רק כמה עשרות מטרים מפרידים בין תחנת רכבת "השלום" למתחם נטוש, שמוקף באחרונה בגדר גבוהה וקשה מאוד לחדור אליו. עד לפני כשנתיים זה היה מפעל שוקק שבו הופקו מוצרי החלב של "טרה", אלא שבעלי החברה החליטו למחוק אותו ולבנות על חורבותיו מגדלי משרדים ומגורים. המתחם המיועד כבר ישתלב בפרויקט גרנדיוזי אחר, הוא קירוי נתיבי איילון.

המחלבה עומדת נטושה זה יותר משנתיים, אך אמני הגרפיטי, שבדרך כלל משתוקקים להטביע חותם בחללים עצומים כאלה, שומרים מרחק. בינתיים, קבוצה של חובבי מבנים נטושים חוקרת את הבניין, ששימש במשך שבעה עשורים שנה את המחלבה השנייה בגודלה בישראל, אחרי תנובה.

"טרה" אמנם הסתלקה והשאירה מאחוריה בניין ריק, ללא פסולת וגם ללא מכונות. ואולם, מתברר שאפשר למצוא באולמות הייצור, במשרדים ובמחסנים שרידים שחושפים את פעילות המחלבה לאורך השנים: שלטים ישנים, ספרי ניהול חשבונות, תוכניות של אולמות ומכונות ייצור, תצלומים של עובדים ואורחים מחויכים, וגם דוגמאות של אריזות מוצרים. כספת גדולה עדיין ניצבת בקצה של מסדרון משרדים, ניצבת במקומה אך נעולה.

פסי בטון בגובה של כחצי מטר הם העדות היחידה למכונות, שאותן נשאו במשך שנים. על הגג שרוע טנק חלב ענק, כשהוא מוטל על צדו, ובאחד החדרים זרוקות מסכות וחליפות ששימשו כנראה את הפועלים שפירקו חלקי אסבסט מהבניין. בחדר אחר מונחים חלוקים לבנים ששימשו את פועלי הייצור, וחבורת המסיירים לא מהססת ללבוש את החלוקים, להתחפש לאותם פועלים עלומים ולשוטט כאן כמו רוחות רפאים.

מבנה היסטורי בעיצוב מוקפד שייהרס

המתחם הנטוש כולל כמה מבנים, רחבות תפעול וסככות, אך את עיקרו תופס הבניין ההיסטורי המלווה את רחוב יגאל אלון לאורך עשרות מטרים. המתכנן שלו היה האדריכל יונתן שלאין (1978-1899), וההקמה התרחשה בשנות ה-40 של המאה שעברה, שנים ספורות לאחר שקבוצת רפתנים משכונת נחלת יצחק בחרה להתאגד ולהקים יחדיו מחלבה. המגרש שהם בחרו מוקם על שפת ואדי מוסררה (נחל איילון), שסגר ממערב על השכונה החקלאית הזו.

נחלת יצחק של פעם. יישוב חקלאי בתוך העיר (באדיבות אוסף ד״ר צבי אלחייני, ארכיון אדריכלות ישראל )
נחלת יצחק של פעם. יישוב חקלאי בתוך העיר (באדיבות אוסף ד״ר צבי אלחייני, ארכיון אדריכלות ישראל )

לבניין שלוש קומות גבוהות, והוא נבנה משלד בטון ופלדה עם קירות שהורכבו מלבני סיליקט – חומר הבנייה העיקרי באותן שנים. לבני הסיליקט יוצרו לא רחוק מכאן, ברחוב דרויאנוב הסמוך לכיכר דיזנגוף, ועל חורבותיו הוקם "מגדל כלל". שלאין המשיך ללוות את המחלבה עד מותו, כשהוא עורך בה שינויים והתאמות. הבניין עוצב ב"סגנון הבינלאומי" שחזר לאופנה במרכז תל אביב, אך כאן, מתחת לטלאים ולהזנחה, קשה לזהות את העיצוב המוקפד של שלאין: מבנה מלבני שוכב באורך של יותר מ-35 מטרים, עם קווים ישרים ונקיים שמדגישים את המסה האופקית שלו, ומטויח כולו בלבן חלבי.

הבניין היה לב המחלבה. קומת המרתף שימשה לאחסון; בקומת הקרקע מוקמו אולמות להפצת בקבוקי החלב, אזור רחיצת הבקבוקים וחדרי הקירור; בקומה העליונה היו אולמות לייצור חמאה, פיסטור החלב ואחסנתו, מעבדת בקרה על התוצרת, משרדים שפנו למרפסת רחבה שצפתה לרחוב, מלתחה וחדר אוכל לפועלים. הודות לגובה הרב של התקרות, שולבו בחלקן קומות גלריה.

חזיתות הבניין ההיסטורי. עיצוב קפדני
חזיתות הבניין ההיסטורי. עיצוב קפדני

בדרך אל המגדלים

מבנה המחלבה ההיסטורי אינו כלול ברשימת השימור העירונית - והוא ייהרס. כמוהו, חיסול המחלבה של "טרה" הוא סיפור חייה ומותה של התעשייה התל אביבית. במרוצת השנים, ערך הקרקע עלה והמדינה עודדה את העתקת המפעלים מהעיר העברית הראשונה לפריפריה (במקרה הטוב), או את העברתם למדינות אחרות, או את סגירתם. טרה המשיכה לפעול מכאן שנים רבות אחרי שמפעלים אחרים נטשו, אך כעבור 70 שנה הוחלט להעתיק את הייצור לנתיבות, בנגב המערבי. טרה ממשיכה להחזיק בשטח, כאמור, ולקדם עליו תוכנית שתמקסם את רווחיה מהנכס, הניצב באחד המוקדים הסואנים בישראל.

אופי האזור כולו עומד להשתנות לבלי הכר. בהתאם לרוח הזמן ולתוכנית המתאר של תל אביב (תא/5000), יהפוך האזור שהיום מתאפיין בתעשייה, מלאכה ומשרדים לאזור תעסוקה מטרופוליני ראשי. משמעות הדבר: צפיפות גבוהה במיוחד של גורדי שחקים שישלבו מגורים ותעסוקה. התוכנית, שתכנן משרדו של האדריכל אבנר ישר (תא/4068), מצויה כעת לקראת דיון בהפקדה בוועדה המחוזית (דיון שאמור להיערך בעוד כחצי שנה). לפי התוכנית, מתחם המחלבה יאוחד עם מגרשים שכנים וכך תיווצר משבצת קרקע בת כ-23 דונם, שתשתרע על כל השטח שבין רחוב יגאל אלון לנתיבי איילון. כיום מותר לבנות כאן עד חמש קומות, אך היזמים מבקשים להקים מגדלים שרבע משטחם יוקצה למגורים והשאר למשרדים: שלושה מגדלים בני 55 קומות ומגדל רביעי בן 40 קומות, שבתחתיתם ישולבו שטחי מסחר ומבני ציבור.

בדומה לקניון עזריאלי, גם פרויקט טרה יתחבר במעברים לתחנת רכבת "השלום", כך שמערך התנועה הרגלית יקושר למערכת התחבורה הציבורית. גם בשטח שמדרום למתחם טרה מקודמת תוכנית (תא/4204), וכאן היזמית היא העירייה, בעלת הקרקע. היום משמש השטח את חברת החשמל, ולפי התוכנית יצמחו גם כאן מגדלי תעסוקה שיתנשאו לגובה של 40 קומות לכל הפחות.

העירייה מקדמת תוכנית-אב לקירוי נתיבי איילון, שתתחיל במפגש עם נחל הירקון ותסתיים במחלף קיבוץ גלויות. במקביל מתוכנן קטע קטן יחסית, בין רחוב ערבי נחל (מחלף ארלוזורוב) עד גשר יצחק שדה, במסגרת תוכנית מתאר מקומית המבקשת לכסות את מערך הכבישים כך שתיווצר מעליו רצועה של שטחים פתוחים ומבני ציבור.

לפי הדמיות ראשונות שפירסמה העירייה, הקטע המרכזי במערך הקירוי הכולל יהיה רציף; בהמשך הפרויקט יהיו חלקים שבהם ייחשף הכביש באופן חלקי, ויהיה פתוח לשמיים. כך אמורה העיר לזכות בשטחים ציבוריים חדשים, וגם יתאפשר ליזמים להגדיל את אחוזי הבנייה בפרויקטים משני גדות הוואדי. בתמורה יידרשו היזמים להשתתף במימון הפרויקט, כגון בניית ארובות לאוורור המנהרות והקצאת חדרי מכונות ואנרגיה.

מה זה Urbex

לקבוצת המשוטטים שביקרה במחלבה הנטושה אין שם, אך היא מהווה חלק מתופעה עולמית שנקראת Urbex, קיצור של המונח Urban exploration (חוקרים עירוניים). חברי הקבוצה מבקשים לאתר אתרים עירוניים שהפסיקו לתפקד ונשכחו. את האתרים הם מוצאים מעל ומתחת לפני הקרקע. "זה לא העניין של מה היה פה; מה שמעניין זה המבנה עצמו. להסתכל בין ההריסות ולהבין את ההיסטוריה שלו", מסביר ט', תל אביבי בתחילת שנות ה-30 לחייו, שמוביל את הקבוצה. בשונה משאר החברים, הוא מצויד היטב בציוד טיפוס ובאומץ ניכר, מה שמביא אותו ואת חבריו למקומות נסתרים שהגישה אליהם קשה - ולפעמים נראית בלתי אפשרית.

איך מצטרפים למסיירים? זהו, שהם לא רוצים שיצטרפו אליהם (צילום: טל ניסים)
איך מצטרפים למסיירים? זהו, שהם לא רוצים שיצטרפו אליהם (צילום: טל ניסים)

איך גילית את המקום?

"אני כל הזמן מסתובב ופוקח עיניים על כל מיני מבנים בעיר. מחפש מה נראה קצת מוזנח, איפה יש חלונות שבורים. אלה הסימנים שהמקום באמת נטוש. אני עושה בדיקה מסביב, מוודא שאף אחד לא באמת עובד, גר או שומר פה, ואז אפשר להיכנס. הבניין נראה מוזנח כבר כמה שנים, אבל בגלל הברזנטים שהיו כאן אי-אפשר היה ממש לדעת. יום אחד עברתי וראיתי שהכל פתוח ושבור, מצאתי איזו כניסה ופשוט נכנסתי".

מסוכן להסתובב בכזה מקום?

"כן, זה מסוכן. אני לא ממליץ. צריך לדעת על מה אתה דורך, לשים לב שאין בורות, לוודא ששום דבר לא יכול ליפול עליך, יש המון מסמרים שאפשר להידקר מהם. חשוב לבוא עם נעליים סגורות, מכנסיים ארוכים, כפפות, וגם פנס תמיד עוזר".

מי שמעוניין יכול להצטרף אליכם?

"בגדול, לא נראה לי. אלה לא סיורים מודרכים אלא תחביב שהוא ספונטני ברובו. אני מסתובב, רואה משהו שמעניין אותי ונכנס. זו קבוצה קטנה של חברים שלי, שאני מתקשר אליהם לשאול אם בא להם להצטרף, אבל הרעיון הוא לא להפיץ את הדבר הזה. אין לנו תדירות סיורים מוגדרת. זה יכול להיות פעמיים בשבוע, ולפעמים רק פעם בשנה".

  • רוצים לדעת יותר על Urbex? חפשו באינסטגרם: עשרות חשבונות של קבוצות Urbex בעולם, המפיצים ללא הפסק תצלומים של אתרי רפאים, שהחבר'ה המקומיים יכולים רק לחלום עליהם.

(1) https://instagram.com/fabonthemoon/

(2) https://instagram.com/dgenuario

(3) https://instagram.com/the.iz/

(4) https://instagram.com/grimelords/

(6) https://instagram.com/saraguix/

(7) https://instagram.com/diistortion/