"זה היה היריון מואץ", מחייך האדריכל יהושע שושני כשהוא
מתאר את העבודה על בית הספר היסודי החדש שהוקם לאחרונה במתחם הכפר הירוק. ואכן, הפרויקט הושלם במהירות שאינה מוכרת במקומותינו: שלושה חודשי תכנון, שלושה חודשי בנייה.
שמו של בית הספר, "קינג סולומון" (שלמה המלך), מעיד שהשפה האנגלית נשמעת הרבה בין כתליו. הוא מוגדר כדו-לשוני, לומדים בו בשפות אנגלית ועברית, אבל זה לא הייחוד העיקרי שלו: מה שמאפיין אותו יותר מכל הוא "חזון החינוך ההוליסטי" שעומד מאחוריו, ושהרעיון המרכזי שלו מדגיש ש"השלם גדול מסכום חלקיו". מוסדות חינוך שפועלים על פי מודל זה (ובהם חלק מסניפי רשת אורט), שמים דגש לא רק על הישגים לימודיים אלא גם על רווחתו הנפשית והפיזית של התלמיד - התזונה, השינה, הפעילות הגופנית וכו' – בהנחה שרק כך הוא יוכל לממש את הפוטנציאל שלו במלואו.
>> לכתבות נוספות על אדריכלות של בתי ספר
המנהל האדמיניסטרטיבי, אריאל אדרי, מדגיש שאין דמיון בין "קינג סולומון" לבית הספר האמריקאי באבן יהודה: בשני המוסדות אמנם לומדים גם באנגלית, אבל שם לומדים בעיקר ילדי דיפלומטים ותושבים זרים, ואילו בית הספר החדש מיועד לילדים יהודים בלבד. הכיפה שמכסה את ראשם של אנשי הצוות, וגם של אדרי, מעידה שהמורשת היהודית תופסת חלק חשוב מתוכנית הלימודים, אבל בית הספר לא מוגדר כדתי: אין בו בית כנסת, וחלק מהמורים ומהתלמידים הם חילונים. המוסד מנוהל כעמותה פרטית שבבעלותה היה
עד כה גן ילדים בלבד. מכיוון שההורים העדיפו שהמסגרת החינוכית הבאה של ילדיהם תהיה דומה, הוחלט להקים בית ספר יסודי. "ההורים הם עולים ותיקים, בעיקר מארצות הברית ומאירופה, שמכירים חינוך מסוג מאוד מסוים", אומר אדרי. "בית הספר דומה למוסדות חינוך בלונדון יותר מאשר בתל אביב".
הוא ממוקם בפינה הצפון-מזרחית של הכפר הירוק, סמוך לכביש 5, ושטחו שישה דונם. האגף הראשון, בניין קומתיים ששטחו 1,000 מ"ר, נחנך בספטמבר. לומדים בו כ-65 תלמידים בשתי כיתות א', בכיתה ב' אחת ובכיתה ג' אחת. בשנה הבאה אמורה להסתיים בניית האגף השני, ששטחו 1,800 מ"ר, וניתן יהיה לקלוט תלמידים נוספים. על מספרים אחרים, הנוגעים לעלויות הקמה, לא מדברים כאן. הנהלת בית הספר מסרבת לחשוף כמה עלה הפרויקט ומי בדיוק מימן אותו. היא מוכנה רק לומר שחלק מהתקציב הגיע מההורים, וחלק אחר מתרומות. הסכום היחיד שנחשף כאן הוא 4,000 שקל - שכר הלימוד החודשי שכל תלמיד נדרש לשלם. לא מעט, אבל ההנהלה מאמינה שהתמורה הולמת: יום לימודים ארוך, חוגים, ביגוד, ציוד, ארוחות וגם אייפד לכל ילד. הסעות לבית הספר והביתה כרוכות בתשלום נוסף.
לא שומעים רעש
המראה החיצוני של בית הספר אינו יוצא דופן: זהו בניין דמוי קובייה, המחופה טיח כתום. קווי המתאר נקבעו בתוכנית האב של הכפר הירוק, והשטחים הירוקים שמסביב משתלבים בגינון הכללי. ההקמה המואצת חייבה שיטת בנייה קלה, באמצעות קונסטרוקציית פלדה ("מייטק") כתחליף לעמודי הבטון הרגילים. את הבלוקים החליפו פאנלים מבודדים, שהורכבו באתר הבנייה על גבי הקונסטרוקציה. ניכר שהבידוד של הבניין מוצלח: את הרעש שבוקע מאתר הבנייה הקרוב לא שומעים כלל, וגם לא את המורה שמדברת בכיתה הסמוכה.
צפו בסרטון המתעד את תהליך הבנייה:
לבית הספר נכנסים אחרי שצועדים במעבר מקורה, המוקף דשא ומתקני משחק. שתי הקומות מאורגנות סביב פטיו מרווח המחדיר פנימה אור וטבע ומפחית את השימוש בתאורה מלאכותית. משרדי ההנהלה נמצאים בתוך מרחב מוגן, לצד חדר אוכל ובו שולחנות בעיצוב שרית שני חי, מי שעיצבה את בית הספר כולו. את אחד הקירות מקשט תבליט עץ של שבעת המינים וביניהם כלי אוכל.
בקומת הכניסה שתי כיתות, ובקומה העליונה ארבע. שטח כל כיתה הוא 48 מ"ר, ולצידה יש חדר נוסף ששטחו 10 מ"ר ושמיועד לשיחות אישיות, למשחק וללמידה פרטנית. בין הכיתה לחדר הנוסף מפריד קיר זכוכית - "כדי שלא ייווצר חלל חנוק", כפי שמנמקת שני חי – ועליו מודפסים עצים שמורכבים ממספרים ומאותיות האלף-בית העברי והלועזי. לשם השוואה: בבתי ספר רגילים של משרד החינוך לומדים בחדרים דומים עד 40 תלמידים, ואילו כאן בכל כיתה יש 20 ילדים לכל היותר, ולכל מורה יש סייעת.
הכיתות פונות צפונה ודרומה, והחלונות הדרומיים מוצללים מפני השמש. אחת הכיתות משמשת כספרייה עד לחנוכת הבניין החדש, שיכלול ספרייה עם אגף נפרד לקריאה וכן אודיטוריום, חדרי אמנות, מוזיקה וספורט.
מסך טלוויזיה במקום לוח
הצורניות הפשוטה שבחוץ לא מעידה על מה שקורה בתוך הבניין. ההנהלה דרשה עיצוב פנים יוקרתי, מה שהוביל להרחבתו של צוות התכנון ולהצטרפותה של שרית שני חי, שכבר עיצבה בעבר מוסדות חינוך ייחודיים, בהם גן ילדים מפואר בכפר שמריהו. הצוות החינוכי ביקש ממנה עיצוב שהולם את "חזון החינוך ההוליסטי".
המעצבת, מצידה, ראתה בפרויקט "מקום קוסמופוליטי שמלמדים בו באנגלית ודוגל בטכנולוגיה, אבל בעל זיקה גם ליהדות". בהשראת היהדות, בחרה לשלב בבניין פריטים שנגזרים מצורתו של המשושה – הצורה הפנימית שנוצרת מחיתוך שני המשולשים במגן דוד. המשושים מייצרים מקום לתצוגה ולרביצה בחלל הכניסה. סקלת הצבעים - כחול, ירוק וצהוב - חוזרת גם בחדרי השירותים, בחדר האוכל ובכיתות.
לשולחנות התלמידים יש צורה של חצי משושה - מעין טרפז – מה שמאפשר לסדר את הכיתה בצורות שונות: קבוצות, שורות, צורת נחש או מעגל. בדופן של כל כיתה ממוקם ספסל רביצה, ובבסיסו יש מגירות אישיות לתלמידים. תוכנית הלימודים הוכנה בשיתוף עם חברת "אפל", והתוצאה היא שבכל כיתה יש מסך טלוויזיה במקום לוח וגיר – וגם כספת של אייפדים.
"אני מאמינה שסביבת הלימודים המלהיבה, האישית, הרלוונטית וההוליסטית היא סביבה אידיאלית המאפשרת לנו לפתח את הפוטנציאל הטבעי של ילדך ולנטוע בו השראה להגיע להישגים שחשבת שהם אינם אפשריים", כותבת המנהלת החינוכית, היילי גליק, באתר האינטרנט של בית הספר. "חינוך יהודי מוקדם בשיעור קומה בינלאומי אינו חלום - הוא מציאות". מציאות שממנה נהנים, לפחות בינתיים, רק קומץ ילדים ברי מזל.
- אדריכל עמית: דרור סומברג
- בנייה ירוקה: יפתח הררי
- אדריכל נוף: מתניה הר-טוב
- אקוסטיקה: עידו ברנס
- מנהל פרויקט: ברוך בורר
- קבלן: זאב ציבוטרו
