל אין סיכוי שהיא תעמוד בתקציב?

"כל אחת הייתה צריכה להציג הצעה תקציבית. ההצעה הזו אף פעם לא מדויקת - יודעים איך היא מתחילה ולא איך זה נגמר. יש תקציב ואני מקווה שיעמדו בו".

יש משהו שלמדת מכל התהליך על מה שמעסיק היום את האדריכלים הישראלים?

"לא. לדעתי קורה מעט מאוד באדריכלות הישראלית, וזה חבל".

''המדינה נבנית בצורה פרועה, בונים פה קבלנים ופוליטיקאים, וככה המדינה שלנו נראית''

מה היית רוצה שיקרה?

"שיהיו אדריכלים צעירים עם יותר חזון. המדינה נבנית בצורה פרועה, בונים פה קבלנים ופוליטיקאים, וככה המדינה שלנו נראית".

הבחירה בצעירים הייתה שיקול?

"אני לא ידעתי מי צעיר ומי מבוגר בהצעות. לא בחרנו לפי שיקול צעיר. אבל אמרתי שראוי לתת לצעירים במה כדי להתבטא".

אתה נכנס בקרוב לתפקיד משמעותי כראש בית ספר לאדריכלות. יש משהו שתרצה לקדם שם?

"כן, אף על פי שיש פער עצום בין מה שאתה מנסה לקדם לבין הפרקטיקה. השוק שואב את הבוגרים. אנחנו מחנכים לאידיאלים ולחשיבה עם חזון שאנחנו מאמינים בו, למשל העיר המרקמית ולא העיר עם הבניין הבודד כמו שבונים בארץ. אחרי כן, קשה לבוא בטענות".

מה שווים הלימודים אם הכל בתיאוריה, ובמבחן המעשה האדריכל הופך לעוזרו של הקבלן?

- ''זו בעיה. מה אתה חושב? אנחנו מתמודדים איתה כל יום''

אז מה שווים הלימודים אם הכל בתיאוריה, ובמבחן המעשה האדריכל הופך לעוזרו של הקבלן?

"זו בעיה. מה אתה חושב? אנחנו מתמודדים איתה כל יום. אם יש אחד או שניים (בוגרים, א"כ) שכן הולכים בכיוון – אני חושב שזה הישג. זו מדינה חסרת תרבות אדריכלות, מדינה שהשכבה השלטת שלה – הפוליטית וההון – לא מעניין אותה אדריכלות. זה קשה, אבל אנחנו לא נוותר רק בגלל שזה קשה".

איך התחושה לעבור מחולון לאריאל – ממרכז לפריפריה, ומגוש דן להתנחלות?

"אריאל זו לא התנחלות. בכל הסכם שהועלה בעבר, אריאל נשארה בישראל, ואני אשטח את החזון שלי בכל מקום שיתנו לי ללמד. ומהבחינה פוליטית אין לי בעיה עם זה".

אתה שייך לצד הימני של המפה?

"ימין מתון, ז'בוטינסקי. שכחו אותו מזמן. אבל זה לא דיון פוליטי בינינו".

ברור, רק שיש אדריכלים ישראלים שמסרבים לתכנן בשטחים.

"לדעתי זאת צביעות. תן כמעט לכל אדריכל ישראלי פרויקט בשכר טוב בשטחים, והוא יעשה אותו. אוניברסיטת תל אביב יושבת על שייח מוניס, בית השייח' הוא היום הבית הירוק של הסגל, אז שלא יעשו לנו 'מורל'. כשיהיה פרטנר ויהיה טוב, אין לאף אחד בעיה להגיע להסכם. אנחנו רוצים לחנך לאדריכלות איכותית, ובניין טוב ליהודים יהיה בניין טוב גם לערבים ולנוצרים. הם בונים את חדרה ואת ראשון ואת בת ים. זה עניין של חינוך".

יש אדריכלים ישראלים שמסרבים לתכנן בשטחים.

- ''לדעתי זאת צביעות. תן כמעט לכל אדריכל ישראלי פרויקט בשכר טוב בשטחים, והוא יעשה אותו''

לומדים באריאל גם ערבים?

"כן, בארכיטקטורה פחות, כי זה לא מקצוע שהם רוצים ללמוד. הם מעדיפים מקצועות פרקטיים כמו רפואת שיניים, הנדסה או עריכת דין, אבל יש לנו כל שנה סטודנטים מהמגזר".

אתה חושב שהביתן הישראלי בוונציה 2016 יהיה אטרקטיבי?

"אני מאוד מקווה, אחרת לא היינו בוחרים בהצעה הזאת".